
סטארק פאוור במו"מ לרכישת תחנת כוח ופרויקט אגירה בארה"ב; צופה EBITDA של עד 33 מיליון דולר בשנה
החברה, שהוקמה בידי בכירים לשעבר באנלייט ובנופר, מנהלת מו"מ לרכישת תחנת כוח פעילה בהספק של 250-300 מגה-וואט ופרויקט אגירה של 80 מגה-וואט; שווי הפעילות הכולל מוערך ב-218-233 מיליון דולר, מול EBITDA שנתי מייצג של 30-33 מיליון דולר; במקביל היא מקדמת מסגרת
אשראי של 85 מיליון דולר מבנק ישראלי
סטארק פאוור סטארק פאוור 11.43% ממשיכה לנסות לבנות במהירות פורטפוליו אנרגיה בארה"ב, והפעם מדובר בעסקה שיכולה להיות משמעותית יחסית לפעילות החברה. החברה דיווחה כי היא מנהלת משא ומתן מתקדם לרכישת 100% מהזכויות בשני פרויקטים הממוקמים באתר משותף בארה"ב - תחנת כוח פעילה המונעת בגז טבעי בהספק של 250-300 מגה-וואט, לצד פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 80 מגה-וואט ולמשך ארבע שעות, כלומר קיבולת של כ-320 מגה-וואט שעה.
יש פה פרט מעניין בדיווח: סטארק מציינת כי עיכבה את פרסום המשאים ומתנים מחשש שפרסום מוקדם יפגע בהם וירע את תנאיהם. כעת, עם התקדמות המגעים ובשל מועד המימוש האחרון של אופציות יולי 2026, הסתיימה מבחינתה האפשרות להמשיך ולעכב את הדיווח.
מה שבעיקר מושך כאן את העין הוא ה-EBITDA. לפי הערכות החברה, לאחר כניסת הסכמי ה-Tolling של שני הפרויקטים לתוקף ובשנה מייצגת, הם צפויים לייצר יחד הכנסות של 43-47 מיליון דולר ו-EBITDA של 30-33 מיליון דולר בשנה. שווי הפעילות הכולל, כולל החוב הפרויקטלי הקיים וההשקעה הנוספת הנדרשת בפרויקט האגירה, מוערך ב-218-233 מיליון דולר. כלומר, לפי חישובי החברה מדובר ביחס EBITDA לשווי פעילות של כ-14%.
עם זאת, צריך לשים לב שהמספר הזה אינו מייצג את התשלום שסטארק תוציא מהכיס ביום השלמת העסקה. התשלום הראשוני צפוי לעמוד על כ-21 מיליון דולר, ולכך יצטרף החזר של כ-6.5 מיליון דולר בגין הוצאות שכבר השקיעו המוכרים בפיתוח פרויקט האגירה - יחד כ-27.5 מיליון דולר. בנוסף קיימת תמורה מותנית של 3-15.5 מיליון דולר, שתיקבע בעיקר בהתאם לעלויות החיבור של פרויקט האגירה לרשת.
הפער בין התשלום הראשוני לבין שווי הפעילות נובע בין היתר מחוב פרויקטלי קיים של 120-130 מיליון דולר בתחנת הכוח, שאותו סטארק צפויה להשאיר בתוך הפרויקט, ומעלויות הקמה נוספות של כ-55-60 מיליון דולר בפרויקט האגירה, לאחר הטבות המס הפדרליות מסוג ITC.
התחנה כבר עובדת - והחוזה החדש משנה את פרופיל הסיכון
הנכס המרכזי בעסקה הוא תחנת כוח במחזור משולב, CCGT, שפועלת מסחרית כבר כשלושה עשורים. כיום היא מוכרת חשמל והספק זמין במסגרת הסכם PPA, כאשר חברת הפרויקט נושאת בסיכון של מחירי הגז. ההסכם הקיים צפוי להסתיים במהלך 2027, ולאחריו אמור להיכנס לתוקף הסכם Tolling חדש ל-15 שנה מול חברת חשמל מקומית המדורגת בטווח דירוג A.
מבחינת סטארק, זה חלק משמעותי מהסיפור הכלכלי של העסקה. תחת הסכם ה-Tolling הלקוח מספק את הגז ונושא בסיכון למחירו, בעוד חברת הפרויקט מקבלת תשלום בעיקר בגין זמינות התחנה. בנוסף, התעריף בחוזה החדש צמוד למדד המחירים לצרכן בארה"ב ונקבע ברמה גבוהה משמעותית מזו שבהסכם הקיים. המשמעות היא שאם ההסכם ייכנס לתוקף כמתוכנן, תחנת הכוח אמורה לעבור לפרופיל תזרימי הרבה יותר צפוי, עם פחות חשיפה לתנודתיות במחירי הסחורות.
