אחרי החזרה לבורסה וגיוס החוב: נגב במגעים לרכישת חברה בתחום מוצרי הגמר לבנייה

שלושה חודשים בלבד אחרי שחזרה לבורסה באמצעות הנפקת אג"ח, קבוצת נגב, המוכרת בעיקר בשם נגב קרמיקה, כבר בוחנת את הצעד הבא שלה - הפעם באמצעות רכישה. החברה, שבשליטת קרן ויולה קרדיט וקבוצה בראשות יריב לרנר, אישרה היום כי היא מנהלת מגעים לרכישת טופולסקי-רצף, העוסקת אף היא בשיווק מוצרי גמר לבנייה ולעיצוב הבית. על פי הפרסומים בתקשורת, העסקה נבחנת לפי שווי של עד 120 מיליון שקל, אך בנגב מבהירים כי בשלב זה מדובר במגעים בלבד, ואין כל ודאות שיבשילו לעסקה. החברה גם לא מסרה פרטים על התמורה האפשרית או על אופן המימון שלה.

טופולסקי-רצף פועלת בשוק שבו נגב כבר מחזיקה בנוכחות משמעותית, כך שלא מדובר בכניסה לתחום פעילות חדש אלא בניסיון להגדיל את היקף הפעילות הקיימת. החברה הוקמה ב-2020 ממיזוג שתי חברות ותיקות בתחום הריצוף, החיפוי והכלים הסניטריים, ומחזיקה באולמות תצוגה בחיפה ובקריית אתא ובמרכז לוגיסטי בכפר מסריק. רכישתה עשויה לאפשר לנגב להגדיל את דריסת הרגל שלה בצפון, להרחיב את קהל הלקוחות ולהשיג יתרונות לגודל ברכש, בשיווק ובהפצה. לצד הפעילות מול קבלנים ויזמים, מדובר בשוק שבו יש חשיבות גם למכירות ללקוחות פרטיים ולמשפצים, במיוחד בתקופה שבה ענף הבנייה החדשה מתמודד עם האטה.

המגעים אינם מגיעים בהפתעה מוחלטת. כבר במסגרת ההיערכות להנפקת האג"ח ציינה נגב כי היא בוחנת רכישות של פעילויות המשיקות לתחומי עיסוקה. בטיוטת התשקיף שפרסמה במאי אף התייחסה החברה למזכר הבנות שנחתם בינואר 2025 לרכישת פעילות של חברה פרטית הפועלת בתחומים מקבילים, אך ציינה בהמשך כי המשא ומתן הוקפא. לפי הפרסום הבוקר בכלכליסט, מדובר באותה טופולסקי-רצף, וכעת חודשו המגעים בין הצדדים.

מהסדר החוב לחזרה לבורסה - ועכשיו לרכישה

עבור נגב, האפשרות לרכוש חברה נוספת היא חלק מפרק חדש אחרי שנים לא פשוטות מבחינה פיננסית. החברה, שהייתה בעבר בשליטת אפריקה ישראל, נמחקה מהמסחר בבורסה ב-2012 ובהמשך נקלעה לקשיים כבדים, בין היתר בעקבות ההשקעה במפעל הייצור בירוחם. המשבר הוביל להסדר חוב ולמחיקת חובות בהיקף של מאות מיליוני שקלים, וב-2017 עברה השליטה בה לידי קרן ויולה קרדיט וקבוצה בראשות לרנר. בשנים שלאחר מכן צומצמה פעילות הייצור והחברה התמקדה בייבוא, שיווק והפצה של מוצרי גמר לבנייה ולעיצוב הבית.

ביולי האחרון חזרה נגב לשוק ההון, הפעם כמנפיקת חוב ולא כחברה שמניותיה נסחרות בבורסה. היא השלימה גיוס של כ-87.3 מיליון שקל באמצעות סדרת אג"ח לא מדורגת וללא שעבודים, בריבית שקלית שנתית של 7.5%. מרבית תמורת ההנפקה שימשה לפירעון אשראי בנקאי ואחר, כך שהגיוס נועד בעיקר למחזר חוב קיים ולפרוס את הפירעונות לתקופה ארוכה יותר, עד 2032, ולא להעמיד את מלוא הסכום לרכישות חדשות.

כפי שעלה מניתוח ההנפקה, ערב הגיוס התמודדה נגב עם חוב פיננסי של כ-100 מיליון שקל, גירעון בהון החוזר והון מוחשי של כ-14.5 מיליון שקל בלבד, לאחר ניכוי נכסים בלתי מוחשיים מההון העצמי. גם מבנה הביקושים בהנפקה היה חריג יחסית: גופים מקבוצת מור הזמינו אג"ח בהיקף של כ-34 מיליון שקל, כ-39% מהביקושים בשלב המוסדי. כעת, כאשר על הפרק עומדת רכישה אפשרית בהיקף שעשוי להגיע ל-120 מיליון שקל, עולה גם שאלת מקורות המימון שלה, במיוחד לאחר שהגיוס האחרון שימש ברובו למחזור התחייבויות. בשלב זה החברה אינה מפרטת כיצד תממן עסקה כזו, אם וכאשר תיחתם.

מבחינת הפעילות העסקית, נגב מגיעה למגעים לאחר שיפור בתוצאות. את המחצית הראשונה של 2026 סיימה עם הכנסות של כ-233 מיליון שקל, עלייה של 4.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי יותר מהוכפל והגיע לכ-10.7 מיליון שקל, לעומת כ-5 מיליון שקל במחצית המקבילה, ובשורה התחתונה נרשם רווח נקי של כ-4.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-836 אלף שקל שנה קודם לכן. ה-EBITDA המתואמת הסתכמה בכ-26.8 מיליון שקל, עלייה של כ-28%. לצד השיפור, הוצאות המימון עדיין משמעותיות והסתכמו בכ-6.1 מיליון שקל במחצית, כך שליכולת החברה להמשיך לייצר תזרים ולשרת את החוב יש משקל גם בבחינת רכישות נוספות.

העסקה האפשרית עם טופולסקי-רצף עשויה לסייע לנגב להגדיל את מחזור המכירות ולחזק את מעמדה בשוק מוצרי הגמר, אבל היא גם תעמיד למבחן את יכולתה להתרחב בלי להכביד מחדש על המאזן. לאחר שחזרה לשוק החוב עם ריבית של 7.5%, השאלה אינה רק באיזה מחיר תצליח לרכוש פעילות נוספת, אלא גם כיצד תממן אותה ומה תהיה התרומה שלה לרווח ולתזרים. בינתיים, כאמור, בנגב מסתפקים באישור קיום המגעים ומדגישים שאין ודאות שהעסקה אכן תצא לפועל.