הפד מזהיר: הציפיות למהפכת ה-AI עלולות דווקא להעלות את האינפלציה

בוול סטריט אוהבים לספר שהבינה המלאכותית תפתור כמעט כל כשל בכלכלה: היא תזניק את הפריון, תוזיל שירותים, תשפר את רווחיות החברות ותאפשר לבנק המרכזי להוריד את הריבית במהירות. אבל אוסטן גולסבי, נשיא הפד של שיקגו, מזהיר בכנס מוניטרי באוניברסיטת סטנפורד כי הנרטיב הנוח הזה עלול לעבוד בדיוק הפוך: ככל שהציפיות סביב הטכנולוגיה גדולות יותר, כך מתעצם הסיכון המוניטרי בהווה. הבינה המלאכותית עשויה אומנם להיות גורם מרסן ומוריד מחירים בעתיד, אך הציפיות ממנה הופכות אותה לגורם מאיץ אינפלציה כבר עכשיו.

החשש המרכזי של הפד ניזון מהפער שנוצר בין ציפיות השוק לקצב הגעת הפריון הריאלי לשטח. כאשר חברות ומשקי בית פועלים ומקדימים השקעות עתק במרכזי נתונים, שבבים, קרקעות ואנרגיה - עוד לפני שאלה מייצרים הכנסות בפועל, הכלכלה מקבלת דחיפה חזקה בביקוש, שגוררת עליית מחירים בתחומים מסוימים - ובהם קרקעות, ציוד, חשמל ועובדים מיומנים. במקביל, עליית השווי של מניות הטכנולוגיה מייצרת אפקט עושר. משקיעים מרגישים מבוססים יותר, חלקם מגבירים את הצריכה, והשווקים מאותתים שהעתיד כבר כאן. במצב כזה הפד מתקשה להוריד ריבית, גם אם בטווח הארוך הבינה המלאכותית באמת תעלה את הפריון.

גולסבי הזכיר שגם בסוף שנות ה-90, בתקופת בועת הטכנולוגיה, הפד לא הוריד ריבית בגלל הציפיות לפריון. להפך, אלן גרינספן העלה ריבית שש פעמים בין שנת 1999 לשנת 2000, בין היתר כי הביקוש התחזק והכלכלה התחממה.

הסיכון: אכזבה תוביל לסטגפלציה

התרחיש הבעייתי יותר הוא כזה שבו הציפיות ל-AI מקדימות פעילות, אבל הפריון עצמו לא מגיע בקצב שהשוק מדמיין. במקרה כזה, הכלכלה כבר התחממה, המחירים כבר עלו, השקעות כבר בוצעו, ואז מגיעה אכזבה. זה יכול ליצור שילוב קשה: אינפלציה עקשנית יחד עם האטה בצמיחה - כלומר, סטגפלציה.

• נשיא הפד של ניו יורק: הריבית במצב טוב למרות הסיכונים מהמזרח התיכון
• משקיעי האג"ח בארה״ב נערכים לחוסר וודאות: חילופי ההנהגה בפד מעלים סימני שאלה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גולסבי אישר שזה תרחיש אפשרי, שיכול לקרות בגלל הדינמיקה הכלכלית שנוצרה סביב הבינה המלאכותית. כשכולם מאמינים שהעתיד יהיה טוב יותר, הם מקדימים החלטות להווה. אם העתיד מאחר להגיע, ההווה נאלץ לשלם את המחיר.

אבל אל מול דברים אלה, בפאנל נשמעו גם קולות אחרים. כך למשל טען כריסטופר וולר, חבר מועצת הנגידים של הפד, כי אפקט העושר שגולסבי מתאר קיים במודלים כבר שנים, אבל לא תמיד מופיע בצורה חזקה בנתונים. יש משקי בית שלא יכולים ללוות בקלות כנגד הכנסה עתידית, ויש כאלה שמגדילים צריכה בהדרגה.

כלכלנים אחרים הצביעו על כך שהשקעות ה-AI מרוכזות במספר קטן יחסית של חברות. כלומר, אולי ה"בום" הזה עדיין לא רחב מספיק כדי לשנות את הכלכלה כולה. מנגד, קיים גם חשש הפוך: אם אנשים יחששו ש-AI עשוי להחליף אותם בעבודה, הם עלולים לנסות לחסוך יותר ולהוציא פחות.

• המניה הישראלית שזינקה ב-23% בנאסד"ק: האם יש עוד אפסייד?
• ורייזון מכוונת לפסגת השוק שלה, ועם המנכ"ל החדש יש סיכוי טוב שזה יקרה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ההימור של האב: 245 אלף דולר שהפכו להשקעה הגדולה בהיסטוריה

מה תהיה ההשפעה בשווקים?

עבור ציבור המשקיעים, הבינה המלאכותית יכולה לבשר על מהפכה טכנולוגית אמיתית ובכל זאת, לייצר בעת ובעונה אחת סביבה פחות נוחה עבור שוק המניות. אם השקעות ההון המסיביות סביב התשתיות ימשיכו לייצר עודפי ביקוש ולחצים אינפלציוניים במשק, הבנק המרכזי יתקשה להוביל מתווה של הורדת ריבית. מנגד, אם הציפיות הגבוהות של האנליסטים יתבררו כמוגזמות או מהירות מדי, השוק הפיננסי ייאלץ לבצע תמחור מחדש למניות הטכנולוגיה שרצו קדימה על בסיס הערכות שווי עתידיות.

זה לא אומר שהבינה המלאכותית לא תשנה את הכלכלה - שינוי כזה יקרה ככל הנראה, אבל כמו בבועת הדוט קום, גם טכנולוגיה נכונה יכולה להגיע עם מחירים לא נכונים. החשש המרכזי של גולסבי נובע בעיקר מהעובדה שהשוק מתמחר את הפוטנציאל של המחר כאילו הוא ממומש היום. מבחינת קובעי המדיניות בפד, בנקודה הזו בדיוק מתחילה הבעיה המוניטרית.