ארגנטינה מכניסה את מזרחי טפחות לרשימת הסנקציות - בגלל החזקתה ברוקהופר

העימות בין ממשלת ארגנטינה לממלכה הבריטית ולשחקניות באזור וביניהם נאוויטס נאוויטס פטר יהש -0.39%   סביב פיתוח מאגר Sea Lion באיי פוקלנד מתחיל לגלוש מעבר לחברות האנרגיה עצמן. אחרי שפתחה הליכים נגד נאוויטס, בעלי מניות, מנהלים וספקים הקשורים לפרויקט, ממשלתו של חאבייר מיליי כוללת כעת במהלך גם גוף פיננסי ישראלי - בנק מזרחי טפחות.

הדיווח בתקשורת הארגנטינאית - 

לפי דיווחים בתקשורת הארגנטינית, מזרחי טפחות נכלל בקבוצה של 15 אנשים וחברות שנגדם החליטה הממשלה ב-8 בספטמבר לפתוח בהליכי סנקציות מכוח חוק 26.659, האוסר מבחינת ארגנטינה על פעילות נפט וגז באזור איי פוקלנד ללא אישור הרשויות בבואנוס איירס. ההודעה הרשמית של לשכת נשיא ארגנטינה מאשרת את פתיחת ההליכים נגד 15 ישויות נוספות, אך אינה מפרסמת את שמותיהן. Infobae מפרסם את הרשימה ומציין בה במפורש את "Mizrahi Tefahot Bank Ltd".

מדובר בגל השני בתוך ימים ספורים. ב-4 לספטמבר הודיעה ממשלת ארגנטינה על פתיחת הליכים נגד 45 אנשים וחברות, לא רק נגד מי שמבצעים ישירות את פעילות הקידוח והפיתוח אלא גם נגד בעלי מניות וספקים שלהם. ארבעה ימים לאחר מכן נוספו עוד 15 ישויות, כך שמספר הגופים והאנשים שנמצאים כעת בהליך מגיע ל-60.

למה דווקא מזרחי?

הקשר של מזרחי טפחות לפרשה אינו נובע, לפחות לפי המידע שפורסם בארגנטינה, מהחזקה ישירה בנאוויטס. הבנק נכלל ברשימה משום שהוא מזוהה כבעל מניות ברוקהופר הבריטית - השותפה של נאוויטס בפרויקט Sea Lion.

Infobae מציין ארבעה בעלי מניות ברוקהופר שנכללו בגל החדש: Aberdeen Group, HBOS Investment Fund Managers, SMR Advisors ומזרחי טפחות. במקביל נכללו ברשימה גם בעלי מניות בנאוויטס ובחברות נוספות, וכן ספקים הקשורים ישירות לפיתוח הפרויקט.

לפי נתונים נוספים מזרחי טפחות מופיע כמחזיק בכ-2.027 מיליון מניות רוקהופר, המהוות כ-0.24% מהחברה ושוויין בסדר גודל של כ-2 מיליון דולר. מדובר בהחזקה קטנה יחסית, בוודאי לעומת בעלי מניות מוסדיים גדולים יותר בחברה.

אלא שכאן נמצאת גם אחת השאלות המרכזיות בפרשה: לא ברור בשלב הזה האם מדובר בהחזקה כלכלית של מזרחי טפחות עצמו, כלומר מניות שנמצאות בתיק ההשקעות של הבנק, או במניות הרשומות על שמו במסגרת שירותי משמורת או פעילות אחרת עבור לקוחות. ההבחנה עשויה להיות חשובה, במיוחד מאחר שהמהלך הארגנטיני מבוסס על עצם ה"השתתפות הישירה או העקיפה" בחברה המבצעת פעילות שלטענת ארגנטינה מפרה את החוק.

ביזפורטל פנה לבנק מזרחי טפחות לקבלת התייחסות לעצם הכללתו ברשימה, למהות ההחזקה ברוקהופר ולהשלכות האפשריות של המהלך הארגנטיני.

