סוויס שינתה טיסות עקב המצב הבטחוני - וכעת תפצה
חברת התעופה השווייצרית טענה שהמלחמה פוטרת אותה מאחריות. השופט: "עצם העובדה שהנתבעת בחרה לשנות את מועדי הטיסות ואף קיימה אותן מצביעה על כך שההחלטה היתה פרי שיקול דעתה, ולא כתוצאה מאילוץ חיצוני"
חמישה ישראלים שתכננו חופשה בנורבגיה נאלצו להתמודד עם שינויים דרמטיים בלוח הזמנים של טיסותיהם, ובסוף גם להגיש תביעה. בית המשפט לתביעות קטנות באילת, בראשות הנשיא עמית יריב, חייב את חברת התעופה סוויס אינטרנשיונל (SWISS) לפצות אותם בסכום כולל של 31.6 אלף שקל. פסק הדין ניתן באחרונה.
גבריאל ודורית בנט, אופיר בנט, רתם בנט ורננה סגל רכשו מסוויס כרטיסי טיסה מתל אביב לציריך משם לטרומסה שבנורבגיה, ואז בחזרה לציריך ומשם לתל אביב. כעשרה ימים לפני מועד טיסת ההלוך, ב-16 בינואר 2026, הם קיבלו הודעה שלפיה הטיסה מתל אביב לציריך, שנקבעה ל-26 בינואר ב-5:20, הוקדמה ל-25 בינואר ב-18:25. מדובר בהקדמה של כמעט 11 שעות. אבל הצרות לא נגמרו שם. גם טיסת החזור, שהיתה מתוכננת ל-2 בפברואר ב-22:45, נדחתה ליום למחרת, ה-3 בפברואר, ב-12:20 - עיכוב של יותר מ-13 שעות וחצי.
התובעים טענו כי לפי חוק שירותי תעופה, הקדמה של יותר משמונה שעות עם הודעה של פחות מ-14 יום מראש נחשבת "טיסה שמועד המראתה הוקדם", ועיכוב של יותר משמונה שעות נחשב "טיסה שבוטלה". הם דרשו פיצוי סטטוטורי, החזר הוצאות סיוע, ואף פיצויים לדוגמה - סכום כולל של 35 אלף שקל.
סוויס: חברת תעופה אחראית לא יכולה שלא להגיב למצב כזה
סוויס ניסתה לטעון שמדובר בנסיבות ביטחוניות חריגות שמחוץ לשליטתה. החברה הצביעה על המתיחות סביב איראן באותה תקופה: ב-13 בינואר 2026 פורסם כי ארה"ב נערכת לתקיפה באיראן ופינתה אזרחים שלה מהמזרח התיכון, גם בריטניה פעלה באופן דומה, ואיטליה ופולין הזהירו את אזרחיהן לצאת מאיראן. ב-14 בינואר פתחה איראן בנוהל חירום וסגרה את המרחב האווירי שלה. לדברי סוויס, חברת תעופה אחראית לא יכולה שלא להגיב למצב כזה. עוד טענה החברה כי כרטיסי הטיסה שונו בהסכמת התובעים, ולכן אין בסיס לתביעה. היא הפנתה לפסיקה ענפה שהכירה בפטור מפיצוי במקרים של ביטול טיסות עקב מצב מלחמתי.
אלא שהשופט יריב דחה את טענות ההגנה של סוויס. בפסק הדין שלו הוא קבע כי הפטור שבסעיף 6(ה) לחוק אינו חל במקרה הזה. הנשיא יריב הסתמך על פסק דין קודם שלו בעניין דומה נגד חברת אייר אירופה, שבו נדחתה טענה זהה, ואף עמד במבחן ערכאת הערעור. בית המשפט המחוזי בבאר שבע הותיר את פסק הדין ההוא על כנו בינואר השנה.
הנקודה המרכזית בפסק הדין: סוויס לא הוכיחה שהמרחב האווירי של ישראל נסגר בפועל, או שהתקבלה החלטת מדינה שמנעה את הטיסות. השופט הדגיש כי בתקופה הרלוונטית, הפעילות האווירית בישראל נמשכה כסדרה, למרות המתיחות. הוא כתב בפסק הדין כי "אין די בהפניה כללית למצב הביטחוני, כדי להצדיק סטייה מקיום ההתחייבות החוזית של הנתבעת".
הטיסות שונו אך לא בוטלו
בנוסף, השופט ציין כי העובדה שסוויס בסופו של דבר שינתה את מועדי הטיסות אך קיימה אותן, מוכיחה שהבעיה לא היתה מניעה אובייקטיבית. אם היה מדובר באילוץ אמיתי שלא ניתן להתגבר עליו, הטיסות לא היו יוצאות כלל. קיום הטיסות בפועל הוכיח שהמרחב האווירי היה פתוח, וההחלטה על שינוי הלוחות היתה של החברה עצמה.
לגבי הפיצויים לדוגמה, השופט קבע כי אמנם היה ראוי שסוויס תספק שירותי סיוע בזמן אמת - דבר שהיא לא עשתה - אך אין מדובר במקרה חריג המצדיק הרתעה מיוחדת. הוא ציין כי הטיסות בסופו של דבר יצאו ושבו, והעיכוב ואי הנוחות כבר מקבלים ביטוי בפיצוי הסטטוטורי.
בשורה התחתונה, השופט חייב את סוויס לשלם לחמשת התובעים 24.5 אלף שקל כפיצוי סטטוטורי - 2,450 שקל לכל תובע עבור טיסת ההלוך ו-2,450 שקל נוספים עבור טיסת החזור. הסכום עודכן כלפי מעלה לעומת הסכום המקורי של 2,390 שקל, בעקבות עדכון שנכנס לתוקף. בנוסף, נפסקו 6,100 שקל עבור הוצאות שירותי סיוע - לינה, מזון ושהייה - על בסיס הקבלות שהגישו התובעים. עוד נפסקו 1,000 שקל הוצאות משפט. בסך הכל תשלם סוויס אינטרשיונל 31.6 אלף שקל.
