כ-3 מיליון דולר בשנה לראש הממשלה: למה סינגפור משלמת לפוליטיקאים כל כך הרבה?

כמה צריך להרוויח ראש ממשלה? בסינגפור התשובה שונה מאוד מזו שמקובלת ברוב העולם. ראש הממשלה לורנס וונג עומד בראש טבלת השכר של מנהיגי העולם, וכעת הפער צפוי לגדול עוד יותר: במסגרת מודל השכר החדש רף השכר שלו עולה מ-2.2 מיליון ל-3.6 מיליון דולר סינגפורי בשנה - כ-2.85 מיליון דולר אמריקאי.

לשם השוואה, נשיא ארצות הברית מקבל שכר של 400 אלף דולר בשנה וראש ממשלת בריטניה כ-230 אלף דולר. כלומר, רף השכר החדש של ראש ממשלת סינגפור גבוה ביותר מפי שבעה משכר נשיא ארצות הברית.

בישראל הפער גדול עוד יותר: שכר היסוד של ראש הממשלה עומד ב-2026 על 61,491 שקל בחודש, כ-738 אלף שקל בשנה. גם בלי להביא בחשבון הבדלים במיסוי ובהטבות הנלוות לתפקיד, מדובר בסכום נמוך משמעותית מהשכר החדש של ראש ממשלת סינגפור.

גם מסגרת השכר של השרים משתנה. רף הייחוס לשר בדרגת MR4 עולה מ-1.1 מיליון ל-1.8 מיליון דולר סינגפורי בשנה, אבל השרים המכהנים לא יקבלו את הסכום הזה מיד. החל מ-15 באוקטובר הם יקבלו תוספת של עד 9%, בהתאם לביצועים ולנסיבות האישיות. כך, שר שמקבל כיום 1.1 מיליון דולר סינגפורי עשוי להגיע לכ-1.2 מיליון. בהמשך השכר ייקבע לפי ביצועים ואחריות, וונג מעריך שעד סוף הקדנציה רוב השרים שיישארו בדרגת MR4 יהיו ברף התחתון של הטווח החדש - כ-1.35 מיליון דולר סינגפורי בשנה.

המספרים האלה נראים חריגים כמעט בכל קנה מידה, אבל בסינגפור הם אינם תוצאה של החלטה מקרית להעלות שכר לפוליטיקאים. מאחוריהם עומדת תפיסה שמלווה את המדינה כבר שנים: הממשלה מתחרה על כוח אדם עם הבנקים, חברות הטכנולוגיה, משרדי עורכי הדין והחברות הגדולות - ולכן גם השכר שהיא מציעה צריך להתחרות במגזר הפרטי.

רוצים מנהלים טובים? תשלמו בהתאם

השיטה הסינגפורית קושרת את שכר השרים להכנסות של 1,000 בעלי השכר הגבוה במדינה. הרעיון הוא שאנשים שמסוגלים להגיע לצמרת העסקית והמקצועית הם גם מאגר המועמדים שממנו המדינה רוצה למשוך את מנהיגיה.

מכאן מגיע הטיעון המרכזי של הממשלה: אדם שמוותר על קריירה שבה הוא יכול להרוויח סכומים גבוהים במגזר הפרטי לא צריך לספוג ירידה דרמטית בהכנסה רק משום שעבר לשירות הציבורי. אחרת, טוענת השיטה, חלק מהמועמדים שהמדינה הייתה רוצה לראות בממשלה פשוט לא יגיעו אליה.

וונג הסביר בפרלמנט כי השכר במגזר הפרטי, בשירות המדינה ובמערכת המשפט עלה מאז העדכון הקודם. לדבריו, היה לו קל יותר מבחינה פוליטית להשאיר את השכר כפי שהוא, אבל זו לא הייתה ההחלטה הנכונה.

ויש עוד טיעון: שחיתות

לשכר הגבוה יש בסינגפור גם הצדקה נוספת - מניעת שחיתות. ההיגיון פשוט: אם שר מקבל שכר שמתקרב לזה של מנהל בכיר, הפיתוי להשתמש בתפקיד הציבורי כדי להשיג הכנסות בדרכים אחרות אמור להיות קטן יותר.

