המשבר בטורקיה: התשואות זינקו, המשקיעים ביקשו לצאת - וגילו שהכסף תקוע: משבר הקרנות בטורקיה

המשבר בשוק קרנות ההשקעה בטורקיה מתרחב ופוגע בבורסה כולה, אחרי שחלק מהקרנות מתקשות להעביר כסף למשקיעים שביקשו למשוך את השקעתם. במרכז נמצאות פוסולה וטרה, חברות שמנהלות כספי לקוחות באמצעות קרנות, ובהן קרנות מנייתיות וקרנות כספיות. מדובר במוצרי השקעה משותפת, בדומה לקרנות נאמנות, ולא רק בקרנות גידור שמיועדות למשקיעים מתוחכמים: הלקוחות קונים יחידות בקרן, מנהל הקרן משקיע את הכסף בנכסים, וכשהלקוחות מבקשים לצאת הוא צריך לשלם להם בהתאם לתנאי הפדיון. כעת, בחלק מהקרנות, התשלום הזה מתעכב.

להרחבה: כך נפלה קרן עושר של 2.4 טריליון דולר בטורקיה

רשות ניירות הערך הטורקית הקפיאה פעילות בקרנות של שבע חברות ניהול והורתה על פירוק קרנות, ובמקביל הועברו לתביעה חשדות למניפולציות במסחר. הרשויות מנסות לבלום את המשבר גם באמצעות הקלות נזילות. ביום חמישי התאושש מדד BIST 100 בכ-3%, לאחר הירידות החדות מוקדם יותר השבוע. הדיווח על צעדי הרשויות.

להרחבה: איבד כמעט 4 מיליארד דולר בשלושה ימים ונעצר: המיליארדר שנפגע ממשבר הקרנות בטורקיה

ההתאוששות מגיעה אחרי יום רביעי שבו הבורסה באיסטנבול נפלה במהלך המסחר בכ-6%, בעקבות הודעת פוסולה על קושי לעמוד בחלק מתשלומי הפדיון. החשש שמשקיעים נוספים ינסו למשוך את כספם, ויחייבו את הקרנות למכור עוד נכסים, הגביר את הלחץ בשוק.

התשואה על המסך לא מבטיחה שאפשר למשוך את הכסף

לפני המשבר, המספרים נראו מושכים מאוד. שתי קרנות של פוסולה רשמו תשואות של 164% ו-144% בשבעת החודשים הראשונים של השנה, ובסוף אוגוסט ניהלו פוסולה וטרה יחד נכסים בהיקף של כ-27 מיליארד דולר. זה היקף הנכסים שנוהלו, ולא סכום שנמחק או אבד. הנתונים על צמיחת הקרנות.

חלק מהקרנות החזיקו השקעות מרוכזות במניות שבהן כמות המניות הזמינה למסחר מצומצמת. במצב כזה, כניסה של כסף לקרן ורכישות נוספות יכולות לדחוף את המניות למעלה ולשפר את התשואה המדווחת, אבל כשהלקוחות רוצים לצאת מתברר שאין מספיק קונים שיקלטו את ההחזקות במחירים האלה. הרקע למשבר הנזילות.

לצורך המחשה, קרן שמחזיקה מיליון מניות במחיר שוק של 100 לירות מציגה החזקה בשווי של 100 מיליון לירות. אלא שהמחיר נקבע בעסקאות האחרונות, שאולי כללו מספר קטן של מניות. אם הקרן תנסה למכור מאות אלפי מניות בבת אחת, היא עלולה לגלות שהקונים מוכנים לשלם הרבה פחות.

כך נוצר מעגל של משיכות ומכירות: לקוחות מבקשים את כספם, הקרן מוכרת נכסים, המחירים יורדים ומשקיעים נוספים מבקשים לצאת. ככל שההשקעות מרוכזות יותר וקשה יותר למכור אותן, הפער בין השווי שמופיע בחשבון לבין הסכום שאפשר לקבל במכירה מהירה עלול לגדול.

• מנהל הבורסה של איסטנבול נעצר בחקירת השוחד, וארדואן מחליף את ראש רשות שוק ההון
• כבל החשמל לאירופה: יוון מתקדמת, טורקיה מאיימת

למה גם מניות אחרות נפגעות

כדי לשלם ללקוחות, מנהלי קרנות עשויים למכור דווקא מניות שקל יותר למצוא להן קונים, גם אם לא התכוונו לממש אותן. כך הלחץ עובר מההחזקות הבעייתיות לחברות גדולות ולמדדים רחבים, בלי שחל שינוי בפעילות העסקית שלהן.

המשבר מתרחש כשהמשק הטורקי מתמודד עם ריבית של 37% ואינפלציה שנתית של כ-31.5%. עלויות המימון הגבוהות מקשות על גיוס כסף שיאפשר להמתין במקום למכור בלחץ, והלקוחות שנותרו בקרנות נחשפים להמשך התנודות במחירי הנכסים.

עיכוב בפדיון אינו אומר שכל ההשקעה אבדה, אבל גם התאוששות בבורסה אינה מבטיחה שהכסף זמין למשיכה. הסכום שיוחזר ומועד התשלום תלויים בנכסים שבקרן, במחירים שבהם ניתן למכור אותם ובהחלטות שיתקבלו לגבי המשך פעילותה.

תשואה של 66,000% בשלוש שנים אינה הישג חריג בלבד, היא גם תיאור של המנגנון. קרן שמרכזת קניות במניות עם היצע מצומצם דוחפת אותן למעלה, והעלייה נרשמת כתשואה שלה עצמה. כל עוד כסף חדש נכנס, המעגל מזין את עצמו והמספר בדוח נראה טוב יותר משנה לשנה. ברגע שהכיוון מתהפך ואותן מניות צריכות להימכר, אותו מנגנון פועל בכיוון השני, ומהר יותר. בעל השליטה בחברת המימון דסטק, שהונו על הנייר הגיע ל-13.8 מיליארד דולר ונמחקו ממנו כמעט 4 מיליארד בשלושה ימים, הוא הביטוי האישי של אותה תנועה.

שלוש השאלות שהמשבר הזה מציף רלוונטיות לכל קרן, בכל מדינה. הראשונה היא התאמה בין נזילות הנכסים לנזילות ההבטחה: קרן שמאפשרת משיכה מיידית ומחזיקה נכסים שנמכרים לאט חיה על פער שנסגר ברגע שכולם רוצים לצאת יחד. השנייה היא ריכוזיות: כמה אחוז מהקרן יושב בכמה שמות, ומה חלקה של הקרן בסחירות היומית של אותן מניות. השלישית היא מינוף, שמגדיל גם את התשואה בדרך למעלה וגם את קצב המכירות הכפויות בדרך למטה. אלה נתונים שמופיעים בדוחות הקרן, והתשואה הנקובה לבדה אינה מספרת אותם.

• אפל עקפה את הציפיות בדוח הראשון של המנכ"ל החדש - האייפון זינק ב-18%
• מארק וולטר מוכר עוד נכס ספורט: קבוצת קאדילק בפורמולה 1 מוצעת לפי שווי של 3 מיליארד דולר