שבועיים לבחירות: פיץ' מזהירה מהמחיר הכלכלי של חוסר הכרעה

בעוד שבועיים בדיוק ישראל הולכת לבחירות, ובחברת דירוג האשראי פיץ' כבר מסתכלים על היום שאחריהן. לא רק השאלה מי יקים את הממשלה הבאה מטרידה את החברה, אלא האפשרות שלא תקום ממשלה כלל במשך חודשים ארוכים, ואולי אפילו נגיע לסבב בחירות נוסף. מבחינת פיץ', המשמעות הכלכלית ברורה: ככל שחוסר היציבות הפוליטית יימשך, כך יהיה קשה יותר להעביר תקציב, לרסן את ההוצאות ולבלום את העלייה בחוב הציבורי.

בסקירה אזורית שפרסמה החברה אתמול, פיץ' מותירה את התחזית לדירוג האשראי של ישראל שלילית, כשהדירוג עצמו עומד על A. לא מדובר בהחלטת דירוג חדשה, אלא בהמשך לאזהרות שכבר פרסמה החברה בחודשים האחרונים. אלא שהעיתוי מעניין במיוחד. מודי'ס העלתה בינואר את תחזית הדירוג של ישראל ליציבה, ו-S&P, שעשתה זאת בנובמבר אשתקד, אישרה מחדש את התחזית היציבה במאי. פיץ' היא היחידה מבין שלוש חברות הדירוג הגדולות שעדיין מותירה את ישראל עם תחזית שלילית, כלומר עם סיכון להורדת דירוג נוספת.

החשש: ממשלת מעבר שלא תוכל לטפל בגירעון

בפיץ' מתייחסים בצורה ברורה לבחירות שיתקיימו ב-27 באוקטובר. לדבריהם, הסקרים אינם מצביעים על רוב ברור של 61 מנדטים לאחד משני הגושים. בחברה מעלים אפשרות שהממשלה היוצאת תמשיך לכהן כממשלת מעבר במשך כמה חודשים, עד להקמת קואליציה חדשה או להכרזה על בחירות נוספות.

הבעיה מבחינת המשקיעים אינה רק אי-הוודאות הפוליטית, אלא ההשלכות שלה על המדיניות הכלכלית. הממשלה הבאה תידרש להתמודד עם הוצאות ביטחון גבוהות, תשלומי ריבית על החוב וצורך בצמצום הגירעון. אלה החלטות שדורשות קיצוצים בהוצאות, העלאות הכנסות או שילוב ביניהם. ככל שתהליך הקמת הממשלה יתארך, כך גם הצעדים הללו עלולים להידחות.

בפיץ' כבר התריעו בדוח הדירוג הקודם, שפורסם במרץ, כי היעדר צעדים לצמצום הגירעון אחרי הבחירות עלול להוביל להמשך העלייה ביחס החוב לתוצר. החברה ציינה אז גם כי עלות שירות החוב של ישראל צפויה להגיע לכ-9.4% מהכנסות הממשלה הרחבה בשנת 2027, שיעור גבוה ביחס למדינות בעלות דירוג דומה.

הגירעון באוצר עומד על 3.2%, אז מדוע פיץ' מודאגת?

הנתונים שמפרסם משרד האוצר דווקא מציגים תמונה נוחה יותר בטווח הקצר. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עומד על 3.2% מהתוצר, לעומת יעד ממשלתי של 4.9% לשנת 2026. הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיעו לכ-457 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

אלא שבפיץ' מסתכלים על התמונה הרחבה יותר. לפי התחזיות המיוחסות לחברה בסקירה החדשה, הגירעון של הממשלה הרחבה צפוי להגיע השנה ל-7.5% מהתוצר, לרדת ל-6.6% בשנה הבאה ולהצטמצם ל-5.1% רק ב-2028. חשוב להדגיש שלא מדובר באותו מדד: בעוד האוצר מפרסם גירעון בתקציב המדינה על בסיס תזרימי, פיץ' בוחנת את כלל הממשלה על בסיס חשבונאי מצטבר. גם התקופות שונות, ולכן אי אפשר להשוות ישירות בין 3.2% ל-7.5%.

גם נתוני האוצר עצמם דורשים הסתכלות זהירה. חלק מהגירעון הנמוך השנה נובע מקצב ביצוע איטי יחסית של התקציבים האזרחיים, לאחר שתקציב המדינה אושר רק בסוף מרץ. נוסף על כך, הוצאות הממשלה נוטות לגדול לקראת סוף השנה. מנגד, בפיץ' מכירים בכך שגביית המסים הגבוהה עשויה להביא לגירעון נמוך מהתחזית שלהם.

הנתון שממחיש יותר מכל את החשש של פיץ' הוא יחס החוב לתוצר. החברה צופה עלייה מ-68.5% בשנת 2025 ל-70.3% השנה, ל-71.7% ב-2027 ול-72.1% ב-2028. לשם השוואה, חציון החוב במדינות המדורגות A צפוי לעמוד על פחות מ-58% מהתוצר בשנת 2028.

כלומר, גם תחת הנחות של התאוששות כלכלית והתמתנות בהוצאות הביטחון, בפיץ' עדיין לא רואים את החוב של ישראל מתחיל לרדת. זה לא אומר שישראל מתקשה לעמוד בהתחייבויותיה, אבל הוא מצביע על מרחב פעולה תקציבי שהולך ומצטמצם.

מה המשמעות לשוק האג"ח ולמשקיעים?

המשמעות אינה שהורדת דירוג נוספת נמצאת מעבר לפינה. ישראל ממשיכה ליהנות ממשק מגוון, מענף טכנולוגיה משמעותי, מיתרות מט"ח גבוהות ומגישה לשוקי ההון. גם מבנה החוב שלה, שחלק גדול ממנו נפרס לטווחים ארוכים, מאפשר להתמודד עם לחצי מימון בלי שכל החוב יתייקר בבת אחת.

אבל ככל שהחוב גדל ונדרשים גיוסים נוספים, המדינה רגישה יותר לרמות הריבית ולפרמיית הסיכון שדורשים המשקיעים. אם החששות יתורגמו לעלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות, ההתייקרות יכולה להשפיע בהמשך גם על עלויות המימון של החברות במשק. מנגד, התבהרות פוליטית לצד צעדים אמינים לצמצום הגירעון עשויים לתמוך בירידה בפרמיית הסיכון.

למרות האזהרות, בפיץ' לא צופים עצירה של הפעילות הכלכלית. החברה מעריכה שהמשק הישראלי יצמח השנה ב-3.2%, ב-3.5% בשנה הבאה וב-3% בשנת 2028. היא גם צופה המשך עודף בחשבון השוטף, ומדגישה את היכולת של הכלכלה הישראלית להתאושש מזעזועים ביטחוניים.

גם בתמונה האזורית פיץ' אינה צופה הידרדרות כוללת בדירוגים. החברה מעריכה שהסכם שיאפשר פתיחה יציבה של מצר הורמוז יושג ברבעון הראשון של 2027, לאחר שהשיבושים בתנועת הנפט והגז פגעו בעיקר במדינות המפרץ. אלא שגם אם הסיכונים הביטחוניים יפחתו, ישראל עדיין תידרש לטפל בחוב שנצבר בשנות המלחמה.