טראמפ יוצא למלחמה על תעשיית הבקר: ארה"ב תגדיל יבוא ב-300 אלף טונות כדי להוריד מחירים
הנשיא האמריקאי הורה להגדיל זמנית את מכסת היבוא של בקר רזה במסגרת מכס מופחת, במטרה להתמודד עם מחירי הבשר הגבוהים; במקביל הוא מאיים לשבור את כוחן של ארבע חברות עיבוד הבקר הגדולות, השולטות בכ-85% מהשוק
הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ יוצא למאבק כפול במחירי הבקר הגבוהים בארצות הברית: מצד אחד, הממשל מגדיל משמעותית את האפשרות לייבא בקר מחו"ל במכס מופחת; מצד שני, טראמפ מכוון ישירות אל המבנה הריכוזי של תעשיית עיבוד הבשר, שאותו הוא מאשים בפגיעה במגדלי הבקר ובצרכנים.
המהלך הראשון הוכרז על ידי טראמפ ב-21 באוגוסט, כאשר הודיע כי ארצות הברית תאפשר יבוא של עד 300 אלף טונות מטריות של בקר רזה למשך 90 יום, במטרה להגדיל את היצע חומר הגלם לתעשיית הבשר הטחון ולהוריד את המחירים לצרכנים. ב-26 באוגוסט חתם טראמפ על ההכרזה הנשיאותית הרשמית שהגדילה את מכסת היבוא. המכסה מחולקת לשלוש פעימות של 100 אלף טונות: הראשונה בין 1 ל-30 בספטמבר, השנייה באוקטובר והשלישית מסוף אוקטובר ועד סוף נובמבר, או עד למיצוי המכסה.
חשוב להדגיש כי לא מדובר בביטול כל המכסים על יבוא בקר. ההכרזה מתייחסת ל-300 אלף טונות של חיתוכי בקר רזים, חומר גלם המשמש בעיקר לייצור בשר טחון, שיוכלו להיכנס לארה"ב במסגרת מכסת היבוא ובשיעור המכס המופחת. הבית הלבן מציג את המהלך כצעד חירום שנועד להתמודד עם מחסור בהיצע המקומי ומחירי בקר "בלתי סבירים".
300 אלף טונות נשמעות כמו כמות עצומה, אבל ביחס לשוק האמריקאי כולו מדובר בכ-3% בלבד מצריכת הבקר השנתית. לכן קשה לצפות שהמהלך לבדו יפתור את בעיית המחירים. בנוסף, הבקר המיובא אינו בהכרח מגיע ישירות למדפי הסופרמרקט כמוצר מוגמר. חיתוכי הבקר הרזים משמשים כחומר גלם לתעשיית הבשר הטחון ומשולבים עם בקר שמן יותר. בין מחיר חומר הגלם לבין המחיר שמשלם הצרכן קיימים עוד שלבים של עיבוד, הובלה, הפצה, שיווק וקמעונאות.
טראמפ לא הסתפק בהגדלת מכסת היבוא. במהלך סוף השבוע, הוא הכריז על צעד נוסף שנועד לטפל בבעיה מהכיוון השני: הפחתת התלות של מגדלי הבקר בחברות עיבוד הבשר הגדולות. טראמפ אמר כי בכוונתו לאפשר לחוואים ולמגדלים לעבד ולמכור את הבשר שלהם בעצמם, והורה להכין מסמכים משפטיים שיאפשרו את המהלך. הנשיא תקף בחריפות את ריכוזיות הענף וכינה את כוחן של חברות עיבוד הבשר "מונופול" שהוא נחוש לפרק.
בממשל הבהירו כי צעדים נוספים צפויים כבר בימים הקרובים, ובהם ניסיון להפחית את הבירוקרטיה המוטלת על מפעלי עיבוד קטנים ולהרחיב את האפשרות של מגדלים למכור את תוצרתם בין מדינות
ההכרזה החדשה היא למעשה ניסיון של טראמפ להתמודד עם הביקורת שעוררה החלטתו להגדיל את יבוא הבקר. בעוד שהגדלת היבוא עשויה להוזיל את מחיר חומר הגלם בטווח הקצר, היא גם עלולה לפגוע במגדלים האמריקאים ולהוריד את המחירים שהם מקבלים עבור הבקר שלהם. באמצעות מתן אפשרות למגדלים לעבד ולשווק את הבשר בעצמם, הממשל מנסה ליצור מסלול עוקף לחברות הגדולות ולהגדיל את התחרות בתוך שרשרת האספקה האמריקאית. עם זאת, בשלב זה מדובר בהכרזה על כוונה ולא ברפורמה שהושלמה, ולא ברור עד כמה ניתן יהיה לבצע את השינוי באמצעות פעולה נשיאותית בלבד, לנוכח דרישות הפיקוח הפדרליות על שחיטת ועיבוד בשר.
מחירי הבקר שוברים שיאים
המהלך מגיע על רקע משבר היצע מתמשך בשוק הבקר האמריקאי. עדר הבקר בארה"ב הצטמצם לכ-86.2 מיליון ראש בלבד, הרמה הנמוכה ביותר מזה כ-75 שנה. שנים של בצורת, שריפות, עלויות מזון גבוהות ותנאים כלכליים קשים הובילו מגדלים רבים לצמצם את העדרים, וכעת קשה להגדיל אותם במהירות.
הבעיה היא שהגדלת העדר אינה תהליך שניתן לבצע בן לילה. גם אם מגדלים מקבלים כיום תמריץ כלכלי להחזיק יותר פרות, דרוש זמן עד שהעגלים יגדלו ויגיעו לשוק. לכן המחסור בבקר צפוי להמשיך להשפיע על המחירים גם אם תנאי השוק ישתפרו.
המחירים כבר משקפים את המחסור. לפי AP, מחיר הבשר הטחון עלה בכ-57% בתוך חמש שנים, בעוד שמחירי הסטייקים עלו בכ-35%. ביולי עלה מחיר הבשר הטחון בכ-9% לעומת החודש המקביל בשנה הקודמת.
המצב הוחמר גם בעקבות ההגבלות האמריקאיות על יבוא בקר חי ממקסיקו, שנועדו למנוע התפשטות של תולעת הברגים החדשה. סגירת המעברים לבקר מקסיקני צמצמה מקור נוסף לאספקת בקר, אף שהממשל החל לאחרונה בתהליך מדורג של פתיחת הגבול מחדש.
מי שולט בדרך מהחווה לסופרמרקט? האיום החדש של טראמפ על מעבדות הבשר
כאמור, טראמפ מפנה את האשמה אל תעשיית עיבוד הבקר האמריקאית, המאופיינת בריכוזיות גבוהה מאוד.
ארבע חברות גדולות — JBS USA, Tyson Foods, Cargill ו-National Beef — אחראיות לכ-85% מיכולת עיבוד הבקר בארה"ב. הנתון אינו חדש, ומחקר של שירות המחקר הכלכלי של משרד החקלאות האמריקאי מצא כי ארבע החברות הגדולות טיפלו בכ-85% מרכישות הבקר מזן בקר לבשר בשוק האמריקאי. מחקרים אקדמיים עדכניים יותר ממשיכים להצביע על רמת ריכוזיות דומה.
ריכוזיות כזו מעניקה לחברות העיבוד כוח משמעותי מול אלפי המגדלים שמוכרים להן בקר. המגדל מגדל את בעלי החיים, אך כדי להפוך אותם למוצר שניתן למכור ברשתות השיווק נדרש מפעל שחיטה ועיבוד העומד בדרישות הפיקוח הפדרליות. מספר קטן של חברות מחזיק ברוב יכולת העיבוד, ולכן למגדלים באזורים רבים יש מספר מצומצם של קונים אפשריים. זו הסיבה שהוויכוח אינו רק על מחיר הבשר בסופרמרקט. הוא נוגע גם לשאלה כמה כסף מקבל המגדל עבור הבקר שלו וכמה נשאר אצל החברות בשלבים הבאים של שרשרת האספקה.
- התחדשות המתיחות במפרץ: ארה"ב ואיראן מחליפות מהלומות
- עסקת ענק בתחום הביטוח: Aon קרובה לרכישת USI מידי KKR תמורת 17 מיליארד דולר
שר החקלאות ברוק רולינס אמר כי הממשל צפוי להציג צעדים נוספים, ובהם הפחתת בירוקרטיה, תמיכה במפעלי עיבוד קטנים והרחבת האפשרויות של מגדלים למכור בשר בין מדינות. עם זאת, לא ברור עד כמה ניתן לבצע את השינויים באמצעות צווים ותקנות בלבד, משום שהחוק האמריקאי מחייב פיקוח פדרלי על בשר המיועד למכירה מסחרית.
הבעיה הגדולה יותר: אין מספיק בקר
למעשה, המהלך של טראמפ מנסה לפתור בטווח הקצר בעיה שבבסיסה היא ארוכת טווח. ארה"ב פשוט מחזיקה כיום פחות בקר מבעבר.
הגדלת היבוא יכולה להוסיף חומר גלם לתעשיית הבשר ולספק הקלה מסוימת בתקופה שבה המחירים גבוהים. אבל היא אינה מגדילה את מספר הפרות והעגלים בארה"ב, ואינה פותרת את העובדה שהעדר המקומי נמצא בשפל של עשרות שנים.
מבחינת המגדלים האמריקאים, כאן טמון הפרדוקס: יבוא זול יותר עשוי להועיל לצרכן בטווח הקצר, אך הוא עלול גם להוריד את המחיר שהמגדל המקומי מקבל עבור הבקר שלו. אם התוצאה תהיה ירידה בתמריץ להגדיל את העדרים, המהלך עלול להקשות דווקא על שיקום הייצור המקומי בטווח הארוך.
זו הסיבה שהמהלך עורר התנגדות בקרב חלק מארגוני המגדלים. האיגוד האמריקאי של לשכות החקלאים הזהיר כי הקלה במכסים על יבוא בקר עלולה לפגוע במגדלים המקומיים, בעוד שחלק מארגוני המגדלים תומכים דווקא בהפחתת הרגולציה על מפעלי עיבוד קטנים כדי להגדיל את התחרות בתוך ארה"ב.
