חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' הודיעה על אישור מחדש של דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של "A" עם תחזית "שלילית". החלטת הדירוג משקפת איזון בין כלכלה מגוונת ועמידה בעלת ערך מוסף גבוה ומצב פיננסי חיצוני חזק, לבין יחס חוב-תוצר ציבורי גבוה, סיכוני ביטחון מתמשכים וממשלות לא יציבות שהקשו על גיבוש מדיניות. התחזית השלילית משקפת את העלייה בחוב הציבורי, אתגרי משילות ופוליטיקה פנימיים, ואי-ודאות בנוגע לעימות המתחדש בעזה.

חברת הדירוג צופה כי יחס החוב-תוצר יעלה לשיעור של 73% מהתוצר עד 2026, לעומת 68% בשנת 2024. נתון זה גבוה משמעותית מהממוצע החציוני של דירוג 'A' העומד על 55%. עם זאת, תנאי המימון נותרו חזקים, כאשר ישראל הנפיקה 5 מיליארד דולר בפברואר 2025 וגם הביקוש לחוב מקומי נותר איתן. מבנה החוב של ישראל מהווה נקודת חוזק, עם טווח ממוצע לפדיון של יותר מ-9 שנים בסוף 2023 לעומת 7.7 שנים עבור חציון המדינות בדירוג 'A'.

באמצע מרץ 2025 התחדשה המלחמה בעזה, מה שהביא לסיומה של הפסקת האש שהושגה ב-15 בינואר 2025. פיץ' מניחה שהחזרה לעימות עשויה לכלול פעולות אוויריות וקרקעיות אינטנסיביות שיכולות להימשך מספר חודשים. עם זאת, לדעת החברה, גיוס משרתי המילואים יהיה נמוך מאשר בשנת 2023, דבר שיפחית את ההשפעה על שוק העבודה, הכלכלה והמצב הפיסקאלי. החברה צופה שישראל תישאר מעורבת בעזה באופן משמעותי בטווח הזמן הבינוני.

מעמדה של ישראל התחזק

לפי חברת הדירוג, היחלשות השלוחות האיראניות ברחבי המזרח התיכון חיזקה את מעמדה של ישראל והפחיתה את הסיכונים הקשורים לפרופיל האשראי שלה, אם כי ייתכנו התפרצויות נקודתיות והמתיחות עם איראן צפויה להימשך. פיץ' מציינת שקיימת סבירות גבוהה שהפסקת האש בין חיזבאללה לישראל תישמר באופן כללי, ושנפילת משטר אסד בסוריה הפחיתה עוד יותר את הסיכונים בטווח הקצר-בינוני עבור ישראל. הפעולה הצבאית הישראלית באיראן בשנת 2024 הניבה מספר הישגים אסטרטגיים והדגישה את ההבנה של יכולות ההרתעה של איראן.

• 25 מטוסי F-15IA בדרך לישראל - חיזוק אסטרטגי מול איראן
• ישראל עושה צעד אסטרטגי נוסף בדרך לביסוס מעמדה כמעצמת חדשנות בחלל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פיץ' צופה שהגירעון של הממשלה בישראל (על בסיס מזומן) ירד לשיעור של 5.7% מהתוצר ב-2025, לעומת גירעון בשיעור של 6.8% מהתוצר בשנת 2024, כתוצאה משילוב של עלייה בהכנסות וירידה בהוצאות הביטחון. תקציב 2025 שאושר לאחרונה כולל צעדים להעלאת הכנסות המדינה, בין היתר באמצעות העלאת שיעור המע"מ ב-1%, הקפאת עדכון מדרגות מס הכנסה ומגוון העלאות מס שונות, כולל על דיבידנדים לא מחולקים. לדעת החברה, הפחתת הוצאות, בעיקר בתחום השכר במגזר הציבורי, תקזז באופן חלקי את הלחצים הנובעים מהוצאות תקציביות ייעודיות לתמיכה באג'נדות של מפלגות הקואליציה והוצאות מערכת הביטחון.

החברה צופה שהגירעון הממשלתי ימשיך לרדת לשיעור של 4.4% מהתוצר בשנת 2026, בהנחה שההוצאות הצבאיות החריגות יפחתו. ההוצאות הממשלתיות בכללותן צפויות לעמוד על 43.3% מהתוצר בשנת 2026, כ-3% מעל הממוצע לשנים 2015-2019, מה שמדגיש את ההשפעה ארוכת הטווח של המלחמה על ההוצאות האזרחיות והצבאיות. הדבר עשוי לתרום לגירעון ממשלתי (על בסיס מצטבר) שיישאר גבוה, בשיעור של 8.3% מהתוצר בשנת 2025 ו-7% מהתוצר בשנת 2026, לאחר 9.4% מהתוצר בשנת 2024.

הקואלציה תתפרק?

סיום הפסקת האש בעזה אפשר את הקמתה מחדש של הקואליציה שהוקמה לאחר הבחירות בנובמבר 2022, והקלה על סיכונים פוליטיים מיידיים בכך שאפשרה את העברת תקציב 2025 לפני המועד האחרון של 31 במרץ. הבחירות הבאות צפויות להתקיים באוקטובר 2026, אך ייתכן שהקואליציה הנוכחית תתפרק קודם לכן, שכן נושאים מסוימים עדיין שנויים במחלוקת, כולל סוגיית גיוס החרדים. פיץ' מציינת כי לישראל היסטוריה של קואליציות שאינן מחזיקות מעמד לאורך כהונה מלאה.

• אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
• ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

מהלכים פוליטיים פנימיים עלולים לערער את החוזקות המוסדיות של ישראל. רפורמה במערכת המשפט שאושרה לאחרונה בכנסת, המרחיבה את השליטה הפוליטית על מינויים של שופטים, וכן מהלכים לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, עלולים להחליש את מנגנוני האיזונים והבלמים. פיץ' מציינת כי ניכרת תחושת פילוג הולכת וגדלה בציבור סביב סוגיות מסוימות. לישראל יש ציון ESG של '5' עבור יציבות פוליטית וזכויות, וציון של '+5' עבור שלטון החוק, איכות מוסדית ורגולטורית, ושליטה בשחיתות.

המאזן החיצוני של מדינת ישראל נותר חזק בהשוואה למדינות בדירוג דומה, עם מעמד של מלווה חיצוני נטו בשיעור של כ-61% מהתוצר בסוף 2024, בהשוואה ל-5% עבור הממוצע החציוני למדינות בדירוג 'A'. יתרות מטבע החוץ נותרו גבוהות, בכמות המספיקה לכ-15 חודשי תשלומים חיצוניים שוטפים, לעומת ממוצע של חודשיים בלבד עבור מדינות בדירוג דומה. החברה צופה כי העודף בחשבון השוטף יהיה מעל 2% מהתוצר בשנת 2026, אם כי שיעור זה נמוך יותר בהשוואה לתקופה שלפני 2023, אז הממוצע עמד על כ-4% בשנים 2018–2022.