הבורסה באיסטנבול באדום בוהק: מה מפיל אותה היום בעד 6%?
גל פדיונות בקרנות מוביל את הבורסה הטורקית לגל של מימושים כשהמשקיעים רצים להתנזל ומובילים את מדד BIST 100 לאחד הימים החלשים בתקופה האחרונה; מסביב - ריבית של 37%, אינפלציה עיקשת ולירה חלשה שרק מוסיפות עוד ללחץ
טורקיה הבורסה באיסטנבול עוברת היום יום חריג של מימושים. מדד הדגל הטורקי, ה-BIST 100 נופל, בכ-6% ומתקרב לרמה הפסיכולוגית של כ-13 אלף נקודות. הירידות מרחבות ומגיעות כמעט לכל פינה בשוק. גם מדד ה-BIST 30 ומדד המניות הרחב יותר מאבדים עד 6%.
עוצמת הירידות הביאה את השוק גם לאזור שבו נכנסים לפעולה מנגנוני עצירת המסחר של הבורסה. לפי כללי Borsa Istanbul, ירידה של 6% במדד BIST 100 לעומת הסגירה הקודמת יכולה להפעיל מנגנון Circuit Breaker רוחבי, שנועד לעצור זמנית את המסחר ולאפשר לשוק להתייצב.
אבל הסיפור היום הוא לא רק הנפט, הריבית או החולשה בשווקים בעולם. הטריגר המרכזי מגיע מתוך שוק הקרנות הטורקי, ובעיקר מ-Pusula Portföy, קרן השקעות חשובה שהודיעה כי בחלק מהקרנות שהיא מנהלת נוצר קושי לעמוד בתשלומי פדיון למשקיעים שביקשו למשוך את כספם.
האירוע מגיע אחרי תקופה של יציאות משמעותיות מקרנות החברה. לפי דיווחים בטורקיה, מאז סוף אוגוסט נמשכו מקרנות Pusula כ-129 מיליארד לירה. החשש בשוק הוא שהפדיונות מאלצים את הקרנות למכור נכסים במהירות כדי לייצר מזומן, ובחלק מהמקרים מדובר במניות שבהן הנזילות יחסית נמוכה.
מכאן נוצר מעגל שמזין את עצמו: משקיעים מבקשים לפדות כספים, הקרנות נאלצות למכור מניות, הירידות מעמיקות ואז משקיעים נוספים מבקשים לצאת. ככל שהלחץ גדל, הקרנות צריכות לייצר עוד נזילות, והיקף המכירות גדל.
זה גם מסביר למה הירידות היום כל כך רוחביות. כבר בשעות הבוקר מדד הבנקים איבד קרוב ל-5% והמדד התעשייתי נפל ביותר מ-5%, כאשר בחלק מהענפים הירידות היו חדות אף יותר. ירידה מתחת לרמות טכניות מרכזיות הפעילה גם פקודות Stop Loss והוסיפה עוד מוכרים לשוק.
מעניין שהמסחר דווקא התחיל בשקט יחסי. BIST 100 פתח היום בירידה של כ-0.2% בלבד, ומדד הבנקים אפילו נסחר בעליות קלות בתחילת היום. רק לאחר מכן המכירות האיצו במהירות, מה שממחיש עד כמה אירוע הנזילות בקרנות הפך תוך שעות ללחץ על השוק כולו.
כמעט 10% בשלושה ימי מסחר
הירידות לא התחילו היום. שלשום איבד ה-BIST 100 כ-1.6%, ואתמול ירד עוד 2.4%. ככה שהמדד כבר איבד קרוב ל-10% בימים האחרונים. גם מול השיא של אוגוסט זו ירידה חדה, כ-9% מהשיא.
התמונה מתחילת השנה מורכבת יותר. הבורסה הטורקית פתחה את השנה בעליות חדות, ובינואר זינק BIST 100 בכ-23%. מאז המסחר הפך תנודתי מאוד: ירידות במרץ, עלייה דו-ספרתית באפריל, חולשה מחודשת במאי וביולי ועלייה נוספת באוגוסט האחרון.
- סעודיה מבקשת סיוע מודיעיני מישראל נגד החות'ים - בתיווך אמריקאי
- 25 שנה ששינו את המזרח התיכון: מי התחזק, מי נחלש ואיפה ישראל בתמונה?
למרות זאת גם אחרי הירידות האחרונות המדד עדיין נמצא בתשואה חיובית מתחילת השנה במונחי לירה. אבל בטורקיה השאלה פה היא באיזה מטבע אנחנו מודדים.
הלירה ממשיכה להיחלש מול הדולר, ולכן עבור משקיע זר חלק גדול מהעלייה במדד נשחק דרך המטבע.
האינפלציה יורדת - אבל עדיין מעל 30%
הבעיה המרכזית שממשיכה ללוות את השוק הטורקי היא האינפלציה. באוגוסט עמדה האינפלציה השנתית על כ-31.5%, לעומת כ-31.8% ביולי.
מצד אחד, מדובר בשיפור לעומת הרמות הגבוהות הרבה יותר שנרשמו בשנים האחרונות. מצד שני, בחודשים האחרונים קצב הירידה באינפלציה הפך איטי יותר, והיא עדיין נשארת ברמה גבוהה מאוד.
הבנק המרכזי הטורקי השאיר בתחילת החודש את הריבית על 37%, כאשר ריבית ההלוואות ללילה עומדת על 40%. מבחינת שוק המניות, זו ריבית שקשה להתעלם ממנה: היא מייצרת אלטרנטיבה גבוהה להשקעה במניות, מייקרת את המימון לעסקים ומעלה את שיעור ההיוון של רווחי החברות.
הבנק המרכזי אמנם ממשיך לדבר על תהליך של ירידה באינפלציה, אבל גם הוא מזהיר מסיכונים שמגיעים בעיקר ממחירי האנרגיה, הסחורות והמזון.
ואז מגיע גם הנפט
כאן נכנס גורם נוסף שמכביד על הכלכלה הטורקית: הזינוק במחירי האנרגיה. מחיר הברנט נסחר סביב 108 דולר לחבית, וטורקיה היא יבואנית משמעותית של נפט וגז. לכן עלייה במחירי האנרגיה עוברת מהר יחסית לחשבון היבוא, לאינפלציה וללחץ על המטבע.
הרגישות הזו בולטת במיוחד בתקופה שבה גם החשבון השוטף נמצא תחת לחץ. הגירעון המצטבר בחשבון השוטף ב-12 החודשים עד יולי הגיע לכ-40.7 מיליארד דולר, ומתחילת השנה הוא כבר עומד על כ-34.8 מיליארד דולר.
כאשר מחיר הנפט עולה, טורקיה צריכה להוציא יותר מטבע זר כדי לשלם על יבוא האנרגיה. זה מגדיל את הביקוש לדולרים, מכביד על הלירה ומקשה עוד יותר על הבנק המרכזי להמשיך בתהליך הורדת האינפלציה והריבית.
הנפילה היום בבורסה היא שילוב של שני סיפורים. הטריגר המיידי מגיע משוק הקרנות ומהחשש ממכירות כפויות, אבל הוא נופל על שוק שגם ככה מתמודד עם ריבית של 37%, אינפלציה של יותר מ-30%, לירה חלשה ומחירי אנרגיה גבוהים.