• סינגפור מעלה שוב את תחזית הצמיחה - עד 5.5% בזכות גאות הבינה המלאכותית
• ההשקעה בהודו גבתה מחיר: סינגפור איירליינס צנחה להפסד רבעוני ראשון מאז הקורונה

סינגפור אכן נחשבת במשך שנים למדינה שבה השחיתות במגזר הציבורי נמוכה יחסית, אבל גם שם שכר גבוה אינו חיסון מוחלט. שר התחבורה לשעבר ס' איסוואראן נשלח לכלא ב-2024 לאחר שהורשע בשיבוש הליכי משפט ובקבלת מתנות בשווי של יותר מ-300 אלף דולר.

המקרה הזה הפך את הטיעון הסינגפורי למעניין עוד יותר: האם תשלום גבוה באמת מונע שחיתות, או שהגורמים החשובים יותר הם אכיפה חזקה, מוסדות מתפקדים והסיכוי להיתפס?

וכמה מרוויח הסינגפורי הממוצע?

כאן מתחילה הבעיה הפוליטית. השכר החציוני בסינגפור עמד ב-2025 על 5,775 דולר סינגפורי בחודש. במונחים שנתיים מדובר בכ-69 אלף דולר סינגפורי, לפני התאמות והבדלים באופן חישוב ההכנסה.

מול המספר הזה, רף של 3.6 מיליון דולר סינגפורי לראש הממשלה נראה אחרת לגמרי. הוא שווה ליותר מ-50 שנות שכר של עובד חציוני לפי החישוב הפשוט הזה.

גם וונג עצמו מכיר ברגישות. הוא אמר שהסכומים גבוהים ממה שמרבית האזרחים מרוויחים ולכן הוא מבין מדוע הציבור בוחן אותם מקרוב. בעקבות ההחלטה הוא הודיע כי יתרום לצדקה את תוספת השכר שלו בחמש השנים הקרובות.

• אחרי התרסקות מטוס אמזון: המניות יורדות והחקירה מתרחבת
• הנפט מתקרב ל-100 דולר; מניות ה-AI מטפסות - מה עושים החוזים העתידיים?

הוויכוח אינו חדש. ב-2012, בעקבות ביקורת ציבורית, שכר השרים נחתך ב-36%. ב-2017 נבחן השכר מחדש, אך הממשלה החליטה שלא לאמץ המלצה להעלות אותו. בחינה נוספת שתוכננה ל-2023 נדחתה בשל אי-הוודאות הכלכלית. כעת מגיע העדכון לאחר תקופה ארוכה שבה השכר נותר ללא שינוי.

האם אפשר לנהל מדינה כמו חברה?

זה למעשה הניסוי הכלכלי שסינגפור מנהלת כבר שנים. במדינות רבות מקובל ששירות ציבורי בכיר כרוך בוויתור מסוים על השכר שניתן לקבל בשוק הפרטי. סינגפור מתחילה מנקודת מוצא כמעט הפוכה: אם המדינה היא אחד הארגונים החשובים במשק, מדוע שהאנשים שמנהלים אותה יקבלו שכר נמוך בהרבה ממנהלים של בנק או חברה גדולה?

לטיעון הזה יש גם חולשה ברורה. הצמדת שכר הפוליטיקאים לאלפיון העליון עלולה להרחיק אותם דווקא מהאנשים שאת חייהם הם אמורים לנהל. חוקר מדע המדינה צ'ונג ג'ה איאן מהאוניברסיטה הלאומית של סינגפור הזהיר כי ככל שפערי ההכנסה גדלים, המודל עלול לקרב את השרים לחוויית החיים של העשירים ולהרחיק אותם מזו של האזרח הממוצע.

לכן הוויכוח בסינגפור גדול בהרבה מהשאלה אם 3.6 מיליון דולר סינגפורי הם הרבה כסף. ברור שכן. השאלה המעניינת יותר היא האם למדינה משתלם לשלם אותו. אם שכר גבוה מביא אנשים טובים יותר לממשלה, משפר את קבלת ההחלטות ומקטין שחיתות, כמה מיליוני דולרים נוספים בשנה לכלל השרים עשויים להיות סכום קטן ביחס לתקציב שהם מנהלים. אם הוא לא משיג את המטרות האלה, נשאר בעיקר פער עצום בין מי שמנהלים את המדינה לבין מי שמשלמים את שכרם.