
אג"ח ל-30 שנה ב-5.3%? בסנט: "אל תדאגו, זה בגלל שהכלכלה חזקה"
שר האוצר האמריקאי דוחה את החששות שמשבר החוב עומד מאחורי העלייה בתשואות וטוען כי הצמיחה מאיצה מחדש; אלא שעם חוב של יותר מ-40 טריליון דולר, גירעון שמתקרב ל-2 טריליון דולר והנפקות ענק של האוצר, בשוק לא כולם משתכנעים שזה עד כדי כך כך פשוט
תשואות האג"ח האמריקאיות מטפסות שוב לרמות שמקשות להתעלם מהן. תשואה של כמעט 4.8% ל-10 שנים וכ-5.3% ל-30 שנה מייקרת את עלות הכסף בכל המשק, לוחצת על שוק המניות ומכבידה על ממשלה שכבר נושאת חוב של יותר מ-40 טריליון דולר ונדרשת להמשיך להנפיק בקצב גבוה. במילים אחרות, זו בהחלט בעיה - גם לשווקים וגם לאוצר האמריקאי. אלא ששר האוצר סקוט בסנט מציע להסתכל על אותה תופעה מזווית אחרת: מבחינתו, העלייה בתשואות אינה עדות לאובדן אמון בחוב של ארה"ב, אלא בעיקר סימן לכך שהכלכלה חזקה יותר והצמיחה מאיצה מחדש. "ציפיות האינפלציה יציבות עד יורדות. זה סיפור של צמיחה. הצמיחה, לדעתי, מאיצה מחדש", אומר בסנט בכינוס שרי האוצר של ה-G20.
הקשר בין צמיחה לתשואות די פשוט. כשהכלכלה צומחת מהר, חברות ממשיכות לגייס עובדים, משקי הבית מוציאים כסף והביקוש לאשראי נשאר גבוה. במצב כזה לפדרל ריזרב יש פחות סיבה למהר ולהוריד את הריבית, משום שהמשק ממשיך להחזיק מעמד גם כשהכסף יקר.
צמיחה חזקה גם עלולה להשאיר את הלחצים האינפלציוניים גבוהים לאורך זמן. מבחינת המשקיעים באג"ח, המשמעות היא שהריבית עשויה להישאר גבוהה יותר ולמשך זמן ארוך יותר. לכן הם דורשים תשואה גבוהה יותר כשהם מלווים כסף לממשלת ארה"ב לעשר, עשרים או שלושים שנה.
במקביל פועל גם המנגנון ההפוך במחירי האג"ח. כאשר הריבית בשוק עולה, אג"ח קיימות שמציעות קופון נמוך יותר הופכות לפחות אטרקטיביות. המחיר שלהן יורד עד שהתשואה בפועל מתיישרת עם תנאי השוק החדשים. לכן עלייה בתשואות משמעותה בדרך כלל ירידה במחירי האג"ח.
כעת התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים מתקרבת ל-4.8%, בעוד התשואה ל-30 שנה נסחרת סביב 5.3%. ברמות כאלה ההשפעה כבר לא נשארת רק בשוק האג"ח. תשואות ממשלתיות גבוהות מחלחלות למשכנתאות, להלוואות, למימון חברות וגם לתמחור של מניות - בעיקר מניות צמיחה שהשווי שלהן נשען במידה רבה על רווחים עתידיים.
בסנט, מצדו, לא רואה כאן סימנים למשבר. "אני חושב שאנחנו רחוקים ממצב חמור", אמר. לדבריו, צריך להפריד בין תקופה שבה התשואות עולות לבין מצב שבו המשקיעים מאבדים אמון ביכולת של ממשלת ארה"ב לממן את עצמה.
ועדיין, קשה להתעלם מהפיל שבחדר: החוב האמריקאי כבר עבר 40 טריליון דולר, הגירעון השנתי מתקרב ל-2 טריליון דולר והממשל נדרש להנפיק כמויות גדולות של אג"ח כדי לממן את פעילותו ואת פירעון החוב הקיים.
