פיץ' מותירה את הדירוג של ישראל ללא שינוי, אך מזהירה משיתוק פוליטי ממושך

חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' פרסמה היום את הערכתה בנוגע למצבה הכלכלי של ישראל בעקבות תוצאות הבחירות, והחליטה להותיר את דירוג האשראי של המדינה ללא שינוי, ברמה של A, לצד תחזית שלילית. עם זאת, המסר שעולה מהסקירה אינו מעודד במיוחד: בפיץ' סבורים כי תוצאות הבחירות מגבירות את הסיכון לתקופה ממושכת של חוסר יציבות פוליטית, שעלולה להכביד על ניהול המשק ועל מצבה הפיסקלי של המדינה.

על פי הערכת החברה, המערכת הפוליטית בישראל ניצבת בפני אפשרות ממשית של קושי בהרכבת ממשלה שתזכה לרוב יציב בכנסת. מנתוני הבחירות עולה כי הליכוד הוא המפלגה הגדולה ביותר, עם כ-27 מושבים, אך הגוש בהובלת בנימין נתניהו צפוי להסתפק בכ-53 מושבים בלבד - הרחק מ-61 המושבים שדרושים לצורך הקמת ממשלה יציבה. מנגד, הגוש בהובלת גדי איזנקוט יחזיק בכ-48 מושבים, בעוד שהמפלגות הערביות קיבלו 19 מושבים.

בפיץ' מעריכים כי קיים סיכון משמעותי לכך שהמשא ומתן הקואליציוני לא יוביל להקמת ממשלה בעלת רוב פרלמנטרי יציב. במקרה שכזה, ישראל עלולה להיכנס לתקופה של ממשלת מעבר, קואליציות שבריריות וחוסר ודאות סביב קבלת החלטות כלכליות, ובכלל. בפיץ' אף משווים את התרחיש האפשרי לתקופה שהתרחשה בין 2019 ל-2022, שבמהלכה התקיימו בישראל חמש מערכות בחירות.

לפי התחזית של פיץ', התרחיש הסביר ביותר הוא פיזור הכנסת בתחילת ינואר 2027 ועריכת בחירות נוספות בתחילת אפריל. עד אז, אם לא תצליח המערכת הפוליטית להגיע להסכמות, הממשלה היוצאת צפויה להמשיך לכהן כממשלת מעבר. בחברה מציינים כי אמנם קיימת אפשרות להקמת ממשלה רחבה שתכלול חלקים משני הגושים המרכזיים, ללא המפלגות החרדיות, אך הם לא רואים בכך את התרחיש המרכזי האפשרי כרגע.

החשש המרכזי: תקציב המדינה והחוב הציבורי

אחד הנושאים המדאיגים ביותר מבחינת חברת הדירוג הוא האפשרות שתקציב המדינה ל-2027 לא יאושר במועד. בפיץ' מעריכים כי לנוכח המצב הפוליטי, הסיכוי להעברת תקציב חדש לפני מערכת בחירות נוספת נמוך במיוחד.

במקרה כזה, ישראל תיאלץ להתנהל באמצעות תקציב המשכי, בהתאם למנגנון הקבוע בחוק. משמעות הדבר היא שהוצאות המדינה יהיו מוגבלות מדי חודש, ויתבססו על תקרת ההוצאות של השנה הקודמת, בתוספת התאמה לגודל האוכלוסייה. על פי הנתונים שמציגה פיץ', תקרת ההוצאות ל-2026 היא כ-699 מיליארד שקל, בעוד שההוצאה המותרת לפי מסגרת התקציב גבוהה ממנה בכ-32 מיליארד שקל.

לכאורה, הגבלת ההוצאות עשויה להביא לירידה זמנית בגירעון. ואולם בפיץ' מדגישים כי לא ניתן לראות בכך שיפור אמיתי בניהול התקציב או מהלך של התייעלות פיסקלית. צמצום ההוצאות במקרה כזה יהיה תוצאה של שיתוק פוליטי והיעדר יכולת לקבל החלטות, ולא של צעדים מבניים שנועדו לשפר את מצבה הפיננסי של המדינה. בחברה צופים כי יחס החוב הממשלתי לתוצר ימשיך לעלות באופן מתון, ומציינים כי מדובר באחד הגורמים המרכזיים שבגללם נותרה תחזית דירוג האשראי של ישראל שלילית.

הדירוג נותר, אבל האזהרה בעינה

החלטתה של פיץ' שלא לשנות בשלב זה את דירוג האשראי אינה מעידה על היעלמות הסיכונים הכלכליים. למעשה, החברה מאותתת כי חוסר היציבות הפוליטית והקושי הצפוי בקבלת החלטות כבר מגולמים בדירוג הנוכחי, אך המשך ההידרדרות במצב הפיסקלי עלול להגדיל את הלחץ על דירוג המדינה בהמשך.

ברקע לדברים נמצאות גם ההוצאות הביטחוניות הגבוהות וההשלכות של המלחמה על כלכלת ישראל. בסקירה שפרסמה החברה באמצע אוקטובר הוערך כי הגירעון הממשלתי עשוי להגיע ב-2026 ל-7.5% מהתוצר, וכי יחס החוב לתוצר צפוי לעלות מ-68.5% ב-2025 ל-70.3% ב-2026, ובהמשך להגיע ל-72.1% ב-2028.

• שבועיים לבחירות: פיץ' מזהירה מהמחיר הכלכלי של חוסר הכרעה

פיץ' אמנם מכירה בחוסנה של הכלכלה הישראלית, במגוון הענפים שבה וביכולתה להתמודד עם תקופות משבר, אך היא מדגישה כי הם לא מבטלים את הסיכונים שנובעים מהמצב הפוליטי ומהעלייה המתמשכת בחוב.

נב-2024 הורידה פיץ' את דירוג האשראי של ישראל מ-A+ ל-A, על רקע המלחמה בעזה, ההתרחבות של הפעילות הצבאית בכמה חזיתות והתגברות הסיכונים הגיאופוליטיים. מאז נותר הדירוג ברמה הנוכחית, אך עם תחזית שלילית.