נדב אפרתי, מנכ"ל קבוצת לניר (צילום: יח"צ)
נדב אפרתי, מנכ"ל קבוצת לניר (צילום: יח"צ)

לניר בדרך לבורסה: מכוונת ל-779 מיליון שקל הכנסות

הקבוצה מבקשת לגייס כ-200 מיליון שקל; התחזית ל-2029 נשענת על צבר גדול בסולאר, אגירה ודאטה סנטרים

מירב ארד |
נושאים בכתבה קבוצת לניר


קבוצת לניר יוצאת לדרך לקראת הנפקה ראשונה בבורסה בתל אביב ומבקשת לגייס כ-200 מיליון שקל. החברה פועלת בשלושה תחומים שמושכים כיום הון רב: אנרגיה סולארית מבוזרת, אגירת אנרגיה ודאטה סנטרים. הסיפור בהנפקה נמצא פחות בגודל הפעילות הנוכחית ויותר בקפיצה שהחברה מציגה לשנים הקרובות.

לפי נתוני החברה, ההכנסות ב-2026 צפויות להסתכם בכ-88 מיליון שקל וה-EBITDA הפרויקטלי בכ-34 מיליון שקל. ב-2029 היא מכוונת להכנסות של כ-779 מיליון שקל ול-EBITDA פרויקטלי של כ-486 מיליון שקל. מדובר בגידול של כמעט פי 9 בהכנסות וביותר מפי 14 ב-EBITDA בתוך שלוש שנים.

התחזית נשענת על צבר רחב: כ-1,283 מגה-וואט בתחום הסולארי, כ-5,313 מגה-וואט שעה בתחום האגירה וכ-725 מגה-וואט בתחום הדאטה סנטרים. בהבשלה מלאה של הפעילות, החברה מעריכה פוטנציאל להכנסות של כ-2.7 מיליארד שקל בשנת פעילות מייצגת.

כאן נמצא גם המבחן המרכזי עבור המשקיעים. לא כל מגה-וואט בצבר נמצא באותו שלב. חלק מהפרויקטים כבר פעילים, חלק נמצאים בהקמה וברישוי ואחרים עדיין בייזום. ככל שהפרויקט נמצא בשלב מוקדם יותר, הדרך להכנסות ארוכה יותר והסיכון לביצוע גבוה יותר.

בתחום הסולארי מפעילה לניר כיום כ-64 מגה-וואט ב-468 מערכות, בתעריף משוקלל של כ-45 אגורות לקוט"ש. לאורך השנים הקימה הקבוצה כ-1,520 מערכות בהספק מצטבר של כ-132 מגה-וואט, כולל עבודות שביצעה עבור צדדים שלישיים.

המודל מתמקד בעיקר במתקנים מבוזרים על גגות, מבנים ותשתיות קיימות. היתרון נמצא בחלק מהמקרים בחיבורי חשמל קיימים וביכולת לקצר את הדרך בין הייזום להפעלה. בישראל זמינות החיבור לרשת הפכה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של ענף האנרגיה.

מ-302 מגה-וואט שעה בהקמה ליותר מ-5 ג'יגה-וואט שעה בצבר

תחום האגירה הוא אחד המקומות שבהם לניר מציגה את פער הצמיחה הגדול ביותר. לחברה כ-302 מגה-וואט שעה בפרויקטים בהקמה, כ-1,849 מגה-וואט שעה ברישוי וכ-3,162 מגה-וואט שעה נוספים בייזום.

אגירה מאפשרת לנצל טוב יותר את תשתית החשמל הקיימת, לאגור אנרגיה בשעות שבהן המחיר נמוך או הייצור הסולארי גבוה ולפרוק אותה בשעות שבהן הביקוש והמחיר עולים. הערך הכלכלי תלוי בין היתר בתעריפים, בהסדרים הרגולטוריים, בעלויות הסוללות וביכולת לקבל חיבור מתאים לרשת.

