כריסטין האנסיקר  (בעזרת גרוק)
כריסטין האנסיקר (בעזרת גרוק)

הונאה של 300 מיליון דולר: מייסדת חברת האופנה נשלחת ל-5 שנות מאסר

כריסטין האנסיקר, מייסדת קאסטל, נידונה לחמש שנות מאסר אחרי שהודתה בהונאת משקיעים שנמשכה שנים. החברה הוצגה כעסק בשווי של יותר מ-1.4 מיליארד דולר עם מאות מיליוני דולרים בקופה, בזמן שבפועל הפעילות הייתה קטנה בהרבה והחברה שרפה מזומנים. התביעה ביקשה עונש של 12.5 שנים ואפילו השוותה את הפרשה לזו של אליזבת הולמס.



אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הונאה
הונאה של 300 מיליון דולר: מייסדת חברת האופנה נשלחת ל-5 שנות מאסר

אחד מסיפורי ההונאה הבולטים מגיע עכשיו לשלב הענישה. כריסטין האנסיקר, המייסדת והמנכ"לית לשעבר של קאסטל, נידונה לחמש שנות מאסר על הונאת ניירות ערך בהיקף של כ-300 מיליון דולר.

בית המשפט הפדרלי במנהטן גזר עליה גם שלוש שנות פיקוח אחרי השחרור, וקבע חילוט ופיצוי לנפגעים של כ-283.3 מיליון דולר כל אחד. התביעה ביקשה 12.5 שנות מאסר ואף הציבה את הפרשה לצד זו של אליזבת הולמס מתראנוס – אחת מפרשות ההונאה המפורסמות בתעשיית הטכנולוגיה.

במשך שנים קאסטל נראתה כמו סיפור הצלחה שמשלב טכנולוגיה ואופנה. החברה בנתה פלטפורמה שאפשרה למותגים ולקמעונאים להפעיל שירותי השכרת בגדים ומנויים. האנסיקר הציגה למשקיעים חברה בצמיחה מהירה ושווי של יותר מ-1.4 מיליארד דולר.

אלא שהפער בין המצגות למציאות היה עצום.

באחת הדוגמאות המרכזיות הוצגו למשקיעים הכנסות של 439.9 מיליון דולר ורווח תפעולי של 66.3 מיליון דולר לשנת 2023. בפועל ההכנסות באותה שנה עמדו על כ-15.7 מיליון דולר בלבד, והחברה רשמה הפסד של כ-81 מיליון דולר. מדובר בפער של יותר מפי 28 בהכנסות, ובמעבר מרווח תפעולי משמעותי להפסד כבד.

במשך השנים השתמשו במסמכים פיננסיים מזויפים, מסמכי בנק ודוחות ביקורת שהציגו עסק חזק בהרבה מהפעילות האמיתית. במקרה אחד הוצג למשקיע חשבון בנק עם יתרה שהתקרבה ל-200 מיליון דולר, בזמן שהיתרה האמיתית עמדה על פחות מ-200 אלף דולר.

התרמית התנהלה בין 2019 ל-2025, ובמהלכה גייסה קאסטל יותר מ-275 מיליון דולר ממשקיעים. בהמשך התרחבה הפעילות גם למיזם בשם P180, שנועד לרכוש מותגי אופנה ולהשתמש בשירותים של קאסטל. גם שם גויסו עשרות מיליוני דולרים, כשהנתונים הכספיים של קאסטל שימשו בסיס למצגות ולשיחות עם המשקיעים.

אחד האירועים החריגים בפרשה קרה כשפירמת ביקורת זיהתה מסמך שנשא את שמה. האנסיקר הסבירה שהמסמך נוצר לצורך הרצאה בפרינסטון והגיע למשקיע בטעות. החקירה העלתה בהמשך שהמסמך שימש בתהליך גיוס הון, ושמסמכים דומים הוצגו גם למשקיעים נוספים.

בסוף 2024 כבר התחילו להופיע סימני משבר בתוך החברה. האנסיקר הודחה מתפקיד יו"ר ונאסר עליה להמשיך לגייס הון עבור קאסטל. בפברואר 2025 היא ניסתה לקדם מכירת מניות נוספת בהיקף של 19 מיליון דולר, ובמרץ המשיכה במגעים עם משקיעים בזמן שהחקירה כבר הייתה בעיצומה.

ביוני 2025 נכנסה קאסטל להליך פירוק במסגרת Chapter 7, ומשקיעים רבים נשארו עם החזקות שאיבדו את מרבית ערכן.

האנסיקר הודתה במרץ השנה בעבירת הונאת ניירות ערך והסכימה לחילוט של סכום שמתקרב ל-300 מיליון דולר. העבירה מאפשרת עונש מרבי של 20 שנות מאסר, בעוד טווח הענישה שנבחן בתיק הגיע לכ-12 עד 15 שנים. בית המשפט קבע לבסוף חמש שנות מאסר.

הפרשה מציפה שוב אחת הבעיות בשוק ההשקעות הפרטיות: כשהחברה מציגה צמיחה מהירה, סיפור שוק גדול ושווי שמטפס מסבב לסבב, המשקיעים עלולים להתמקד בסיפור ולתת פחות משקל לבדיקות הבסיסיות. במקרה של קאסטל, מסמכים שנראו רשמיים הצליחו במשך שנים לגשר על פער של מאות מיליוני דולרים בין החברה שהוצגה למשקיעים לבין העסק שפעל בפועל.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה