פיץ דירוג
צילום: טוויטר

פיץ' מאשררת את דירוג האשראי של ישראל: A עם תחזית שלילית

למרות התחדשות הלחימה בעזה ואתגרי התקציב, פיץ' מעריכה כי מעמדה האזורי של ישראל התחזק; עליית החוב הציבורי נמשכת, אך סימנים להתאוששות הצמיחה לצד ירידה הדרגתית בגירעון הממשלתי

אדיר בן עמי | (3)


חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' הודיעה על אישור מחדש של דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של "A" עם תחזית "שלילית". החלטת הדירוג משקפת איזון בין כלכלה מגוונת ועמידה בעלת ערך מוסף גבוה ומצב פיננסי חיצוני חזק, לבין יחס חוב-תוצר ציבורי גבוה, סיכוני ביטחון מתמשכים וממשלות לא יציבות שהקשו על גיבוש מדיניות. התחזית השלילית משקפת את העלייה בחוב הציבורי, אתגרי משילות ופוליטיקה פנימיים, ואי-ודאות בנוגע לעימות המתחדש בעזה.


חברת הדירוג צופה כי יחס החוב-תוצר יעלה לשיעור של 73% מהתוצר עד 2026, לעומת 68% בשנת 2024. נתון זה גבוה משמעותית מהממוצע החציוני של דירוג 'A' העומד על 55%. עם זאת, תנאי המימון נותרו חזקים, כאשר ישראל הנפיקה 5 מיליארד דולר בפברואר 2025 וגם הביקוש לחוב מקומי נותר איתן. מבנה החוב של ישראל מהווה נקודת חוזק, עם טווח ממוצע לפדיון של יותר מ-9 שנים בסוף 2023 לעומת 7.7 שנים עבור חציון המדינות בדירוג 'A'.


באמצע מרץ 2025 התחדשה המלחמה בעזה, מה שהביא לסיומה של הפסקת האש שהושגה ב-15 בינואר 2025. פיץ' מניחה שהחזרה לעימות עשויה לכלול פעולות אוויריות וקרקעיות אינטנסיביות שיכולות להימשך מספר חודשים. עם זאת, לדעת החברה, גיוס משרתי המילואים יהיה נמוך מאשר בשנת 2023, דבר שיפחית את ההשפעה על שוק העבודה, הכלכלה והמצב הפיסקאלי. החברה צופה שישראל תישאר מעורבת בעזה באופן משמעותי בטווח הזמן הבינוני.


מעמדה של ישראל התחזק

לפי חברת הדירוג, היחלשות השלוחות האיראניות ברחבי המזרח התיכון חיזקה את מעמדה של ישראל והפחיתה את הסיכונים הקשורים לפרופיל האשראי שלה, אם כי ייתכנו התפרצויות נקודתיות והמתיחות עם איראן צפויה להימשך. פיץ' מציינת שקיימת סבירות גבוהה שהפסקת האש בין חיזבאללה לישראל תישמר באופן כללי, ושנפילת משטר אסד בסוריה הפחיתה עוד יותר את הסיכונים בטווח הקצר-בינוני עבור ישראל. הפעולה הצבאית הישראלית באיראן בשנת 2024 הניבה מספר הישגים אסטרטגיים והדגישה את ההבנה של יכולות ההרתעה של איראן.


פיץ' צופה שהגירעון של הממשלה בישראל (על בסיס מזומן) ירד לשיעור של 5.7% מהתוצר ב-2025, לעומת גירעון בשיעור של 6.8% מהתוצר בשנת 2024, כתוצאה משילוב של עלייה בהכנסות וירידה בהוצאות הביטחון. תקציב 2025 שאושר לאחרונה כולל צעדים להעלאת הכנסות המדינה, בין היתר באמצעות העלאת שיעור המע"מ ב-1%, הקפאת עדכון מדרגות מס הכנסה ומגוון העלאות מס שונות, כולל על דיבידנדים לא מחולקים. לדעת החברה, הפחתת הוצאות, בעיקר בתחום השכר במגזר הציבורי, תקזז באופן חלקי את הלחצים הנובעים מהוצאות תקציביות ייעודיות לתמיכה באג'נדות של מפלגות הקואליציה והוצאות מערכת הביטחון.