התחום הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההשקעה של חברות האנרגיה הציבוריות. פריים אנרג'י, למשל, מרחיבה את פעילות האגירה באירופה במסגרת פורטפוליו שכולל עשרות ג'יגה-וואט שעה, לאחר שחברות רבות בענף הגיעו למסקנה שאגירה הופכת לחלק בלתי נפרד מפרויקט סולארי.

עבור לניר, השאלה תהיה כמה מהצבר הגדול יעבור בפועל מייזום לרישוי, להקמה ולבסוף להפעלה. הפער בין השלבים משמעותי משום שהכנסה מפרויקט פעיל שונה מאוד מפוטנציאל שנמצא עדיין בתכנון.

החברה הוקמה בידי נדב אפרתי, לביא כרמון ורפאל מצליח. אפרתי משמש מנכ"ל, כרמון יו"ר ומצליח משנה למנכ"ל. פעילות קבוצת לניר כוללת תשתיות ואנרגיה מתחדשת, ובאתר הקבוצה מוצגים יותר מ-2,100 פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת.

ההנפקה אמורה לתת לחברה הון להמשך הרחבת הפעילות ולהתקדמות בפרויקטים שנמצאים בשלבים השונים. עבור חברה שבונה חלק גדול מהשווי העתידי שלה על השקעות שטרם הבשילו, היכולת לממן את הדרך עד להפעלה היא חלק מרכזי במשוואה.

הדאטה סנטרים יכולים לשנות את גודל החברה

הזרוע השלישית של לניר היא דאטה סנטרים. החברה מציגה כ-55 מגה-וואט IT באתרים שמוגדרים מוכנים לחיבור, כ-71 מגה-וואט נוספים ברישוי וכ-670 מגה-וואט בייזום.

גם כאן החשמל הוא הנכס המרכזי. מרכזי נתונים, ובעיקר אלה שמיועדים לעומסי AI, דורשים חיבורים בהספקים גדולים מאוד. רשות החשמל כבר מקדמת כללים חדשים לחיבור חוות שרתים וצרכנים גדולים, על רקע ביקוש שמתחיל להתחרות על קיבולת הרשת עם שימושים אחרים במשק.

אם ללניר יש אתרים שבהם ניתן להשיג חיבור בקצב מהיר יחסית, הדבר עשוי לתת לה יתרון. מנגד, זהו גם התחום שבו חלק גדול מהצבר נמצא בשלב מוקדם, ולכן המשקיעים יצטרכו להבחין בין קיבולת שכבר ניתנת למימוש לבין תוכניות שעדיין דורשות רישוי, מימון, לקוחות והקמה.

החיבור בין סולאר, אגירה ודאטה סנטרים הוא חלק מההיגיון העסקי שהחברה מציגה. אותו חיבור חשמל יכול במקרים מסוימים לשמש כמה פעילויות, בעוד מערכות אגירה יכולות לסייע בניהול צריכת החשמל של מרכז נתונים ולנצל טוב יותר את הקיבולת הזמינה.

המודל כבר מושך חברות ציבוריות נוספות. פריים אנרג'י נכנסה השנה לתחום חוות השרתים תוך ניסיון לנצל חיבורי חשמל קיימים בפרויקטים ובנכסים אחרים שלה. עבור לניר, שבונה את הסיפור מלכתחילה סביב שלושת התחומים, היכולת לייצר שילוב כזה תהיה חלק מרכזי במימוש התחזיות.

המספר שמרכז את תשומת הלב הוא 779 מיליון שקל הכנסות ב-2029, לעומת כ-88 מיליון שקל שהחברה צופה ב-2026. זו תחזית שמחייבת מעבר מהיר של פרויקטים רבים לאורך שרשרת הייזום, הרישוי, המימון וההקמה.

לניר מגיעה לבורסה עם פעילות קיימת, אך השווי שיינתן לה צפוי להישען במידה רבה על העתיד. אם החברה תתקרב ליעדים שהציבה ל-2029, היא תהיה גדולה משמעותית מזו שנכנסת כעת לשוק ההון. אם חלק מהפרויקטים יתעכבו, הפער בין הצבר להכנסות בפועל יהיה המשתנה המרכזי שעליו המשקיעים יצטרכו להסתכל.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה