
העביר 200 אלף שקל למגרש קטרגל ועזב אחרי חודש וחצי: ארבייטמן יקבל 114 אלף
כדורגלן העבר שלומי ארבייטמן הסתכסך עם השותף שהביא אותו להשקעה במתחם קטרגל בנתניה, וטען שהכסף הועבר לטובת פיילוט ודמי רצינות. השופטת קבעה שנכרת חוזה בעל פה, ושהוא זה שהפר אותו - אך הוא עדיין יקבל את רוב כספו בחזרה
ביוני 2021 העביר כדורגלן העבר ואיש העסקים כיום שלומי ארבייטמן 200 אלף שקל לחברה שהפעילה מגרשי קטרגל במתחם החוף הירוק בנתניה. חודש וחצי לאחר מכן הוא עזב את המקום. בית משפט השלום בפתח תקווה קבע שנכרת בין הצדדים חוזה מחייב גם בלי מסמך חתום, ושהוא זה שהפר אותו. הוא יקבל בחזרה 114.5 אלף שקל בלבד.
סגנית הנשיא אביגיל פריי קיבלה באופן חלקי את התביעה של ארבייטמן נגד אורבן קטרגל פולג, ודחתה את התביעה האישית שהוא הגיש נגד שלושה מבעלי המניות והמנהלים שלה.
החברה שכרה מבעלת הקרקע מגרש כדורגל בשטח של של כ-2,000 מ"ר ומתחם חדרים סמוך באזור חוף פולג, והקימה עליו מגרשי קטרגל. ב-2021 פנה לארבייטמן שותף עסקי לשעבר, שהציע לו להצטרף למיזם חדש בשם פרו סוקר. השותף ניהל מגעים עם החברה כדי לקנות ממנה את זכות השכירות ואת הפעלת המגרש, תמורת 350 אלף שקל ועוד מע"מ.
ב-30 ביוני 2021 העביר ארבייטמן 200 אלף שקל לחשבון החברה. על אישור ההעברה נכתב "השקעה בעסק פרוסוקר". השותף העביר עוד 20 אלף. השניים קיבלו את המגרש והמשרדים, והתחילו להפעיל את המקום בשם SOCCER PRO, עם משחקים, חוגים, אירועים ופרסום ברשתות. החברה מצדה פנתה לבעלת הקרקע כדי לקבל הסכמה להחלפת השוכרים, ושילמה לה 18 אלף שקל דמי הסכמה.
בסוף יולי היחסים בין ארבייטמן לשותפו קרסו. ב-27 ביולי נקבעה פגישה לחתימה על הסבת השכירות, אבל השניים לא הגיעו אליה, ואחר כך הם פינו את הציוד שהביאו למקום ועזבו.
"דמי רצינות" או מקדמה על עסקה?
ארבייטמן תבע 204,396 שקל - הסכום ששילם, בתוספת של הצמדה וריבית. לדבריו, לא נכרת שום חוזה, הכסף הועבר כדמי רצינות לשריון זמני של המקום, והפעילות במגרש היתה פיילוט של עשרה ימים עד שבועיים. בא כוחו טען שעסקה שכזו מחייבת חוזה בכתב, ושבלי חוזה החברה חייבת להחזיר את הכסף.
החברה טענה שנכרת הסכם שלם בעל פה ובהתנהגות, ושטענת הפיילוט היא "המצאה מאוחרת וכבושה". לדבריה, העסקה קרסה בגלל סכסוך פנימי בין השותפים, ונגרמו לה נזקים של 571 אלף שקל, כולל שכירות וארנונה עד נובמבר 2022 ושיפוץ משרד לפי דרישת הרוכשים. היא ביקשה לקזז את הנזקים מכל סכום שייפסק.
השופטת קבעה קודם כל שאין כאן דרישת כתב. "החוזה שלפנינו אינו חוזה שכירות אלא חוזה לרכישת הזכות לחתום עם בעלת הנכס (מנדין) על חוזה שכירות", היא כתבה, והוסיפה ש"היעדר מסמך בכתב אינו שולל כשלעצמו כריתת חוזה".
את טענת הפיילוט היא דחתה. הסכום ששולם היה כמחצית מהמחיר המוסכם, המיזם דרש וקיבל התאמות בשטח, והפרסומים לא הציגו אותו כזמני. לפי השופטת, טענת הפיילוט "לא גובו בראיות אובייקטיביות כלשהן".