הקשר לנאוויטס עובר דרך Sea Lion

רוקהופר היא לא שחקנית שולית בפרויקט. היא מחזיקה ב-35% מ-Sea Lion, בעוד נאוויטס מחזיקה ב-65% ומשמשת כמפעילת המאגר. נאוויטס נכנסה לפרויקט ב-2022, לאחר שרכשה את זכויותיה של Harbour Energy, ומאז הפכה אותו לאחד הנכסים המרכזיים שלה.

• הבנקים הרוויחו 8.5 מיליארד שקל ברבעון - לאומי מוביל בתשואה להון, הפועלים בעמלות
• מזרחי טפחות עם 1.43 מיליארד שקל רווח - האשראי העסקי ממשיך לזנק

בדצמבר 2025 קיבלו נאוויטס ורוקהופר החלטת השקעה סופית - FID - לפיתוח השלב הראשון של המאגר. לפי התוכנית העדכנית, השלב הראשון כולל 11 בארות תת-ימיות שיחוברו למתקן FPSO, והפקת הנפט הראשונה מתוכננת למרץ 2028. נאוויטס מציגה כיום 216 מיליון חביות שווה-נפט של רזרבות 2P המיוחסות לחלקה בפרויקט.

הפרויקט כבר עבר למעשה משלב של תכנון לשלב של ביצוע ומימון. לפי רוקהופר, תוכנית המימון של השלב הראשון כוללת מיליארד דולר של חוב בכיר, לצד הון של השותפות ותזרימים לאחר תחילת ההפקה. בחברה הבריטית אף ציינו לאחרונה כי הפרויקט מתקדם בהתאם לתוכנית.

וזו בדיוק הסיבה שהמתיחות מול ארגנטינה עולה עכשיו מדרגה. ככל שהפרויקט מתקרב לביצוע ולהפקה, בואנוס איירס מנסה להגדיל את המחיר המשפטי והעסקי עבור כל שרשרת הגופים שמעורבים בו - לא רק נאוויטס ורוקהופר, אלא גם בעלי מניות, ספקי ציוד, מפעילי תשתיות וגופים פיננסיים.

מה ארגנטינה יכולה לעשות למזרחי?

חשוב להבחין בין פתיחת ההליך לבין הטלת סנקציה. נכון לעכשיו, מזרחי טפחות אינו תחת סנקציה סופית. ממשלת ארגנטינה הודיעה על פתיחת procedimiento sancionatorio - הליך מנהלי לבחינת הפרה אפשרית של החוק.

העיתוי אינו מקרי. ב-3 בספטמבר חתם מיליי על צו 868/2026 שמחזק ומקצר את מנגנון האכיפה. הצו העביר למשרד החוץ הארגנטיני את האחריות על יישום החוק וקובע מסגרת מהירה יחסית: לאחר הודעה לישות החשודה, ניתנים לה 10 ימי עסקים להגשת תגובה והוכחות, ולאחר מכן אמורה הרשות לקבל החלטה מנומקת בתוך 10 ימי עסקים נוספים, בכפוף להליכי הראיות.

• אינטל נחלשת ב-4.8%, אנבידיה ב-2.5%; ירידות בוול סטריט
• צוקרברג הציע לו עד 1.5 מיליארד דולר. פחות משנה אחרי שחזר למטא, הוא עוזב לאנתרופיק

חוק 26.659 רחב יחסית. הוא אוסר, בין היתר, על החזקה ישירה או עקיפה בחברות שמבצעות פעילות נפט וגז באזור שארגנטינה רואה כחלק מהמדף היבשתי שלה ללא אישורה, וכן על עסקאות, מימון, שירותים ופעולות מסחריות שמסייעים לפעילות כזו. לאחר הליך מנהלי, החוק מאפשר לפסול אדם או חברה לתקופה של 5 עד 20 שנה. בנוסף, גופי המדינה הארגנטינית, המחוזות והרשויות המקומיות אינם רשאים להתקשר עם גופים שנכללים בתחולת האיסור.