לקראת תקופת החוזה החדשה כבר בוצעו בתחנה עבודות תחזוקה ושדרוג בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. החוב הקיים על הפרויקט הוא חוב Non-Recourse בהיקף של 120-130 מיליון דולר, בריבית קבועה של כ-7%, והוא נפרע לאורך תקופת הסכם ה-Tolling ללא תשלום בלון בסופה.
פרויקט האגירה עדיין בפיתוח - וצפוי לפעול רק ב-2028
החלק השני בעסקה נמצא בשלב פחות מתקדם. מדובר בפרויקט BESS בהספק של 80 מגה-וואט לארבע שעות, שאמור להשתמש בתשתיות ובחיבור לרשת שכבר קיימים באתר של תחנת הכוח. לפי החברה, ההפעלה המסחרית שלו צפויה במהלך 2028, וגם הוא כבר מחזיק בהסכם Tolling ל-15 שנה מול לקוח Utility המדורג בטווח A.
- אחרי רכישת SAGE: סטארק פאוור משלימה גיוס נוסף של 145 מיליון שקל
- סטארק פאוור משלימה את רכישת SAGE: פלטפורמת דאטה סנטרס ותחנות כוח בארה"ב ב-50 מיליון דולר
אבל כאן נמצאת גם אחת מנקודות הסיכון המרכזיות בעסקה. סטארק עצמה מדגישה כי עדיין אין ודאות שהפרויקט אכן יוקם: נדרשים בין היתר היתר בנייה, אישורים סביבתיים, השלמת הליך החיבור לרשת וקבלת עלות חיבור שתאפשר לפרויקט להישאר כלכלי. במקרה שהאישורים לא יתקבלו או שהחברה תחליט לעצור את הפיתוח, החשיפה שלה תהיה בעיקר לסכומים שיושקעו עד אותו שלב ולערבויות שעלולות להיות מחולטות.
החיבור בין שני הנכסים באותו אתר הוא גם מה שפותח מבחינת החברה את האפשרות לשלב בהמשך פעילות נוספת. סטארק מציינת כי לאחר השלמת העסקה היא עשויה לבחון הרחבה של תחנת הכוח ושל פרויקט האגירה, ואף פיתוח של דאטה סנטר בסמוך. הרציונל הוא ברור: הביקוש מצד חוות שרתים הוא אחד הגורמים שמגבירים כיום את הצורך בכושר ייצור ובהספק זמין בשוקי החשמל בארה"ב.
85 מיליון דולר מהבנק - ולא רק בשביל העסקה הזאת
במקביל לעסקה, סטארק מנהלת מו"מ עם תאגיד בנקאי ישראלי לקבלת מסגרות אשראי וערבויות בהיקף כולל של 85 מיליון דולר לשלוש שנים. מתוך הסכום, כ-60 מיליון דולר יהיו מסגרת אשראי וכ-25 מיליון דולר מסגרת ערבויות. החברה מתכננת להשתמש בכסף גם למימון חלק מעלויות העסקה הנוכחית וגם לרכישת פרויקטים נוספים בהמשך.
הריבית הנדונה על מסגרת האשראי היא SOFR בתוספת מרווח של 2.75%-3.75%, בעוד על הערבויות צפויה עמלה של 1%-2%. הקרן צפויה להיפרע בתשלום אחד בתום שלוש שנים, בעוד הריבית תשולם מדי רבעון.
מיכאל אבידן, מנכ"ל סטארק פאוור, אומר כי "מדובר בעסקה מצוינת וייחודית עבורנו. תחנת כוח פעילה ומניבה לצד פרויקט אגירה מתקדם, שיחד צפויים לייצר EBITDA שנתי מייצג של 30-33 מיליון דולר ותשואה גבוהה. חלק משמעותי מההכנסות צפוי להגיע מהסכמי Tolling ל-15 שנה עם לקוחות חזקים, כך שאנחנו מקבלים גם תשואה אטרקטיבית וגם תזרים ארוך טווח ואיכותי". לדבריו, מסגרת המימון של 85 מיליון דולר אמורה לא רק לשרת את העסקה הנוכחית אלא לתת לחברה יכולת לבצע עסקאות נוספות בארה"ב.
- ניו-מד גייסה כ-1.75 מיליארד שקל באג"ח; ביקושים של כ-2.4 מיליארד שקל בשלב המוסדי
- הבטחה מול ביצועים: כיצד מבשיל מודל צמיחה בינלאומי?
סטארק פאוור הוקמה על ידי יוצאי אנלייט ונופר אנרגיה - נדב טנא, שחר גרשון, צפריר יואלי, מיכאל אבידן ויוסף לבקוביץ - וממקדת את פעילותה בפיתוח ורכישת תשתיות אנרגיה ודאטה סנטרס בארה"ב.
חשוב לזכור שבשלב הזה עדיין אין עסקה חתומה. גם הסכמי הרכישה וגם מסגרת המימון נמצאים במשא ומתן, והשלמתם תלויה בין היתר בבדיקות נאותות, אישורים פנימיים, הסכמות עם המוכרים והבנק ואישורים רגולטוריים וצדדים שלישיים.