כמה עולה כלכלית לצאת לחופשת לידה ארוכה יותר מהתקופה בתשלום?

העלות המרכזית היא ההכנסה שהמשפחה מוותרת עליה, אבל צריך להכניס לחישוב גם חיסכון במסגרת לתינוק, פגיעה בהפקדות לפנסיה והשפעה אפשרית על העבודה והקידום.

נניח עובדת שמרוויחה 18 אלף שקל בחודש ובוחרת להישאר בבית עוד 11 שבועות מעבר לתקופה שבה היא מקבלת דמי לידה. מדובר בכ-2.5 חודשים, כלומר ויתור על כ-45 אלף שקל ברוטו. אם הנטו שלה הוא בערך 13-14 אלף שקל בחודש, אובדן המזומן המשפחתי בתקופה הזאת הוא סביב 33-35 אלף שקל.

מנגד יש חיסכון. אם מסגרת לתינוק הייתה עולה 4,000 שקל בחודש, המשפחה חוסכת כ-10,000 שקל בתקופה הזאת. העלות התזרימית האמיתית יורדת לכ-23-25 אלף שקל. מדריך ההורות והזכויות למשפחות שימושי כאן משום שהחישוב צריך לכלול גם זכויות, מענקים, תקופות הגנה ותשלומים שמושפעים ממועד החזרה לעבודה.

צריך להביא בחשבון גם את ההפקדות לפנסיה. בתקופה ללא שכר הפקדות המעסיק עשויות להיפסק, ולכן כדאי לבדוק איך שומרים על הרצף הביטוחי ועל החיסכון. לעובדת בתפקיד מכירות, בניהול או במסלול קידום יכול להיות גם מחיר מקצועי שקשה למדוד בחודש אחד.

החישוב הנכון הוא נטו שאובד פחות הוצאות טיפול שנחסכות, בתוספת השפעת הפנסיה והקריירה. יש משפחות שמכניסות למשוואה גם עזרה מסבא וסבתא, עבודה חלקית מהבית או חזרה מדורגת, שיכולות לצמצם את הפער בלי לקצר משמעותית את התקופה עם התינוק. אצל משפחה אחת חודש נוסף בבית עשוי לעלות 5,000-6,000 שקל, ואצל משפחה אחרת יותר מ-15 אלף.