- פרופימקס תבעה 15 מיליון שקל על בלעדיות, ותשלם 530 אלף
- 49 מיליון אירו שלא הגיעו, ורואה החשבון חויב ב-970 אלף שקל
השותף שלא הגיע להעיד
נקודה אחת היתה מכרעת: השותף, שלפי ארבייטמן עצמו ניהל את המשא ומתן והיה הכוח המניע של המיזם, זומן להעיד אבל לא הגיע, וארבייטמן לא התעקש שהוא אכן יזומן לתת עדות. השופטת זקפה את ההיעדרות הזו לחובתו. בעדותו, ארבייטמן גם אישר שהנתבעים לא פגעו בו, ושהסיבה לרצונו לבטל את העסקה היתה המחלוקת עם השותף. בתחילת העדות הוא אמר שהמיזם לא הצליח, ורק אחר כך הודה שפרש בעקבות הסכסוך. הוא גם לא דרש מהשותף להחזיר לו את ההשקעה ולא תבע אותו. "ההחלטה להביא לסיום ההתקשרות היתה של התובע - והנתבעים עמדו בחלקם בהתקשרות ופעלו בהתאם להסכם", קבעה השופטת.
העובדה שארבייטמן הפר את החוזה לא שוללת ממנו החזר. לפי חוק החוזים, כשחוזה מבוטל כל צד משיב את מה שהוא קיבל, בלי קשר לשאלה מי אשם בביטול. השופטת ציינה שגם אם היא היתה קובעת שלא נחתם חוזה, החובה להשיב היתה נוצרת מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט.
ההחזר המלא נדחה. "ומדוע החזר חלקי? מקום בו נגרמו לנתבעת 1 הוצאות בשל עמידה בחלקה בחוזה, אין מקום להורות על השבה מלאה של הסכום ששולם", היא כתבה. השופטת הוסיפה כי, "השבת מלוא הסכום ששולם תהווה עשיית עושר ולא במשפט על ידי התובע".
מנגד, גם הנזקים של 571 אלף שקל לא התקבלו. החברה לא הסבירה מה מנע ממנה להמשיך להפעיל את המגרש אחרי שהמיזם עזב, ולא כל הקבלות שהיא הציגה היו קשורות לשיפוץ. השופטת קיזזה 85.5 אלף שקל: דמי ההסכמה לבעלת הקרקע, שכירות וארנונה לחודשיים שבהם המגרש היה בידי המיזם, והשיפוץ שהמיזם ביקש.
בעלי המניות לא ישלמו, והתובע ישלם להם
ארבייטמן ביקש לחייב אישית גם שלושה בעלי מניות ומנהלים בחברה. השופטת דחתה את הדרישה הזו. לדבריה, הכסף הועבר לחברה בלבד, אף אחד מהם לא נתן ערבות אישית, ולא הוכח שמישהו מהם לקח לעצמו כסף או פעל בחוסר תום לב. לגבי הטענות של התובע ל"נוכלות" של אחד המנהלים ושל השותף, היא כתבה שהן "נטענו בעלמא, ללא שמץ של ביסוס ראייתי או אסמכתא מינימלית לתמוך בהן".
- תבע מהמשטרה 2.5 מיליון שקל על תכשיטים שגנב שוטר - ללא כל הוכחה לערכם
- עו"ד הגיש דו"חות מע"מ בלי לשלם, וירצה עבודות שירות
החברה תחזיר לארבייטמן 114.5 אלף שקל בהצמדה בלבד, מספטמבר 2021, בלי ריבית, משום שהוא זה שהפר את ההסכם. היא תישא גם באגרה ובשכר טרחה של 15.5 אלף שקל. ארבייטמן ישלם לבעלי המניות שנתבעו 21 אלף שקל הוצאות משפט, והצדדים רשאים לקזז את החיובים. בחשבון נטו, אחרי קיזוז ההוצאות ההדדיות, יחזרו אליו כ-109 אלף מתוך ה-200 אלף שהוא העביר, ועוד הפרשי הצמדה.
עסקה שנעשית בלי חוזה כתוב יכולה לעלות ביוקר גם לצד השני: מלון שביטל אירוע משפחתי כי קיבל הזמנה טובה יותר הגיע לבית המשפט. ובתיק אחר נקבע שהרשעה בעבירות מס לא הספיקה כדי להרים את המסך מעל בעל מניות יחיד.