בשם ה-AI: טראמפ מפרק את מגבלות הפחמן של ביידן - והפחם עושה קאמבק

ארצות הברית משנה כיוון במדיניות החשמל שלה. הסוכנות להגנת הסביבה, ה-EPA, ביטלה את רוב מגבלות פליטת גזי החממה שהוטלו ב-2024 על תחנות כוח מבוססות פחם וגז, ובמקביל פתחה במהלך נוסף לביטול יתר המגבלות הפדרליות על פליטות פחמן מתחנות כוח.

המהלך מחזיר לחברות החשמל חופש פעולה רחב יותר לגבי משך החיים של תחנות פחם קיימות והקמה של תחנות גז חדשות. לפי ה-EPA, ביטול החלק המרכזי בתקנות יחסוך למשק ולחברות החשמל עד 310 מיליארד דולר לאורך תקופת הבחינה. הרשות מעריכה כי ביטול יתר המגבלות, שעדיין נמצא בשלב הצעה, יחסוך עוד כ-370 מיליון דולר בעלויות ציות לאורך 20 שנה. אלה אומדנים של ה-EPA תחת ממשל טראמפ, ולא הערכות מוסכמות בשוק.

כדי להבין את גודל השינוי צריך לחזור ל-2024. ממשל ביידן קבע אז תקנות שלפיהן תחנות פחם שמתכננות להמשיך לפעול לתוך 2039 יידרשו לעמוד, החל מ-2032, ברמת פליטות המבוססת על לכידה ואחסון של כ-90% מהפחמן שהן מייצרות. תחנות פחם שהתכוונו להיסגר עד 2039 נדרשו לעבור בחלקן לשילוב משמעותי של גז טבעי, וגם תחנות גז חדשות שפועלות כתחנות בסיס היו אמורות לעבור בהמשך לסטנדרט המבוסס על לכידת 90% מהפחמן.

ממשל ביידן טען אז שטכנולוגיית לכידת ואחסון הפחמן - CCS - כבר בשלה מספיק וכי תמריצים ממשלתיים הופכים אותה לכדאית. ה-EPA הנוכחי מגיע למסקנה הפוכה: לטענתו, לכידת פחמן בהיקף כזה אינה זמינה עדיין בקנה המידה ובקצב שהתקנות דרשו, התשתיות הנדרשות לא צפויות להיות מוכנות עד 2032 והעלויות שהוטלו על התחנות אינן סבירות.

ה-AI מחזיר את שאלת אספקת החשמל למרכז

ארצות הברית נכנסה לתקופה שבה הביקוש לחשמל עולה שוב אחרי שנים ארוכות של צמיחה מתונה. לפי תחזית ה-EIA שפורסמה רק בשבוע שעבר, צריכת החשמל בארה"ב צפויה לעלות בכמעט 2% ב-2026 ולהוסיף שיעור דומה ב-2027, לשיאים חדשים. בין הגורמים המרכזיים לכך נמצאים הקמת דאטה סנטרים והרחבת פעילות תעשייתית.

בטווח הארוך יותר המספרים משמעותיים אפילו יותר. סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה כי דאטה סנטרים יהיו אחראים לכמחצית מהגידול בביקוש לחשמל בארה"ב עד 2030. צריכת החשמל של דאטה סנטרים בארה"ב צפויה לגדול בכ-240 טרה-וואט שעה לעומת 2024, כאשר הביקוש שמגיע ממערכות AI הוא אחד המנועים המרכזיים.

ממשל טראמפ מחבר בין שני הדברים באופן ישיר. בצו נשיאותי מאפריל הוגדר הפחם כמשאב שיש לו חשיבות לביטחון הכלכלי והלאומי של ארה"ב, ובין הנימוקים נכתב במפורש כי הוא יכול לסייע לעמוד בעלייה בביקוש לחשמל מצד ייצור מקומי ומרכזי עיבוד נתונים לבינה מלאכותית.

גם צעדים אחרים של הממשל הולכים באותו כיוון. רק ביולי פרסם ה-EPA הנחיות שמקלות במקרים מסוימים על הקמת מתקני ייצור חשמל עצמאיים שמיועדים לדאטה סנטרים ואינם מחוברים ישירות לרשת הציבורית. המטרה היא לאפשר לחברות הטכנולוגיה להביא בעצמן חלק מהחשמל הנדרש לפרויקטים הגדולים שלהן במקום להמתין שנים לחיבור לרשת.

הדגש אינו בהכרח על פחם לבדו. גז טבעי צפוי להיות אחד המקורות המרכזיים לתוספת הייצור הנדרשת עבור דאטה סנטרים, לצד אנרגיה מתחדשת וגרעין. אבל מבחינת תחנות פחם קיימות, הסרת הדרישה להשקיע במערכות CCS יקרות או לסגור מוקדם משנה משמעותית את המשוואה הכלכלית.

• טנגלה מכפילה את הרווח בחציון ומחלקת 5.5 ראנד למניה
• האנרגיה המתחדשת בשיא, אבל ישראל לא עומדת ביעדים

הפחם לא נעלם מהר כפי שתכננו

המספר החריג ביותר שמפרסם ה-EPA נמצא במודלים של הרשות עצמה. לפי הניתוח שלה, ביטול התקנות עשוי להביא לכך שהיקף הפחם המשמש את משק החשמל יהיה גבוה ביותר מפי עשרה לעומת התרחיש שבו דרישות 2024 היו נשארות בתוקף.

צריך לקרוא את המספר הזה בזהירות. אין פירושו שצריכת הפחם בארה"ב עומדת לגדול מחר פי עשרה לעומת הרמה הנוכחית. מדובר בהשוואה בין שני תרחישים עתידיים של ה-EPA: אחד שבו התקנות מתקופת ביידן היו מביאות לסגירה מהירה של תחנות ולהיעלמות חלק ניכר מהפחם מהמערכת, והשני שבו התחנות יכולות להמשיך לפעול לאורך זמן רב יותר.

עבור חברות החשמל המשמעות היא קודם כל הימנעות מהשקעה גדולה. לכידת פחמן אינה רק ציוד שמתקינים בתוך תחנה - היא דורשת מערכות ללכידת CO2, הולכה שלו ולעיתים גם תשתיות אחסון תת-קרקעיות. ביטול הדרישות מפחית את ה-CAPEX הצפוי ומאריך את החיים הכלכליים של נכסים שהשוק הניח שחלקם ייסגרו מוקדם יותר.

גם יצרניות ומפיקות הגז נהנות מתמונה נוחה יותר. הביקוש לחשמל ממשיך לעלות, הקמת תחנות גז צפויה להישאר מרכיב משמעותי בתוספת הייצור בארה"ב, והסרת הדרישות העתידיות ללכידת פחמן מורידה חסם רגולטורי מפרויקטים חדשים. מנגד, חברות שבנו על התרחבות מהירה של שוק ה-CCS מאבדות לפחות חלק מהביקוש שהיה אמור להגיע מכוח הרגולציה.

המחלוקת על החשבון

מנגד, ביטול התקנות רחוק מלהיות רק סיפור של חיסכון בעלויות. כשהתקנות המקוריות פורסמו ב-2024, ה-EPA של ממשל ביידן העריך שהן ימנעו פליטה של כ-1.38 מיליארד טונות של CO2 עד 2047 ויספקו עד 370 מיליארד דולר של תועלות נטו בתחום האקלים ובריאות הציבור. באותו ניתוח הוערכו עלויות הציות בכ-19 מיליארד דולר.

• התכשיטים חוזרים לאופנה: דור Z קונה לעצמו והעשירים עוברים לזהב כבד
• בסנט מגיע לקונגרס כשהאג"ח ב-5%: עכשיו הוא צריך להסביר איך אמריקה תוריד את מחיר הכסף

כלומר, שני הממשלים מסתכלים על אותה רגולציה דרך חשבונאות שונה מאוד. ממשל ביידן כלל בחישוב את הערך הכלכלי של הפחתת פליטות ואת התועלות הבריאותיות. ממשל טראמפ שם משקל גדול יותר על העלות הישירה לחברות החשמל, על אמינות הרשת ועל הצורך להוסיף במהירות כושר ייצור.

גם מבחינה משפטית הסיפור עדיין אינו סגור. הביטול של עיקר תקנות 2024 הוא כלל סופי, אך הוא ייכנס לתוקף 60 יום לאחר פרסומו הרשמי ב-Federal Register וצפוי לעמוד בפני עתירות. במקביל, ביטול יתר מגבלות גזי החממה הוא עדיין הצעה שתעבור תקופת תגובות ציבוריות.

לכן המשמעות המיידית אינה שפחם וגז קיבלו "פטור" מכל רגולציה סביבתית. תקנים אחרים לזיהום אוויר ולחומרים מסוכנים ממשיכים לחול. אבל בתחום הפחמן הכיוון ברור: במקום לדחוף את חברות החשמל לסגירה או להשקעות גדולות בלכידת פליטות, הממשל רוצה לתת להן להמשיך להפעיל תחנות קיימות ולהוסיף כושר ייצור חדש.

ובעידן שבו הקמת דאטה סנטר יכולה לדרוש מאות מגה-וואט ולעיתים יותר מג'יגה-וואט של חשמל, השאלה שמובילה את המדיניות האמריקאית משתנה. פחות "כמה מהר ניתן להוציא דלקים מאובנים מהרשת", ויותר "כמה מהר ניתן להוסיף לרשת עוד חשמל".