פיץ דירוג
צילום: טוויטר

פיץ' מאשררת את דירוג האשראי של ישראל: A עם תחזית שלילית

למרות התחדשות הלחימה בעזה ואתגרי התקציב, פיץ' מעריכה כי מעמדה האזורי של ישראל התחזק; עליית החוב הציבורי נמשכת, אך סימנים להתאוששות הצמיחה לצד ירידה הדרגתית בגירעון הממשלתי

אדיר בן עמי | (3)


חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' הודיעה על אישור מחדש של דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של "A" עם תחזית "שלילית". החלטת הדירוג משקפת איזון בין כלכלה מגוונת ועמידה בעלת ערך מוסף גבוה ומצב פיננסי חיצוני חזק, לבין יחס חוב-תוצר ציבורי גבוה, סיכוני ביטחון מתמשכים וממשלות לא יציבות שהקשו על גיבוש מדיניות. התחזית השלילית משקפת את העלייה בחוב הציבורי, אתגרי משילות ופוליטיקה פנימיים, ואי-ודאות בנוגע לעימות המתחדש בעזה.


חברת הדירוג צופה כי יחס החוב-תוצר יעלה לשיעור של 73% מהתוצר עד 2026, לעומת 68% בשנת 2024. נתון זה גבוה משמעותית מהממוצע החציוני של דירוג 'A' העומד על 55%. עם זאת, תנאי המימון נותרו חזקים, כאשר ישראל הנפיקה 5 מיליארד דולר בפברואר 2025 וגם הביקוש לחוב מקומי נותר איתן. מבנה החוב של ישראל מהווה נקודת חוזק, עם טווח ממוצע לפדיון של יותר מ-9 שנים בסוף 2023 לעומת 7.7 שנים עבור חציון המדינות בדירוג 'A'.


באמצע מרץ 2025 התחדשה המלחמה בעזה, מה שהביא לסיומה של הפסקת האש שהושגה ב-15 בינואר 2025. פיץ' מניחה שהחזרה לעימות עשויה לכלול פעולות אוויריות וקרקעיות אינטנסיביות שיכולות להימשך מספר חודשים. עם זאת, לדעת החברה, גיוס משרתי המילואים יהיה נמוך מאשר בשנת 2023, דבר שיפחית את ההשפעה על שוק העבודה, הכלכלה והמצב הפיסקאלי. החברה צופה שישראל תישאר מעורבת בעזה באופן משמעותי בטווח הזמן הבינוני.


מעמדה של ישראל התחזק

לפי חברת הדירוג, היחלשות השלוחות האיראניות ברחבי המזרח התיכון חיזקה את מעמדה של ישראל והפחיתה את הסיכונים הקשורים לפרופיל האשראי שלה, אם כי ייתכנו התפרצויות נקודתיות והמתיחות עם איראן צפויה להימשך. פיץ' מציינת שקיימת סבירות גבוהה שהפסקת האש בין חיזבאללה לישראל תישמר באופן כללי, ושנפילת משטר אסד בסוריה הפחיתה עוד יותר את הסיכונים בטווח הקצר-בינוני עבור ישראל. הפעולה הצבאית הישראלית באיראן בשנת 2024 הניבה מספר הישגים אסטרטגיים והדגישה את ההבנה של יכולות ההרתעה של איראן.


פיץ' צופה שהגירעון של הממשלה בישראל (על בסיס מזומן) ירד לשיעור של 5.7% מהתוצר ב-2025, לעומת גירעון בשיעור של 6.8% מהתוצר בשנת 2024, כתוצאה משילוב של עלייה בהכנסות וירידה בהוצאות הביטחון. תקציב 2025 שאושר לאחרונה כולל צעדים להעלאת הכנסות המדינה, בין היתר באמצעות העלאת שיעור המע"מ ב-1%, הקפאת עדכון מדרגות מס הכנסה ומגוון העלאות מס שונות, כולל על דיבידנדים לא מחולקים. לדעת החברה, הפחתת הוצאות, בעיקר בתחום השכר במגזר הציבורי, תקזז באופן חלקי את הלחצים הנובעים מהוצאות תקציביות ייעודיות לתמיכה באג'נדות של מפלגות הקואליציה והוצאות מערכת הביטחון.


