מאסק (X)
מאסק (X)

אם ילדיו של מאסק חושפת הצעה שלו להפוך את OpenAI לחברת בת של טסלה

שיבון זיליס, דירקטורית לשעבר ואם לארבעה מילדיו של מאסק, חשפה בבית המשפט כי בזמן שישבה כדירקטורית ב-OpenAI, מאסק הציע להפוך את חברת ה-AI לחברת בת של טסלה - בזמן שהסתירה מהחברה את הקשר האישי עימו, הדברים עלו כאשר זיליס עלתה על דוכן העדים בתביעה של מאסק נגד OpenAI

הדס ברטל |

התביעה של אילון מאסק נגד OpenAI ומנהליה הבכירים סם אלטמן וגרג ברוקמן מקבלת נופך רכילותי עם עדותה של שיבון זיליס בבית משפט פדרלי באוקלנד. זיליס, שכיהנה כדירקטורית ב-OpenAI ובמקביל הייתה בת זוגו של מאסק, חשפה פרטים על דיונים מוקדמים סביב מבנה הארגון. את הדברים היא חשפה בבית המשפט כאשר עלתה לתת עדות בתביעה של מאסק נגד החברה בטענה כי היא הפרה את התחייבויותיה לפעול כעמותה ללא מטרות רווח ולא כגוף מסחרי. מאסק השקיע כ-38 מיליון דולר בעמותה שהוקמה לקידום בינה מלאכותית ציבורית, אך לטענתו OpenAI עברה למסלול מסחרי והפרה את התחייבותה. הנתבעים טוענים שמאסק ידע על התוכניות ודרש שליטה מוחלטת.

בתביעתו מאסק דורש סעדים כבדים: הדחת אלטמן וברוקמן, העברת כ-180 מיליארד דולר מהזרוע העסקית לגוף ללא מטרות רווח, וביטול שינויים בממשל התאגידי. קבלה חלקית עלולה לשנות את מאזן הכוחות בתעשיית הבינה המלאכותית, שבה מעבדות כמו OpenAI הפכו למוקדי כוח כלכלי.


אילון מאסק בבית משפט רשתות חברתיות
אילון מאסק בבית משפט - קרדיט: רשתות חברתיות


הסתרת קשר אישי מהדירקטוריון

זיליס נחקרה על תפקידה בדירקטוריון, כאשר היא עבדה במקביל בטסלה וב-Neuralink, חברת ניורוטכנולוגיה שגם נוסדה על ידי מאסק, כש-OpenAI טענה שהייתה שלוחה של מאסק להעברת מידע, בעוד זיליס מצידה מדגישה כי פעלה עצמאית למען טובת הכלל. הנושא המרכזי היה גילוי נאות: בכירים ב-OpenAI טענו שלא ידעו בתחילה על הקשר האישי בין זיליס למאסק כאם לילדיו התאומים, וזיליס הסבירה זאת בחשש, והנושא עלה רק לאחר פרסום. 

מבחינה תאגידית, קשר כזה יוצר מראית עין של ניגוד עניינים, במיוחד בדיונים על שליטה והקצאת נכסים ויכול להשפיע על אמון משקיעים ומנהל תקין.

חלק משמעותי בעדות עסק בדיונים על מבנים ארגוניים. זיליס תיארה "המון" אפשרויות, כולל הצעה של מאסק להפוך את OpenAI לחברה בת של טסלה. אלטמן, ברוקמן ואיליה סוצקבר התנגדו, מה שמבטא פער בין תפיסת עצמאות ציבורית לבין אינטגרציה בתאגיד. לטסלה, בינה מלאכותית חיונית לנהיגה אוטונומית, רובוטיקה וייצור.


איליה סוצקבר וסם אלטמן
איליה סוצקבר וסם אלטמן - קרדיט: יוטיוב TAUVOD


כשמאסק עזב את הדירקטוריון ב-2018, הוא הביע חשש מתחרות עימה תתמודד טסלה על חוקרי AI, וגייס אחד מהם. מהלך שמצביע על תחרות מוקדמת על טאלנט, שמתגברת היום עם כניסת שחקנים חדשים.

קיראו עוד ב"גלובל"

מאבק על מוחות וטכנולוגיה

זיליס פרשה ב-2023, סביב הקמת xAI של מאסק. עד אז נולדו להם שלושה ילדים, ובהמשך נולד גם ילד רביעי. טקסטים שהוצגו בבית המשפט מראים מתח סביב גיוס עובדים מ-OpenAI ל-xAI. כללי ממשל תאגידי מחייבים גילוי ניגודים ופרישה מחדרי דיונים במקרים כאלה. הדיון בבית המשפט בוחן אם זיליס הייתה צריכה לפרוש מוקדם יותר.

התביעה של מאסק נגד OpenAI חושפת מגמות בתעשייה: מעבדות AI אינן עוד גופים מחקריים פתוחים, אלא ישויות עם שווי עצום. תחרות על עובדים, קשרים אישיים ושאלות שליטה הופכות לסיכונים תאגידיים. טסלה משלבת AI במוצרים כמו אופטימוס ופול-סלף דרייבינג, בעוד xAI מתחרה ישירות ב-OpenAI. התחרות הזו משפיעה על שוק העבודה כאשר חברות מציעות חבילות שכר גבוהות כדי למשוך מהנדסים. OpenAI גייסה מיליארדים כדי להתחרות, וטסלה משקיעה ב-AI פנימי.

השלכות המשפט עלולות להשפיע על השקעות. משקיעים בודקים ממשל תאגידי קפדני יותר, במיוחד כשמדובר בשווי של מאות מיליארדים. אם בית המשפט יקבל טענות על ניגודים, זה יחייב גילויים מחמירים יותר בחברות AI. מאסק, שמחזיק בטסלה, SpaceX ו-xAI, ממצב את עצמו כמי שדוחף לרגולציה עצמית דרך מבנים תאגידיים. OpenAI בונה על עצמאות כדי למשוך כישרונות גלובליים.

העדות מראה כיצד תעשיית ה-AI עוברת משלב מחקרי לשלב עסקי מלא. תחרות על טאלנט ומידע הופכת למרכזית, כאשר לא משנה איך התביעה תסתיים, היא עשויה להגדיר כללים חדשים לענף.