החברה צופה שהגירעון הממשלתי ימשיך לרדת לשיעור של 4.4% מהתוצר בשנת 2026, בהנחה שההוצאות הצבאיות החריגות יפחתו. ההוצאות הממשלתיות בכללותן צפויות לעמוד על 43.3% מהתוצר בשנת 2026, כ-3% מעל הממוצע לשנים 2015-2019, מה שמדגיש את ההשפעה ארוכת הטווח של המלחמה על ההוצאות האזרחיות והצבאיות. הדבר עשוי לתרום לגירעון ממשלתי (על בסיס מצטבר) שיישאר גבוה, בשיעור של 8.3% מהתוצר בשנת 2025 ו-7% מהתוצר בשנת 2026, לאחר 9.4% מהתוצר בשנת 2024.



הקואלציה תתפרק?

סיום הפסקת האש בעזה אפשר את הקמתה מחדש של הקואליציה שהוקמה לאחר הבחירות בנובמבר 2022, והקלה על סיכונים פוליטיים מיידיים בכך שאפשרה את העברת תקציב 2025 לפני המועד האחרון של 31 במרץ. הבחירות הבאות צפויות להתקיים באוקטובר 2026, אך ייתכן שהקואליציה הנוכחית תתפרק קודם לכן, שכן נושאים מסוימים עדיין שנויים במחלוקת, כולל סוגיית גיוס החרדים. פיץ' מציינת כי לישראל היסטוריה של קואליציות שאינן מחזיקות מעמד לאורך כהונה מלאה.

קיראו עוד ב"בארץ"


מהלכים פוליטיים פנימיים עלולים לערער את החוזקות המוסדיות של ישראל. רפורמה במערכת המשפט שאושרה לאחרונה בכנסת, המרחיבה את השליטה הפוליטית על מינויים של שופטים, וכן מהלכים לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, עלולים להחליש את מנגנוני האיזונים והבלמים. פיץ' מציינת כי ניכרת תחושת פילוג הולכת וגדלה בציבור סביב סוגיות מסוימות. לישראל יש ציון ESG של '5' עבור יציבות פוליטית וזכויות, וציון של '+5' עבור שלטון החוק, איכות מוסדית ורגולטורית, ושליטה בשחיתות.


המאזן החיצוני של מדינת ישראל נותר חזק בהשוואה למדינות בדירוג דומה, עם מעמד של מלווה חיצוני נטו בשיעור של כ-61% מהתוצר בסוף 2024, בהשוואה ל-5% עבור הממוצע החציוני למדינות בדירוג 'A'. יתרות מטבע החוץ נותרו גבוהות, בכמות המספיקה לכ-15 חודשי תשלומים חיצוניים שוטפים, לעומת ממוצע של חודשיים בלבד עבור מדינות בדירוג דומה. החברה צופה כי העודף בחשבון השוטף יהיה מעל 2% מהתוצר בשנת 2026, אם כי שיעור זה נמוך יותר בהשוואה לתקופה שלפני 2023, אז הממוצע עמד על כ-4% בשנים 2018–2022.


חברת הדירוג צופה שהצמיחה הריאלית תתאושש ל-3.0% ב-2025 ול-3.6% ב-2026, זאת לעומת צמיחה של 0.9% ב-2024 אשר הושפעה באופן משמעותי מגיוס המילואים ומההשפעות השליליות החזקות של הירידה החדה ברבעון האחרון של 2023. החברה צופה שרמת גיוס המילואים תצומצם בשנים 2025 ו-2026, ובשילוב עם עלייה באמון הציבור כתוצאה מירידה בהיקף הפעילות הצבאית הנרחבת, תתרום להתאוששות הצמיחה. חברת הדירוג מציינת כי מגזר ההייטק הוכיח עמידות בשנת 2024, והיא צופה שהוא יישאר מנוע צמיחה בשנים הקרובות. פיץ' ציינה כי גורמים שעשויים להוביל להורדת דירוג כוללים עלייה מתמשכת ביחס החוב לתוצר, ומנגד, אמון רב יותר בכך שיחס החוב-לתוצר יתייצב בטווח הבינוני או הפחתה בסיכונים ביטחוניים עשויים להוביל לפעולת דירוג חיובית.



תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אחי 01/04/2025 11:48
    הגב לתגובה זו
    לגייס את כל האברכים החרדים הפרזיטים לצהל
  • 2.
    צאו להפגין!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    נכהצ 01/04/2025 07:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 31/03/2025 22:11
    הגב לתגובה זו
    חבל שהמדינה מנוהלת על ידי מושחתים.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.