עבור בנק זר, המשמעות המעשית מורכבת יותר. לא נכון בשלב הזה לקבוע כי הטלת סנקציה תנתק אוטומטית את מזרחי מכל פעילות או קשר מסחרי עם ארגנטינה. נוסח החוק כולל מגבלות משמעותיות על פעילות במדינה ועל התקשרויות עם גופי ממשל, אך היקף ההשלכות על פעילות בנקאית בינלאומית, קשרים עם בנקים מקומיים או עסקאות של לקוחות עשוי להיות תלוי בנוסח ההחלטה הסופית ובאופן שבו ארגנטינה תבחר לאכוף אותה.

מבחינת מזרחי, ולכן, השאלה המרכזית אינה גודל החשיפה הכספית לרוקהופר - שנראה קטן יחסית - אלא האם ההליך הארגנטיני יכול לייצר מגבלה רגולטורית רחבה יותר עבור הבנק.

ארגנטינה כבר הטילה על נאוויטס סנקציה ל-20 שנה

המאבק של ארגנטינה בנאוויטס אינו חדש. כבר ב-2021 החלה המדינה בהליכי סנקציות נגד נאוויטס וחברות נוספות שהיו מעורבות בפעילות באזור. לאחר ההליך המנהלי קבעה ארגנטינה כי פעילות נאוויטס היא בלתי חוקית מבחינתה והטילה עליה פסילה למשך 20 שנה מפעילות בשטח ארגנטינה.

אלא שהמהלך הנוכחי רחב יותר. הממשלה אינה מסתפקת עוד במפעילת הפרויקט אלא עוברת לאורך שרשרת הערך וההון. ב-7 בספטמבר הודיעה לשכת מיליי גם על הגשת תלונה פלילית נגד שלוש חברות מקבוצת נאוויטס, JHI Associates ו-Eco Atlantic, בטענה לפעילות נפט ללא אישור ארגנטיני. יום לאחר מכן הגיע הגל של 15 הגופים הנוספים, ובהם מזרחי טפחות.

בין הגופים שנכללו בגל האחרון נמצאות גם Bluewater Energy Services ו-Bluewater Sea Lion Production Company, הקשורות למתקן ה-FPSO שישמש את Sea Lion, וכן Noble Corporation UK. כלומר, מבחינת ארגנטינה, המטרה היא לנסות ולייצר הרתעה לא רק כלפי בעלי הרישיון אלא גם כלפי הגופים שמאפשרים לפרויקט להתקדם בפועל.

עבור המשקיעים בנאוויטס, הכללת מזרחי טפחות מעניינת גם מעבר לבנק עצמו. היא מלמדת שהמהלך של ממשלת מיליי אינו מכוון רק לעצירת נאוויטס באמצעים משפטיים, אלא מנסה להקיף את הפרויקט מבחוץ - דרך משקיעים, ספקים ונותני שירותים. בשלב הזה אין אינדיקציה לכך שהצעדים הארגנטיניים משנים את לוחות הזמנים של Sea Lion, ונאוויטס ורוקהופר ממשיכות להציג יעד להפקה ראשונה במרץ 2028. אבל ככל שהרשימה מתרחבת, גם הסיכון המשפטי והמסחרי עבור גופים שעובדים עם הפרויקט הופך לחלק גדול יותר מהסיפור.

ממשלת ארגנטינה ניסחה זאת בעצמה בהודעתה האחרונה: "הרפובליקה הארגנטינאית אינה מקבלת ולא תקבל מתקפות על ריבונותה". מבחינת המשקיעים הישראלים, השאלה עכשיו היא עד כמה רחוק מוכנה ממשלת מיליי ללכת עם האיום הזה - והאם מזרחי טפחות יהפוך מבנק שמופיע ברשימת בעלי מניות של השותפה בנאוויטס לגוף פיננסי ישראלי שנושא בפועל בסנקציה ארגנטינית.