יונדאי וניו: קטנה מבחוץ, שימושית בעיר ופחות רגועה בכביש המהיר

יונדאי וניו היא אחת המכוניות הבולטות בישראל בשנים האחרונות, עם כ-11,100 מסירות מצטברות. זו עירונית גבוהה וקלה לחניה, עם מנוע 1.6 ליטר בלי טורבו ותיבה רציפה. הביקורות מציינות קלות שימוש ותמרון, מול ביצועים בינוניים ורעש מנוע תחת מאמץ.

וניו פונה למי שרוצה מכונית עירונית קלה לחניה, אבל מעדיף לשבת גבוה ולהיכנס בלי להתכופף כמו במכונית מיני. היא אינה תחליף מלא לרכב פנאי משפחתי גדול, אלא פתרון ביניים שימושי: קצרה יחסית, עם תא נוסעים זקוף ותא מטען סביר. הפשטות היא חלק מהעניין. אין טעינה, אין מערכת היברידית מורכבת ואין ניסיון להציג את הרכב כמכונת ביצועים. למשפחה קטנה או כשרכב שני בבית נוסע בעיקר בעיר ובפרברים, המבנה הזה יכול לעבוד היטב.

הגרסה הישראלית המרכזית מצוידת במנוע בנזין 1.6 ליטר, כ-121 כ"ס, עם תיבה אוטומטית רציפה והנעה קדמית. המנוע אינו מוגדש ולכן אינו מספק את הדחיפה המיידית של טורבו קטן, אבל התגובה בעיר צפויה והתיבה חוסכת החלפות הילוכים מורגשות. תחת עומס, בעלייה או בעקיפה, הסל"ד עולה והרעש בולט יותר. במבחנים אוסטרליים מופיעה גם תיבה אוטומטית אחרת, ולכן נתוני ביצועים וצריכה משם אינם שקולים ישירות לגרסה המקומית. ההתרשמות החשובה היא מהשילוב המסוים שנמכר בישראל.

האורך מעט יותר מארבעה מטרים ובסיס הגלגלים כ-2.52 מטר, מידות שמקלות על תמרון במקומות צפופים. נפח תא המטען המקומי כ-355 ליטר, ומאחור יכולים לשבת שני נוסעים בנוחות סבירה בהתחשב בגודל. שלושה מבוגרים, או שילוב צפוף של כיסאות ילדים, כבר מחייבים פשרה. החלונות ותנוחת הישיבה תורמים לראות טובה יחסית, והגישה למושבים נוחה. החומרים פשוטים, אך המבנה הישיר וכפתורי ההפעלה נוחים למי שלא רוצה ללמוד מערכת מסכים חדשה כדי לשנות טמפרטורה. לזוג שמחליף מכונית מיני, תוספת הגובה והמטען יכולה להספיק בלי לעבור לרכב גדול יותר. למשפחה שמגיעה ממשפחתית רגילה כדאי לבדוק במיוחד רוחב מושב ויכולת העמסה, ולא להתייחס לגובה המרכב כמדד לגודל הפנימי.

במפרט המקומי מופיעה צריכה רשמית בסביבת 7.5 ליטר למאה ק"מ בחלק מהגרסאות. לצורך תקציב שימוש מעורב, כ-13-16 ק"מ לליטר הוא טווח תכנון סביר וזהיר, בהתאם לעומס ולמסלול, ולא תוצאה מובטחת. נסיעות קצרות בפקקים יכולות להיות פחות חסכוניות, ונהיגה רגועה מחוץ לעיר טובה יותר. מי שנוסע מרחקים שנתיים גדולים צריך להשוות את הוצאות הדלק לרכב היברידי, ולא את המחיר בקנייה בלבד. היתרון של וניו הוא לרוב בפשטות ובמידות, לא בשיאי חיסכון.

במבחנים עצמאיים של גרסת 1.6 עם תיבה רציפה חוזרת ההערכה לקלות השימוש, לתחושת המרחב ביחס לאורך ולתמרון העירוני. הביקורת מתמקדת בביצועים הבינוניים, ברעש מנוע תחת מאמץ ובנוחות שאינה תמיד סופגת היטב שיבושים חדים. במהירות גבוהה היא פחות שקטה ונינוחה מרכב פנאי גדול ויקר יותר. זה אינו כישלון של התכנון, אלא פשרה של מכונית קטנה בתקציב מוגבל. נסיעת מבחן ברחוב שקט ליד הסוכנות בלבד תחמיץ את המקומות שבהם ההבדלים האלה בולטים.

לפני החלטה כדאי לבדוק נסיעה בכביש מהיר, עלייה עם נוסעים ותמרון בחניה הרגילה. יש להשוות את אבזור הבטיחות לפי רמת הגימור, לרבות סוגי ההתראה והבלימה, ולא להסתפק במילה "מערכות מתקדמות" במודעה. במשומשת חשוב לראות טיפולים מסודרים, מצב תיבה, צמיגים ותיקוני פח. קונה שמגיע ממכונית מיני עשוי להרגיש שדרוג במרחב ובגובה, ואילו מי שמחליף משפחתית גדולה ירגיש דווקא צמצום. וניו טובה כשבוחרים אותה בגלל מה שהיא באמת, ולא בגלל דמיון חיצוני לרכב שטח.