שלושה בוגרי תלפיות גייסו 30 מיליון דולר לאבטחת סוכני AI
סימפוני גייסה 25 מיליון דולר בסבב A בהובלת סקויה קפיטל ו-Fin Capital, לאחר גיוס סיד של 5 מיליון דולר; החברה מפתחת מערכת שממפה את הגישה של עובדים וסוכני AI למידע רגיש בארגונים; בין לקוחותיה KKR וסינג'נטה
חברת הסייבר הישראלית סימפוני גייסה 30 מיליון דולר לפיתוח והרחבת פלטפורמה שנועדה להתמודד עם בעיית אבטחה שהולכת וגדלה ככל שארגונים מכניסים סוכני AI לסביבת העבודה: לאיזה מידע ומערכות הם יכולים להגיע כשהם פועלים בשם עובדים ומשתמשים בהרשאות שלהם.
הגיוס כולל סבב A של 25 מיליון דולר בהובלה משותפת של סקויה קפיטל ו-Fin Capital, לצד סבב סיד קודם של 5 מיליון דולר בהובלת סקויה. החברה, שהוקמה לפני כשנתיים, מעסיקה כיום כ-23 עובדים בישראל ובארצות הברית.
את סימפוני הקימו שי דקל, המנכ"ל, עידן ברקוביץ, מנהל המוצר, ואדי גוטליב, סמנכ"ל הטכנולוגיות. השלושה הם בוגרי תוכנית תלפיות והכירו במהלך שירותם הצבאי. דקל שירת קרוב לשש שנים ביחידה 8200 והגיע לתפקיד ראש מחלקת הסייבר, ברקוביץ שימש מנהל קבוצת מחקר במשרד ראש הממשלה וגוטליב, מהנדס חשמל בהכשרתו, עבד במשך כשלוש שנים באפל ובתפקידים טכנולוגיים במערכת הביטחון.
הבעיה שבה החברה מנסה לטפל נובעת מהשינוי באופן שבו ארגונים משתמשים בבינה מלאכותית. סוכן AI כבר אינו בהכרח כלי שמחכה לשאלה של עובד. הוא יכול לקבל גישה לקבצים ולמערכות, לפעול בשם העובד ולהשתמש בהרשאות שניתנו לו. כאשר ההרשאות רחבות מדי או הוגדרו באופן שגוי, סוכן כזה עשוי להגיע בתוך זמן קצר לכמויות מידע גדולות בהרבה מאלה שעובד היה פותח בעצמו.
מי יכול להגיע למידע - ומה הוא יכול לעשות איתו?
הפלטפורמה של סימפוני מחברת בין זהויות לבין המידע הארגוני. היא ממפה באופן רציף עובדים וסוכני AI ובונה גרף שמחבר ביניהם לבין המערכות, ההרשאות והמידע שאליהם הם יכולים לגשת. המטרה היא לאפשר לצוותי האבטחה לראות מעבר לרשימת ההרשאות הפורמלית ולהבין לאיזה מידע העובד או הסוכן יכולים להגיע בפועל ומה הם עושים איתו.
בחברה מספרים כי במהלך פעילותה התגלו, בין היתר, מקרים שבהם תיקיות שכללו נתוני שכר ובונוסים היו פתוחות לקבוצה רחבה יותר של עובדים מכפי שהארגון התכוון. כאשר סוכני AI משתמשים בזהויות ובהרשאות של אותם עובדים, אותה טעות בהרשאות יכולה לפתוח גם בפניהם את המידע.
סימפוני מנסה גם לצמצם את מספר ההתראות שמועברות לטיפול ידני. המערכת אוספת מידע ממערכות תוכנה בענן, כלי AI, מערכות לניהול זהויות והרשאות ומקורות מידע נוספים, מתעדפת את הסיכונים וממליצה על פעולות לתיקון. במקרים שבהם ניתן לבצע את השינוי באופן אוטומטי היא יכולה לעשות זאת בעצמה, וכאשר נדרשת החלטה אנושית היא מפנה את הטיפול לעובד או לצוות הרלוונטי ועוקבת אחריו.
סוכני ה-AI נכנסים לארגון - ואיתם בעיית הרשאות חדשה
השוק שאליו פונה החברה גדל יחד עם השימוש בסוכני AI בארגונים. לפי מדד Work Trend Index של מיקרוסופט ל-2026, ארגונים עוברים בהדרגה למבנה שבו עובדים אנושיים פועלים לצד סוכני AI כחלק מהעבודה השוטפת. במקביל, גרטנר מעריכה כי עד 2027 כ-40% מהארגונים יצמצמו או יפסיקו פרויקטים של סוכני AI אוטונומיים, בין היתר בשל עלויות, ערך עסקי לא ברור ובעיות בממשל ובבקרת סיכונים.
הפער הזה הוא בדיוק השוק שסימפוני מנסה לתפוס: ככל שסוכנים מקבלים יותר עצמאות ויותר הרשאות, ארגונים צריכים לדעת מה הם יכולים לראות ולעשות לפני שהגישה למידע הופכת לאירוע אבטחה.
- AI שפועל לבד ו-23 שעות מסחר: 5 השינויים שיעצבו את וול סטריט ב-2027
- ווישור השיקה בוט AI שמציע ביטוח רכב בשיחה
המערכת כבר נמצאת בשימוש בארגונים גדולים, ובהם חברת ההשקעות KKR, חברת האגרוכימיה סינג'נטה ו-Cass Information Systems. כספי הגיוס ישמשו להמשך פיתוח המוצר, להרחבת צוותי הפיתוח והמכירות ולהגדלת הפעילות בארצות הברית ובשווקים נוספים.
"סוכני AI הופכים לחלק מכוח העבודה של הארגון. הם ניגשים למידע ולמערכות, פועלים בשם עובדים ומסוגלים לבצע פעולות באופן עצמאי", מסר דקל. לדבריו, ככל שהיכולות שלהם מתרחבות, גדלה גם המשמעות של הרשאה שגויה או גישה לא נכונה למידע.
בוגומיל בלקנסקי, שותף בסקויה קפיטל, אמר כי סוכני AI מייצגים שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים עובדים, וכי חברות שיצליחו לספק להם נראות ושליטה על פעילות הסוכנים עשויות להפוך לחלק מתשתית התוכנה הארגונית.
