מס הכנסה: 288 מיליארד שקל, מחצית מכל המסים

שורה אחת בתקציב 2026 גדולה מכל שורת הכנסה אחרת: מס הכנסה, 288.4 מיליארד שקל. מתוך סך הכנסות המדינה המתוכנן, 850.6 מיליארד שקל, זה כשליש. מתוך גביית המסים בלבד, בלי מלוות ובלי אגרות, זה כ-52%. כל שקל שני שהמדינה גובה כמס מגיע מהשורה הזאת.

השם מטעה. "מס הכנסה" נשמע כמו מס יחיד, ובפועל מדובר בשני מסים שמתנהגים אחרת לגמרי. האחד יורד מתלוש השכר של אדם פרטי לפי מדרגות מתקדמות שעולות עם ההכנסה. השני נגבה מחברה על הרווח שלה בשיעור אחיד אחד. הם נגבים במנגנונים שונים, מגיבים אחרת למחזור העסקים, ומופיעים בספרי התקציב בשורות נפרדות.

איך הסעיף מתפרק לרכיביו

בספר התקציב ל-2026 כל 288.4 המיליארד יושבים בשורה אחת סתומה בלי פירוט פנימי, וכל תת-הסעיפים מופיעים באפס. הפירוק האמיתי נמצא בספרי הביצוע. כך נראתה שנת 2025, השנה האחרונה שקיימת עבורה גבייה בפועל, במיליארדי שקלים:

שורת מנהלי החברות דורשת הסבר. התכנון מפריד אותה ומייעד לה 23.5 מיליארד, ואילו הביצוע מדווח עליה אפס ומשקלל את הכסף בתוך שורת השכירים. לכן ההשוואה הכנה היא בין 122.4 מיליארד מתוכננים לשני הרכיבים יחד לבין 156.4 שנגבו, כלומר עודף של 34 מיליארד בצד השכר. אותו דפוס חוזר גם ב-2024, שם התכנון המשולב עמד על 105 מיליארד והגבייה על 133 מיליארד.

שורת העצמאים הולכת בכיוון ההפוך. התכנון ייעד לה 32.6 מיליארד והגבייה הסתכמה ב-22.8 מיליארד, חוסר של 9.8 מיליארד שקל. חלק מההסבר טכני: עצמאי משלם מקדמות חודשיות שנקבעות לפי מחזור העסק בשנה הקודמת, וההפרש האמיתי מתברר רק בדוח השנתי שמוגש חודשים ארוכים אחרי תום השנה. כסף שנרשם כחוסר בשנה אחת נכנס לספרים בשנה שאחריה, ולכן השורה הזאת רועשת יותר משאר הרכיבים.

המסקנה המספרית ברורה: הניכוי מתלוש השכר הוא לב הסעיף. הוא לבדו מייצר יותר ממחצית מהגבייה של מס הכנסה, וכמעט פי שניים ממס החברות. מי שמדמיין שהסעיף הזה נשען בעיקר על תאגידים מסתכל על התמונה ההפוכה.

המס שיורד מהתלוש

המדרגות ל-2026 השתנו. ריווח מדרגות המס אושר בחוק ההתייעלות הכלכלית, פורסם ברשומות ב-31 במרץ 2026 והוחל רטרואקטיבית מ-1 בינואר. מדרגת ה-20% הורחבה עד הכנסה חודשית של 19,000 שקל במקום 16,150, ומדרגת ה-31% נמתחה עד 25,100 שקל במקום 22,440.

מס היסף לפי סעיף 121ב לפקודה עומד על 3% מעל הכנסה שנתית של 721,560 שקל, שהם 60,130 שקל בחודש. מאז 2025 נוספה עליו שכבה: על הכנסה ממקורות הוניים, ובכלל זה רווח הון, דיבידנד, ריבית ושבח מקרקעין, נגבים 2% נוספים מעל אותה תקרה, כך שהשיעור מגיע ל-5%. השכבה הזאת ממשיכה לחול גם בשנת המס הנוכחית. פירוט מלא של המדרגות והשינוי שחל בהן מופיע במדריך שלנו על מדרגות מס ההכנסה לשנת 2026.

נקודות הזיכוי משנות את התמונה בשכר נמוך

המדרגות מחשבות מס ברוטו, ומעליהן פועל מנגנון שני. נקודת זיכוי שווה ב-2026 סכום של 242 שקל בחודש, 2,904 שקל בשנה, והיא מופחתת מהמס עצמו ולא מההכנסה. תושב ישראל מקבל 2.25 נקודות בסיס, ואישה מקבלת חצי נקודה נוספת, 2.75 בסך הכל.