ככל שהאוצר מנפיק יותר אג"ח, כך הוא צריך למצוא יותר קונים. ואם היצע האג"ח גדל מהר יותר מהביקוש, המחיר יורד והתשואה עולה. במילים אחרות, גם אם בסנט צודק בכך שהצמיחה היא חלק מההסבר, קשה לנתק לחלוטין את זינוק התשואות מהתמונה הפיסקלית.
בסנט עצמו מכיר בכך שהגירעון הוא בעיה. הוא אמר כי הממשל עובד יחד עם ראש משרד התקציבים ראס ווט על חבילת צעדים לצמצומו. "אנחנו עובדים על חבילת התכנסות פיסקלית שנדבר עליה יותר בשבועות או בחודשים הקרובים", אמר.
- בסנט נגד בסנט: איך שר האוצר האמריקאי הפך לגרסה הפוכה של עצמו
- ארה"ב מחריפה את הלחץ על איראן: בנק נוסף בדרך לסנקציות, וסין עלולה להיות הבאה
גם הפעילות האחרונה של משרד האוצר מושכת תשומת לב. המשרד הגדיל את הרכישות החוזרות של אג"ח ארוכות במטרה לשפר את הנזילות בשוק ולמתן תנועות חדות. בסנט מדגיש כי המהלך לא נועד לקבוע בכוח את רמת התשואות, אלא בעיקר לאפשר לשוק לפעול בצורה מסודרת יותר.
"אני מאמין שאין ביכולתי לשנות את מחיר שיווי המשקל", אמר. מבחינתו, האוצר יכול לשפר את התנאים שבהם מתנהל המסחר ולהפחית זעזועים נקודתיים, אבל בסוף מחיר הכסף נקבע בשוק.
לתמונה הזאת מצטרף גם מרוץ ההשקעות ב-AI. ענקיות הטכנולוגיה מגייסות סכומי עתק למימון חוות שרתים, שבבים, מרכזי נתונים ותשתיות חשמל. האג"ח הקונצרניות שהן מנפיקות מתחרות במידה מסוימת באג"ח הממשלתיות על אותו כסף של משקיעים.
כאשר משקיע יכול לקבל תשואה גבוהה גם מאג"ח של חברה גדולה וחזקה, ממשלת ארה"ב צריכה להמשיך להציע אלטרנטיבה אטרקטיבית מספיק. ככל שהביקוש להון מצד הסקטור הפרטי גדל, הוא עשוי לתרום גם הוא ללחץ כלפי מעלה על התשואות.
בסנט רואה גם כאן צד חיובי. "אנחנו יוצרים בום בפריון", אמר על השקעות ה-AI. לטענתו, בתוך כמה חודשים השיפור בפריון עשוי להתחיל לסייע בהפחתת האינפלציה. אם עובדים וחברות יוכלו לייצר יותר באמצעות AI, הכלכלה תוכל לצמוח בקצב גבוה יותר מבלי שכל העלייה בביקוש תתגלגל לעליית מחירים.
- שוק העבודה בארה"ב נחלש: 38 אלף משרות באוגוסט - ומה זה אומר לריבית?
- מה יגרום לוורש להעלות ריבית? אלה הנתונים שהוא הולך לבדוק
וזה בעצם הוויכוח שמעסיק כרגע את שוק האג"ח. בסנט רואה כלכלה חזקה שמעלה את התשואות בטווח הקצר, אך עשויה בהמשך לייצר יותר פריון ולהקל על האינפלציה. המשקיעים רואים במקביל חוב של יותר מ-40 טריליון דולר, גירעון גדול, היקף הנפקות גבוה וסביבת אינפלציה שעדיין לא נעלמה.
אם הצמיחה תישאר חזקה ובמקביל האינפלציה תמשיך להתמתן, ההסבר של בסנט יקבל חיזוק. אבל אם האינפלציה תישאר גבוהה והגירעון לא ייסגר, המשקיעים עשויים להמשיך לדרוש מארה"ב תשואה גבוהה יותר על הכסף שלהם - גם אם בבית הלבן יעדיפו לקרוא לזה "סיפור של צמיחה".
- 1.החיים 02/09/2026 17:00הגב לתגובה זואז נדע שהצמיחה מתפוצצת ...מצחיק