נציב הביקורת: רוב הכשלים בתיק פישר - באחריות מח"ש תחת משה סעדה

נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, דחה את רוב תלונתו של ח"כ משה סעדה על אופן ניהולו של משפט רונאל פישר בידי הפרקליטות. לצד זאת אומר פינקלשטיין, כי "מערכת אכיפת הדין כשלה כישלון חרוץ במקרה זה, והדבר מחייב לימוד מעמיק והפקת לקחים נוקבים. אין ניתן לעבור על כך לסדר היום". הוא קורא לפרקליט המדינה, עמית איסמן, להפיק לקחים מן הפרשה.

סעדה היה סגן מנהל מח"ש בעת חקירת הפרשה לפני למעלה מעשור. נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה סובל, מתח עליו ביקורת חריפה במיוחד בגזר דינו של פישר, ממנו עולה כי סעדה ביצע לכאורה עבירות של בידוי ראיות, זיוף מסמכים ושיבוש הליכים בעת החקירה, והעיד עדות שקר בפני סובל. סעדה שורין לכנסת בידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והיה עד הגנה מטעמו תוך שהוא מעלה טענות לליקויים חמורים בחקירת תיקי נתניהו. כיום הוא מוביל את החקיקה להפרדת מח"ש מן הפרקליטות, שלטענת מתנגדיה משמעותה פוליטיזציה של המחלקה.

התיק היה גדול על מח"ש

סעדה טען שהפרקליטות חתרה להסדר מקל עם פישר [היא ביקשה 18 חודשי מאסר; סובל גזר עליו תשעה חודשי עבודות שירות - א.ל], אך פינקלשטיין אומר שמן המסמכים והעדויות שגבה "הצטיירה תמונה מורכבת בהרבה ושונה בתכלית". פינקלשטיין מצביע במיוחד על כשלים של מח"ש, אשר ביססו את טענתו של פישר להגנה מן הצדק. מדובר במחדלי חקירה, "בהיעדרו הצורם והבולט במיוחד של תיעוד פעולות חקירה רבות, מהותיות ומשמעותיות לתיק; והן במגעים מול מי שהפכו להיות עדי המדינה בתיק, ובראשם ערן מלכה. מחדלים חמורים אלה אירעו תחת ידיה ובאחריותה של מח"ש, בעת שהמתלונן כיהן כסגן ראש מח"ש והיה הגורם הדומיננטי בניהול המגעים מול מלכה", מדגיש פינקלשטיין.

פינקלשטיין מזכיר, כי מלכה - לשעבר רב-פקד בלהב 433 ומי שהודה בקבלת שוחד מפישר ונדון לשבע שנות מאסר - הפך לעד מדינה לאחר שהובטחו לו טובות הנאה, אשר הוסתרו מבית המשפט. הדבר נעשה מול שני עדים נוספים, מה שמעלה חשש לשיטת פעולה. החשש התעצם כאשר רק ב-2023 נחשף מזכר בכתב-ידו של סעדה וכאשר התברר שמסמכים רבים לא הוצגו לבית המשפט.

"הכשלים והפערים המהותיים שהלכו ונחשפו בתיק החל ממועד העברתו ממח"ש לפרקליטות המחוז, היו יוצאי דופן, והעידו בין היתר על העדר ידע וניסיון של מח"ש בחקירתם ובניהולם של תיקים מורכבים כגון תיק זה. למרבה הצער נראה בבירור כי תיק זה היה גדול למידותיה של המחלקה לחקירות שוטרים", אומר פינקלשטיין. "התיק בעניינו של פישר החל בקול תרועה רמה והסתיים בקול ענות חלושה. במעלה הדרך - ושמא נאמר במורדה - הלכו והתגלו המהמורות, שלמעשה היו בתיק מלכתחילה, אלא שחומרתן לא הייתה ברורה אז די הצורך".

חתירה לאמת שהייתה מאוד לא נעימה

הפרקליטות בחנה בצורה מקצועית את עמדתה לאורך הדרך, הן לנוכח הראיות הנוספות שהתגלו והן לנוכח דבריו של סובל. "יש לשלול את טענת המתלונן בדבר התרשלות או שיקולים בלתי ענייניים בניהול התיק על ידי הפרקליטות. גם אם עמדתה הסופית של הפרקליטות אינה נושאת חן בעיני המתלונן, הרי שעמדה זו נבעה מהפעלת שיקול דעת משפטי ומקצועי, שהנציבות אינה רשאית להתערב בו על פי חוק. יתרה מכך, אלמלא הפעילה התביעה את שיקול דעתה המקצועי לאורך ההליך, וגיבשה עמדה עדכנית לנוכח מצבור הכשלים שנחשפו, הרי שאז ניתן היה לטעון כי היא קופאת על שמריה ואינה מגלה אחריות כפי שמצופה ממנה".

לדברי פינקלשטיין, "החלטת הפרקליטות לחתום על הסדר טיעון התקבלה תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי וענייני, לנוכח ההתפתחויות הרבות בתיק, ובעקבות הערותיו הביקורתיות החוזרות של בית המשפט, שהיו מקובלות בעיקרן על הפרקליטות...  מן המועד שהתיק הועבר לטיפולה פעלה פרקליטות המחוז לקידום ההליך המשפטי, תוך חתירה מתמדת לסייע לבית המשפט לעשות צדק ולגלות את האמת, גם כשזו הייתה מאוד לא נעימה".

הדין בעניינו של פישר לא מוצה כראוי, מוסיף פינקלשטיין, אך "האחריות העיקרית להיעדר מיצוי הדין במקרה זה אינה מוטלת על פרקליטות המחוז, כפי שנטען בתלונה, אלא בראש ובראשונה על המחלקה לחקירות שוטרים בשני כובעיה - שבמועדים הרלוונטיים לא היו די מובחנים זה מזה - כרשות חוקרת וכרשות תובעת. זאת, במועדים שבהם כיהן בה המתלונן בתפקיד בכיר מאוד, והיה מעורב עמוקות בפרשה זו".

לא הייתה קנוניה להימנעות ממאסר

עוד דחה פינקלשטיין את טענתו של סעדה ולפיה הפרקליטות היא האחראית העיקרית להתמשכות ההליך מאז 2015, בהזכירו את דברי סובל ולפיה אחריות זו מוטלת בעיקר על מח"ש. לצד זאת מדגיש פינקלשטיין: "עשר שנים של ניהול הליך משפטי הוא פרק זמן ממושך מאוד לכל הדעות. מלבד ההכבדה על בית המשפט, על התביעה, על ההגנה, ועל הנאשם - יש בכך גם כדי לפגוע באמון הציבור ברשויות אכיפת החוק. כל אלה חייבים לעמוד לנגד עיניו של בית המשפט, שאין חולק כי קצב ניהול המשפט הוא בראש ובראשונה באחריותו, וגם לנגד עיני התביעה וההגנה".

• "למה אני צריכה להעלות על דעתי שיש בעיה עם מעטפה? למה?"
• רות דוד פרצה בבכי בעדותה: שאני אפגע בפרקליטות שלי?

עוד טען סעדה לתרמית ומצג כוזב ביודעין, שכן לשיטתו היא הסכימה בחשאי עם סובל שפישר לא יישלח למאסר בפועל. פינקלשטיין אומר שזו הייתה טענתו החמורה ביותר, וגם אותה הוא דוחה לאור העולה מן הפרוטוקולים של הדיונים. הוא מציין, כי סעדה העלה טענה דומה גם לגבי סובל, כאילו היה שותף לקנוניה, אך חזר בו - מה שמחזק את המסקנה לגבי טענתו כלפי הפרקליטות.