• מאיפה מגיעים 850 מיליארד שקל: המפה המלאה של הכנסות המדינה
• לאן הולכים 710 מיליארד שקל: המדריך המלא לתקציב המדינה

בשכר של 8,000 שקל בחודש המס הברוטו הוא 840 שקל: 701 שקל על המדרגה הראשונה ועוד 139 שקל על 990 השקלים שמעליה. 2.25 נקודות זיכוי מוחקות 545 שקל, והמס בפועל יורד ל-295 שקל, שהם 3.7% מהשכר. אצל אישה הזיכוי מגיע ל-666 שקל והמס יורד ל-174 שקל.

בשכר של 15,000 שקל התמונה מתהפכת. המס הברוטו הוא 2,116 שקל, הזיכוי נשאר 545 שקל, והמס בפועל עומד על 1,572 שקל, שהם 10.5% מהשכר. אותו סכום זיכוי מוחלט שוקל פחות ככל שהשכר עולה, וזה בדיוק המנגנון שהופך את המס למתקדם גם בתוך אותה מדרגה.

הצד השני: מס חברות

מס החברות בישראל עומד על 23% ונשאר ברמה הזאת גם ב-2026. השיעור אחיד, בלי מדרגות, ומוטל על הרווח החייב. עליו נבנית שכבה שנייה: כשהחברה מחלקת את הרווח כדיבידנד, בעל המניות משלם עוד 25% או 30%, כך שהמס האפקטיבי על שרשרת הרווח מגיע לאזור 45%.

בהיי-טק המספרים אחרים. חוק עידוד השקעות הון מעניק למפעל טכנולוגי מועדף שיעור של 12% במרכז הארץ ו-7.5% באזור פיתוח א', כשליש עד שליש מהשיעור הרגיל. זה הרקע לצעד הבא: מ-2026 מיישמת ישראל משטר מס מזערי מקומי בהתאם לרפורמת שני העמודים של ה-OECD, שמחייב קבוצות רב-לאומיות עם מחזור של 750 מיליון אירו ומעלה בשיעור מס אפקטיבי של 15% לפחות. ההיגיון פשוט: אם ישראל תגבה פחות, מדינה אחרת תגבה את ההפרש.

למה התחזית מפספסת שוב ושוב

ההבדל בין שני המסים הוא גם הבדל בקצב. אצל שכיר המס יורד מהתלוש כניכוי במקור מדי חודש ומגיע לקופת המדינה כמעט בזמן אמת, ולכן שורת השכירים יציבה וקלה יחסית לחיזוי. חברה משלמת במהלך השנה מקדמות שנגזרות ממחזור המכירות שלה, ומשלימה את החוב או מקבלת החזר רק אחרי הגשת הדוח השנתי. כך מס החברות מגיב לשינוי ברווחיות בפיגור של שנה ולעתים יותר מכך.

• השיחה עם הורה שנופל לנוכל
• קצבת אזרח ותיק 2026

הפער בין התכנון לגבייה בסעיף הזה שיטתי, לא מקרי. כך זה נראה במיליארדי שקלים:

ארבע מתוך חמש השנים האחרונות הסתיימו בעודף גבייה, ובממוצע מדובר בכ-19.7 מיליארד שקל בשנה. המקור העיקרי לתנודתיות הוא שוק ההון. שורת הניכוי במקור משוק ההון הניבה 4.5 מיליארד ב-2022, ואילו ב-2025 היא כבר סיפקה 13.6 מיליארד, פי שלושה בתוך שלוש שנים. מס החברות זז באותו כיוון, מ-62.3 מיליארד ב-2023 ל-85.2 מיליארד ב-2025.

מאחורי שתי השורות עומדת אותה כלכלה. בורסה שעולה מייצרת מימוש רווחים ומס במקור, אקזיטים והנפקות מייצרים גל חד פעמי של מס רווח הון, ומימוש אופציות של עובדי היי-טק נרשם בשורת השכירים ומנפח אותה. אלה מקורות שקשה לחזות מראש, ומשרד האוצר נוטה לתמחר אותם בזהירות. לכן העודפים חוזרים.

הצד ההפוך של המטבע הוא סיכון. גבייה שנשענת על שוק הון חזק ועל מספר מצומצם של חברות גדולות רגישה לירידה בשווקים הרבה יותר מאשר גבייה שנשענת על שכר. תקציב 2026 מניח 288.4 מיליארד שקל, כ-3.7% מעל הגבייה של 2025, הנחה שמרנית יחסית שמשאירה מקום להפתעה בשני הכיוונים. איך התחזית הזאת נבנית ומי מאשר אותה מוסבר בהרחבה במדריך על אופן בנייתו של תקציב המדינה, ומפת המסים המלאה שאזרח ישראלי משלם מרוכזת במדריך הגדול למסים בישראל.