טורקיה
צילום: istock

ענף קרנות ההשקעה בטורקיה הצטמק ב-54 מיליארד דולר בתוך חודשיים

הנכסים המנוהלים ירדו בכ-17% ל-261 מיליארד דולר באוקטובר, אחרי שרשות שוק ההון הורתה לפרק 131 קרנות של שבע חברות בחשד למניפולציה במניות דלות סחירות; הבנקים הפרטיים הגדולים הגדילו את חלקם בשוק
בן פלמון |

ענף ניהול הנכסים בטורקיה הצטמק ב-54 מיליארד דולר בתוך החודשיים עד אוקטובר, בזמן שרשות שוק ההון הטורקית ממשיכה לחקור חשד למניפולציה בשוק באמצעות קרנות השקעה. הנכסים המנוהלים ירדו בכ-17%, מ-15,850 מיליארד לירות באוגוסט ל-13,140 מיליארד לירות באוקטובר, שווי של 261 מיליארד דולר, לפי נתוני איגוד שוק ההון של טורקיה.

רוב הירידה נרשמה בספטמבר. אז הורתה הרשות, SPK, לפרק 131 קרנות השקעה שנוהלו בידי שבע חברות, במסגרת חקירה של חשד לשימוש בקרנות כדי להזיז מחירי מניות בעלות סחירות נמוכה. הנכסים שניהלו שבע החברות האלה ירדו בספטמבר ב-85%, ל-281.7 מיליארד לירות. מדד המניות באיסטנבול, BIST 100, ירד באותו חודש ב-16.7%, החודש החלש שלו מאז 2008.

המשבר התחיל כשקרנות מוכרות התקשו לעמוד בבקשות הפדיון. לפי החשד, המנהלים רכשו שוב ושוב מניות קטנות בעלות סחירות דלה מאוד, הקפיצו את מחירן ואת השווי המדווח של הקרנות, וכשהמשקיעים ביקשו את כספם בבת אחת התברר שקשה מאוד למכור את המניות האלה במחיר שרשום בספרים. קרן פתוחה מציגה מחיר יומי לפי העסקאות האחרונות, אבל כשהמסחר דליל די במספר עסקאות קטן כדי להזיז את המחיר, והשווי בספרים מתרחק מהסכום שאפשר לקבל במכירה מהירה. בקרנות שהועברו לפירוק השקיעו כ-455 אלף משקיעים. להרחבה: המשבר בטורקיה: התשואות זינקו, המשקיעים ביקשו לצאת - וגילו שהכסף תקוע: משבר הקרנות בטורקיה

שבע חברות הניהול שבמרכז הפרשה הן טרה, פוסולה, הדף, אטלס, A1 קפיטל, פרדוס ובולס. הקרנות של אטלס, פוסולה וטרה הועברו לפירוק חריג בניהול גורם חיצוני, ו-93 קרנות של ארבע החברות האחרות מפורקות בהליך רגיל. חלק מהקרנות הציגו תשואות חריגות בתקופה שבה משקיעים חיפשו תשואה מול שחיקה מתמשכת בלירה ומול אינפלציה גבוהה. בשנים שקדמו למשבר הפכו הקרנות ליעד מבוקש למשקי בית, וחלק מהקרנות שבמרכז החקירה התרחבו ליותר מ-20 מיליארד דולר בתוך כשלוש שנים. הרגולטור הזהיר עוד ב-2025 משימוש בקרנות כדי לעקוף כללי מסחר, ועם זאת ההתרחבות נמשכה עד שהפדיונות בספטמבר חשפו את הפער בין השווי בספרים לבין מה שאפשר לממש בשוק. השינוי בנכסים המנוהלים משקף גם תנודות בשווי השוק וגם את פירוק הקרנות, לצד משיכות של משקיעים.

במהלך החודשיים האלה הגדילו הבנקים הפרטיים הגדולים את חלקם בשוק. יחידות ניהול הנכסים של אישבאנק, אקבנק, גרנטי BBVA ויאפי קרדי מחזיקות עכשיו 47.4% מנכסי הענף, לעומת 40.5% באוגוסט, משום שחברות ניהול אחרות ספגו את עיקר הירידה. ארבעת הבנקים רשמו ירידה משולבת של 188 מיליארד לירות בתוך החודשיים, שיעור של 2.9% בלבד, ובאוקטובר הנכסים שלהם אף חזרו ועלו בכ-181 מיליארד לירות, בזמן שהענף כולו המשיך להצטמק.

הרשויות מנסות עכשיו להחזיר כסף למשקיעים ולקדם אחריות של המנהלים. הרשות אישרה תשלומי ביניים של עד מיליון לירות למשקיע, עוד לפני סיום הפירוק, ועד סוף אוקטובר שולמו מכל הקרנות יחד כ-97 מיליארד לירות, כ-2 מיליארד דולר, לכ-250 אלף משקיעים. משקיעים שנמצא שהפיקו רווחים חריגים הוחרגו מהתשלומים הזמניים, וכ-30 מיליארד לירות, כ-600 מיליון דולר, בכסף, בנדל"ן ובמניות כבר הוחזרו לחשבון השבה שמנהלת קרן ביטוח הפיקדונות של טורקיה. במקביל מקודמת חקיקה שמצמידה את התביעות לאינפלציה ומטילה אחריות אישית גם על מנהלים לשעבר, והחקירה הפלילית התרחבה למאות חשודים, עם מעצרים והקפאת נכסים. להרחבה: משבר הקרנות בטורקיה: מנהלי הקרנות יחויבו להחזיר את הכסף למשקיעים וגם: טורקיה עצרה את סגן ראש רשות ניירות הערך לשעבר בחקירת הקרנות

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה