הכנסת מקדמת מאגר אשראי לעסקים: באוצר מעריכים חיסכון של 1.5 מיליארד שקל בשנה

ועדת הכלכלה של הכנסת החלה לדון בהקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, מהלך שבמשרד האוצר מעריכים כי עשוי לחסוך לעסקים כ-1.5 מיליארד שקל בשנה ולהגביר את התחרות במערכת הפיננסית.

הדיון נערך במסגרת הכנת פרק י"ח מתוך חוק התוכנית הכלכלית ל-2026 לקריאה שנייה ושלישית. החוק כולל תיקונים ל־בנק ישראל ולחוק נתוני האשראי, במטרה להרחיב את מאגרי המידע הקיימים גם לעסקים - בדומה למאגר נתוני האשראי שפועל כיום עבור משקי הבית.

לפי משרד האוצר, אחת הבעיות המרכזיות בשוק האשראי לעסקים בישראל היא תלות גבוהה מאוד של עסקים קטנים בבנק שבו מתנהל החשבון שלהם. המשמעות בפועל היא שלבנקים הגדולים יש יתרון משמעותי בגישה למידע הפיננסי של הלקוחות, בעוד שחברות אשראי חוץ-בנקאיות ובנקים קטנים מתקשים להתחרות. 

"83% מהעסקים שבויים של הבנק שלהם"

 נציגת משרד האוצר, טל ישראלי, הציגה בדיון נתונים שלפיהם העסקים הקטנים והבינוניים מהווים מנוע מרכזי של המשק הישראלי: הם אחראים לכ-55% מהתוצר ומעסיקים כ-59% מהעובדים במשק.

• המשבר בענף התעופה: חילופי ההאשמות באוצר ובתחבורה יעלו לנוסעים ביוקר
• החוק להקמת רשויות תחבורה אזוריות מקודם להצבעה שנייה ושלישית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 למרות זאת, לדבריה, הם מקבלים רק כ-27% מהאשראי העסקי בישראל. הנתון המרכזי שהציג האוצר בדיון היה כי כ-83% מהעסקים הקטנים והבינוניים לוקחים הלוואות מהבנק שבו מתנהל החשבון שלהם - מצב שבאוצר מגדירים כ”שבי פיננסי”.

לדברי ישראלי, "מונופול המידע" של הבנקים מקשה על תחרות אמיתית בשוק האשראי. לדבריה, הקמת המאגר החדש צפויה לאפשר לגופים חוץ-בנקאיים להציע אשראי בתנאים תחרותיים יותר, להפחית ריביות ולייצר חיסכון של כ-1.5 מיליארד שקל בשנה לעסקים.

באוצר מעריכים כי בטווח הארוך המהלך עשוי להשפיע גם על יוקר המחיה, משום שעסקים שייהנו ממימון זול יותר יוכלו לגלגל פחות עלויות לצרכנים.

בבנק ישראל מזהירים: ההקמה תימשך עד שנתיים

 בדיון התפתח ויכוח סביב לוחות הזמנים להקמת המאגר החדש. יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, הדגיש את החשיבות שבהעברת החוק במהירות וקרא למשרד האוצר להקצות תקציב ייעודי כדי לזרז את יישומו.

• זייף 1.5 מיליון דולר בביתו: תושב אשדוד הועמד לדין בחשד לזיוף כ-30,000 שטרות
• מרכז טאוב: שיעור הבעלות על דירות בישראל עלה ל-69%; זינוק בחברה הערבית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ברק אברמוב - כמה הוא שווה?

גם ח"כ ולדימיר בליאק טען כי הכנסת לא עשתה מספיק במאבק ביוקר המחיה ובחיזוק התחרות במערכת הבנקאית, ואמר כי להצעת החוק עשויה להיות השפעה משמעותית על המשק. אלא שבבנק ישראל ניסו לצנן את הציפיות. 

הממונה על מאגר נתוני האשראי, אייל חדד, אמר כי מדובר ב"בשורה אדירה" שתאפשר לחברות חוץ־בנקאיות להתחרות בצורה טובה יותר מול הבנקים, אך הבהיר שהקמת המאגר היא פרויקט מורכב. 

לדבריו, הניסיון שנצבר במשך שבע שנות הפעלת המאגר למשקי הבית מוכיח כי מדובר בתהליך טכנולוגי ורגולטורי ארוך.

מנהל הפרויקט בבנק ישראל, טל ליסטר, העריך בדיון כי הקמת המאגר עשויה להימשך עד שנתיים.

גם עו"ד שירלי אבנר מבנק ישראל אמרה כי הבנק אינו מוכן להתחייב ללוחות זמנים קצרים יותר. הגופים החוץ־בנקאיים לוחצים להאיץ את המהלך העמדה הזו עוררה ביקורת מצד גופים המעוניינים בהרחבת התחרות בשוק האשראי.

יו"ר פורום מחוללי התחרות, רועי פולקמן, טען בדיון כי המהלך “תקוע” כבר שלוש שנים בממשלה, ואמר שאין הצדקה להמתין שנתיים נוספות. לדבריו, בנק ישראל צריך להתחייב ללוחות זמנים מהירים בהרבה - בין חצי שנה לשמונה חודשים. 

נציגי חברות האשראי החוץ-בנקאיות בירכו על עצם קידום החוק וטענו כי המאגר החדש עשוי לשנות את כללי המשחק בשוק האשראי בישראל, משום שהוא יאפשר להן להעריך סיכוני אשראי בצורה טובה יותר ולהציע מימון לעסקים קטנים בתנאים תחרותיים יותר. 

 חשש מפגיעה בפרטיות וממודרי אשראי 

 לצד התמיכה במהלך, בדיון עלו גם חששות לגבי פרטיות המידע העסקי. נציג פורום העצמאים בהסתדרות, ליאור גור, אמר כי אצל עסקים קטנים רבים אין הפרדה מלאה בין החשבון העסקי לחשבון הפרטי, ולכן יש צורך להבטיח שמירה קפדנית על פרטיות בעלי העסקים.

גם הפורום למאבק בעוני התריע מפני מצב שבו עסקים מוחלשים או “מודרי אשראי” ימשיכו להתקשות בקבלת מימון, גם לאחר הקמת המאגר.

מנכ"ל ארגון “נקודת מפנה”, רן מלמד, הזכיר כי גם לאחר הקמת מאגר האשראי למשקי הבית נותרה בעיית “מחיר הכסף” - כלומר העלות שבה גופים קטנים יכולים לגייס הון לעומת הבנקים הגדולים. 

לדבריו, גם אם יוקם מאגר מידע מתקדם, ללא טיפול בפערי המימון בין הבנקים לגופים החדשים, התחרות עדיין תהיה מוגבלת יחסית.

לאחר שמיעת עמדות הגופים השונים החלה ועדת הכלכלה בהקראת סעיפי החוק, והדיונים צפויים להימשך גם בימים הקרובים. 

בממשלה ובמערכת הפיננסית רואים במהלך מבחן משמעותי ליכולת להגביר את התחרות בשוק האשראי בישראל - תחום שנשלט במשך שנים בעיקר על ידי הבנקים הגדולים.

אם החוק יאושר וייושם בפועל, מדובר באחד השינויים הגדולים ביותר במבנה שוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים מאז רפורמת שטרום.