נגב קרמיקה חוזרת לבורסה עם חוב של 100 מיליון שקל - וכמעט בלי הון מוחשי

נגב קרמיקה חוזרת לשוק ההון 14 שנים לאחר שנמחקה ממסחר בתל אביב, אבל היא אינה חוזרת הפעם באמצעות הנפקת מניות, אלא באמצעות חוב. החברה מבקשת לגייס עד כ-109 מיליון שקל באמצעות סדרת אג"ח ראשונה, לא מדורגת וללא שעבודים, כאשר עיקר התמורה נועד לפירעון אשראי יקר קיים לבנקים ולגופי מימון חוץ-בנקאיים. החברה אמנם מציגה התאוששות בתוצאות, צמיחה בהכנסות ומעבר לרווח, אבל המשקיעים שיבחנו את ההנפקה יצטרכו להביא בחשבון גם חוב פיננסי של כ-100 מיליון שקל, גירעון בהון החוזר, יתרת מזומנים נמוכה והון מוחשי (הון עצמי בנטרול נכסים בלתי מוחשיים) שמסתכם בכ-14.5 מיליון שקל בלבד.

מחקו חובות של מאות מיליוני שקלים

מדובר בחברה שכבר ידעה בעבר משבר פיננסי משמעותי. נגב קרמיקה הוקמה ב-1969 והפכה לחברה ציבורית ב-1987. בשנת 2012 רכשה אפריקה ישראל תעשיות את מניות הציבור ומחקה את החברה מהמסחר. בהמשך נקלעה נגב למשבר, בין היתר בעקבות ההשקעה הכבדה במפעל שהקימה בירוחם, ועברה הסדר חוב שבמסגרתו נמחקו לה חובות בהיקף של מאות מיליוני שקלים. בתחילת 2017 נרכשה החברה על ידי נ.ק אחזקות, הנשלטת בידי יריב לרנר וקרן ויולה קרדיט, ומאז עברה תהליך של שיקום פיננסי ותפעולי.

בשנת 2020 עדיין עמדו התחייבויות החברה לבנקים המממנים על כ-257 מיליון שקל. קרן כלירמרק רכשה את החוב מהבנקים תמורת כ-108 מיליון שקל, סכום ששיקף כ-42% מגובה ההתחייבויות, ובמסגרת ההסדר נמחקה יתרת החוב לבנקים. נגב השלימה את פירעון חובה לכלירמרק בספטמבר 2023. כעת, פחות משלוש שנים לאחר מכן - היא חוזרת לגייס חוב מהציבור. אין בכך כדי לומר שהחברה נמצאת כיום במקום שבו הייתה ערב ההסדר, מצבה ייתכן והשתפר. אבל בכל זאת - ההיסטוריה הזו אינה פרט שולי כאשר בוחנים את רמת הסיכון של איגרות החוב.

החברה מבקשת להנפיק אג"ח בהיקף של עד כ-108.9 מיליון שקל. לאחר הוצאות הנפקה המוערכות בכ-4.1 מיליון שקל, התמורה נטו עשויה לעמוד על כ-104.8 מיליון שקל. מתוך הסכום, כ-70 מיליון שקל מיועדים לפירעון הלוואות קצרות לבנקים ולחברות אשראי חוץ-בנקאיות. יתרת התמורה עשויה לשמש למימון הפעילות ולמימוש האסטרטגיה העסקית של החברה, לרבות השקעות בתחומים המשיקים לעולמות גמר הבנייה ועיצוב הבית.

המהלך צפוי לשפר את מבנה ההון

בפועל, נגב אינה מוחקת באמצעות המהלך את החוב, אלא מחליפה חלק מהאשראי הקצר בחוב ארוך יותר כלפי מחזיקי האג"ח. מבחינת החברה יש בכך יתרון ברור: במקום להיות תלויה בחידוש מסגרות אשראי ובהלוואות קצרות, היא פורסת את החזר הקרן עד סוף 2032. שני התשלומים הראשונים, בסוף 2027 ובסוף 2028, יהיו בשיעור של 10% מהקרן כל אחד, ובכל אחת מהשנים 2029-2032 ייפרעו 20% נוספים. הריבית תשולם פעמיים בשנה, והיא תיקבע במסגרת המכרז.

המהלך צפוי לשפר את מצב ההון החוזר, משום שחלק ניכר מהתחייבויות החברה יעבור מסיווג קצר לסיווג ארוך. עם זאת, מבחינת מחזיקי האג"ח חשוב לזכור שמדובר בסדרה לא מדורגת שאינה מגובה בשעבודים. במקרה של הסתבכות, למחזיקים לא מוקצה נכס מסוים שעליו יוכלו להיפרע לפני נושים אחרים. הריבית שתיקבע בהנפקה אמורה לשקף את הסיכון הזה. אבל לפי פרסום החברה, הריבית שתשולם עומדת על 5% בלבד. אבל בשוק החוב הנוכחי, שבו הגופים המוסדיים מחזיקים נזילות גבוהה ומחפשים תשואה, לא נופתע אם נראה אותם משתתפים בהנפקה בהיקפים גבוהים.

חלק גדול מהרווח - בעקבות שערוך חיובי

פעילותה העסקית של נגב רחבה ומוכרת. החברה מייבאת, משווקת ומפיצה מוצרים לעיצוב הבית ולגמר בנייה, ובהם קרמיקה, אריחי פורצלן, שיש, פרקטים, כלים סניטריים, ברזים, כיורים, מקלחונים, ארונות אמבטיה, חומרי איטום ודלתות פנים. היא פועלת מול שלושה קהלי יעד מרכזיים: קבלנים ויזמים, לקוחות פרטיים וסוחרים וקמעונאים. לחברה גם מרכז לוגיסטי שכור בשטח של כ־53 דונם בראשון לציון, ומערך של אולמות תצוגה בפריסה ארצית.

התוצאות הכספיות מציגות התאוששות במידת מה: הכנסות החברה בשנת 2025 הסתכמו בכ-460.3 מיליון שקל, עלייה של כ-13.5% לעומת 2024. פעילות הקבלנים והפרויקטים צמחה בכ-16% והייתה אחראית ליותר ממחצית ההכנסות. נגב נהנתה גם מהתחזקות השקל, משום שכ-85% מהמוצרים שהיא מוכרת מיובאים. שקל חזק מוזיל את עלות הרכישות במטבע זר, אף שחלק מההשפעה החיובית קוזז על ידי התייקרות התובלה הימית והמעבר מספקים בטורקיה לספקים בסין ובהודו.

למרות הגידול במחזור, שיעור הרווח הגולמי נשחק ב־2025 מכ-44% לכ-42%. הרווח התפעולי הסתכם בכ־11.7 מיליון שקל, לעומת כ־14.4 מיליון שקל ב־2024, והוצאות המימון נטו הגיעו לכ־8.9 מיליון שקל. המשמעות היא שחלק גדול מהרווח שנוצר מהפעילות השוטפת נבלע בהוצאות המימון. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של כ-5.6 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ־1.1 מיליון שקל בשנה הקודמת, אך חלק מהמעבר לרווח נבע גם מהכנסות מימון ומשערוך חשבונאי.

ברבעון הראשון של 2026 נרשם שיפור חד יותר. ההכנסות עלו בכ־3% לכ־117.6 מיליון שקל, אך הרווח הגולמי טיפס לכ־54.2 מיליון שקל, לעומת כ־47.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי זינק מכ־2.1 מיליון שקל לכ־6.8 מיליון שקל, והחברה עברה מהפסד של כ־2.6 מיליון שקל לרווח של כ־4.1 מיליון שקל. גם התזרים מפעילות שוטפת השתפר והסתכם בכ־7.5 מיליון שקל.

אלא שהמאזן עדיין מציג כרית ביטחון מוגבלת. נכון לסוף מרץ 2026 היו לחברה כ־4.6 מיליון שקל בלבד במזומן, מול אשראי קצר של כ־87.4 מיליון שקל והלוואות ארוכות של כ־12.1 מיליון שקל. בסך הכול מדובר בחוב פיננסי של כ־99.5 מיליון שקל, לפני התחייבויות חכירה. לחברה היו נכסים שוטפים של כ־294.7 מיליון שקל, מול התחייבויות שוטפות של כ־327.6 מיליון שקל – גירעון בהון החוזר של כ־32.8 מיליון שקל. אמנם כ־106 מיליון שקל מההתחייבויות השוטפות הם מקדמות מלקוחות, שאינן שקולות בהכרח להלוואה שצריך לפרוע במזומן, אך הפער עדיין ממחיש את הצורך של החברה במחזור החוב.

ההון העצמי של נגב הסתכם בכ-60 מיליון שקל, אך מתוכו כ־45.5 מיליון שקל הם נכסים בלתי מוחשיים. לאחר הפחתתם נותר הון מוחשי של כ־14.5 מיליון שקל בלבד. אין פירוש הדבר שלחברה אין מלאי, לקוחות או רכוש ממשי: בסוף הרבעון היו לה מלאי של כ־143.6 מיליון שקל ויתרות לקוחות של כ־123.8 מיליון שקל. אלא שמול הנכסים האלה עומדות התחייבויות רבות, וכרית ההון המוחשית שנותרת לספיגת הפסדים נמוכה יחסית.