החברה צופה שהגירעון הממשלתי ימשיך לרדת לשיעור של 4.4% מהתוצר בשנת 2026, בהנחה שההוצאות הצבאיות החריגות יפחתו. ההוצאות הממשלתיות בכללותן צפויות לעמוד על 43.3% מהתוצר בשנת 2026, כ-3% מעל הממוצע לשנים 2015-2019, מה שמדגיש את ההשפעה ארוכת הטווח של המלחמה על ההוצאות האזרחיות והצבאיות. הדבר עשוי לתרום לגירעון ממשלתי (על בסיס מצטבר) שיישאר גבוה, בשיעור של 8.3% מהתוצר בשנת 2025 ו-7% מהתוצר בשנת 2026, לאחר 9.4% מהתוצר בשנת 2024.



הקואלציה תתפרק?

סיום הפסקת האש בעזה אפשר את הקמתה מחדש של הקואליציה שהוקמה לאחר הבחירות בנובמבר 2022, והקלה על סיכונים פוליטיים מיידיים בכך שאפשרה את העברת תקציב 2025 לפני המועד האחרון של 31 במרץ. הבחירות הבאות צפויות להתקיים באוקטובר 2026, אך ייתכן שהקואליציה הנוכחית תתפרק קודם לכן, שכן נושאים מסוימים עדיין שנויים במחלוקת, כולל סוגיית גיוס החרדים. פיץ' מציינת כי לישראל היסטוריה של קואליציות שאינן מחזיקות מעמד לאורך כהונה מלאה.

קיראו עוד ב"בארץ"


מהלכים פוליטיים פנימיים עלולים לערער את החוזקות המוסדיות של ישראל. רפורמה במערכת המשפט שאושרה לאחרונה בכנסת, המרחיבה את השליטה הפוליטית על מינויים של שופטים, וכן מהלכים לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, עלולים להחליש את מנגנוני האיזונים והבלמים. פיץ' מציינת כי ניכרת תחושת פילוג הולכת וגדלה בציבור סביב סוגיות מסוימות. לישראל יש ציון ESG של '5' עבור יציבות פוליטית וזכויות, וציון של '+5' עבור שלטון החוק, איכות מוסדית ורגולטורית, ושליטה בשחיתות.


המאזן החיצוני של מדינת ישראל נותר חזק בהשוואה למדינות בדירוג דומה, עם מעמד של מלווה חיצוני נטו בשיעור של כ-61% מהתוצר בסוף 2024, בהשוואה ל-5% עבור הממוצע החציוני למדינות בדירוג 'A'. יתרות מטבע החוץ נותרו גבוהות, בכמות המספיקה לכ-15 חודשי תשלומים חיצוניים שוטפים, לעומת ממוצע של חודשיים בלבד עבור מדינות בדירוג דומה. החברה צופה כי העודף בחשבון השוטף יהיה מעל 2% מהתוצר בשנת 2026, אם כי שיעור זה נמוך יותר בהשוואה לתקופה שלפני 2023, אז הממוצע עמד על כ-4% בשנים 2018–2022.


חברת הדירוג צופה שהצמיחה הריאלית תתאושש ל-3.0% ב-2025 ול-3.6% ב-2026, זאת לעומת צמיחה של 0.9% ב-2024 אשר הושפעה באופן משמעותי מגיוס המילואים ומההשפעות השליליות החזקות של הירידה החדה ברבעון האחרון של 2023. החברה צופה שרמת גיוס המילואים תצומצם בשנים 2025 ו-2026, ובשילוב עם עלייה באמון הציבור כתוצאה מירידה בהיקף הפעילות הצבאית הנרחבת, תתרום להתאוששות הצמיחה. חברת הדירוג מציינת כי מגזר ההייטק הוכיח עמידות בשנת 2024, והיא צופה שהוא יישאר מנוע צמיחה בשנים הקרובות. פיץ' ציינה כי גורמים שעשויים להוביל להורדת דירוג כוללים עלייה מתמשכת ביחס החוב לתוצר, ומנגד, אמון רב יותר בכך שיחס החוב-לתוצר יתייצב בטווח הבינוני או הפחתה בסיכונים ביטחוניים עשויים להוביל לפעולת דירוג חיובית.



תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אחי 01/04/2025 11:48
    הגב לתגובה זו
    לגייס את כל האברכים החרדים הפרזיטים לצהל
  • 2.
    צאו להפגין!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    נכהצ 01/04/2025 07:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 31/03/2025 22:11
    הגב לתגובה זו
    חבל שהמדינה מנוהלת על ידי מושחתים.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.