שאלות ותשובות על דמי ניהול ומסלולים: שני הדברים שאתם שולטים בהם בפנסיה
את התשואה אי אפשר להבטיח ואת השכר קשה לשנות, אבל שני הפרמטרים שכן נמצאים בשליטתכם שווים מאות אלפי שקלים עד הפרישה. מה התקרה בחוק, כמה גובות קרנות ברירת המחדל, ואיך עובד המסלול שמשתנה לבד לפי הגיל
בחיסכון הפנסיוני יש שלושה גורמים שקובעים כמה כסף יהיה בסוף: כמה מפקידים, איזו תשואה מושגת, וכמה נגבה בדרך. על ההפקדה שולט השכר, ועל התשואה אין שליטה מראש. דמי הניהול והמסלול הם שני הפרמטרים שנמצאים ממש בידיים של החוסך, ושניהם משתנים בשיחת טלפון אחת.
מה התקרה שהחוק מתיר?
בקרן פנסיה מקיפה התקרה עומדת על 6% מכל הפקדה חודשית ועל 0.5% מהצבירה בשנה. שני הרכיבים נגבים במקביל, ולכן ההשוואה בין קרנות דורשת להסתכל על שניהם ולא על אחד מהם.
בפועל השוק רחוק מהתקרה. הממוצע ב-2026 עומד על כ-1.64% מההפקדה וכ-0.16% מהצבירה, וקרנות ברירת המחדל שנבחרו במכרז גובות כ-1% מההפקדה וכ-0.22% מהצבירה. מי שמשלם היום 4% ו-0.4% משלם מחיר שנקבע לפני שנים ומעולם לא נבדק מחדש.
כמה זה באמת עולה לאורך זמן?
הרכיב שנגבה מהצבירה הוא המשמעותי, כי הוא נגבה על כל הסכום בכל שנה מחדש. הפרש של 0.2% בשנה על צבירה שמגיעה בממוצע ל-700 אלף שקל לאורך העשורים האחרונים לפני הפרישה מסתכם בעשרות אלפי שקלים, ולפני זה גם בתשואה שאותם כספים היו מייצרים.
הרכיב שנגבה מההפקדה מורגש חזק דווקא בתחילת הדרך, כשהצבירה קטנה וההפקדה החודשית היא עיקר התנועה בחשבון. חוסך צעיר שמשלם 6% מההפקדה מעביר לקרן סכום שנתי שווה ערך לכשלושה שבועות של הפקדות.
אפשר פשוט לבקש הנחה?
כן, וזו הפעולה הכי משתלמת ביחס לזמן שהיא דורשת. דמי הניהול נתונים למשא ומתן, והקרן מעוניינת לשמור על החוסך. נתון הפתיחה הטוב ביותר הוא ההצעה של קרנות ברירת המחדל, שכל אחד רשאי לעבור אליהן.
מי שעובד במקום עבודה גדול נהנה לרוב מהסכם קיבוצי שמעניק תעריף מוזל, אבל התעריף הזה נגמר ביום שבו עוזבים את המעסיק. זו נקודה שכדאי לבדוק בכל מעבר עבודה, כי הקרן מחזירה את התעריף לרמה הרגילה בשקט.
מה זה מסלול תלוי גיל?
זה מודל ברירת המחדל שאליו מצטרפים אוטומטית, והוא מחלק את החוסכים לשלוש קבוצות: עד גיל 50, בין 50 ל-60, ומגיל 60 ומעלה. הקרן מעבירה את החוסך בין המסלולים לבד כשהוא חוצה את הגיל, בלי שצריך לבקש.
להרחבה: כמה פנסיה צריכה להיות לכם בגיל 50?
החשיפה למניות יורדת בכל מדרגה. במסלול לצעירים היא יכולה להגיע לכ-50% ואף יותר, במסלול הביניים היא יורדת לסביבות 35% עד 40%, ובמסלול לבני 60 ומעלה היא עומדת על כ-20%. הרעיון הוא נחיתה רכה לקראת הפרישה.
המודל הזה מתאים לכולם?
הוא מתאים כברירת מחדל סבירה, פחות כהתאמה אישית. בן 62 שמתכוון לעבוד עד 70 ולחיות מהקצבה עוד עשרים שנה אחרי זה מחזיק כסף עם אופק של שלושים שנה, ומסלול שמחזיק 20% מניות עשוי להיות שמרני מדי עבורו.
בכיוון ההפוך, בן 45 שיודע שיפרוש מוקדם או שיצטרך את הכסף לצורך אחר נמצא במסלול אגרסיבי יחסית לתוכנית שלו. הכלל המעשי הוא שהמסלול צריך להיגזר מהמועד שבו הכסף נדרש, ולא מהגיל בתעודת הזהות בלבד.
מה ההבדל בין מעבר מסלול לניוד קרן?
מעבר מסלול הוא שינוי פנימי בתוך אותה קרן. הוא מיידי, בלי אירוע מס, ובלי פגיעה בוותק או בכיסויים הביטוחיים. ניוד הוא העברת הכספים לקרן אחרת, וגם הוא פטור ממס, אבל הוא משפיע על דברים נוספים.
לפני ניוד כדאי לבדוק שלושה דברים: מה קורה לכיסוי הנכות והשאירים, האם יש תקופת אכשרה מחדש בקרן החדשה, ומה המקדם שיחול. חוסך ותיק שמחזיק מקדם מובטח בפוליסה ישנה עלול לאבד אותו בניוד, וזה שווה לעיתים יותר מכל החיסכון בדמי הניהול.
איפה בודקים את המספרים האלה?
בדוח השנתי של הקרן, שמגיע בדואר ובאזור האישי. מופיעים בו דמי הניהול משני הרכיבים, המסלול, התשואה, הכיסויים והצבירה. בנוסף, המסלקה הפנסיונית מרכזת את כל המוצרים הפנסיוניים על שם אדם אחד, כולל חשבונות ישנים שנשכחו אצל מעסיקים קודמים.
המסלקה שימושית במיוחד למי שהחליף כמה מקומות עבודה. חשבונות קטנים שנשארו מאחור ממשיכים לגבות דמי ניהול, ובחלק מהמקרים משתלם לאחד אותם לחשבון אחד עם תעריף טוב.
מה עושים היום?
שלוש פעולות, בסדר הזה. ראשית, לשלוף את דמי הניהול הנוכחיים משני הרכיבים ולהשוות אותם לתעריף של קרנות ברירת המחדל. שנית, לבדוק באיזה מסלול הכסף נמצא ואם הוא מתאים למועד שבו הוא יידרש. שלישית, להיכנס למסלקה ולוודא שאין חשבונות מיותמים שגובים דמי ניהול בלי לתת דבר.
שלוש הפעולות האלה לוקחות פחות משעה, והן חוזרות על עצמן פעם בשנה. בשונה מרוב ההחלטות הפיננסיות, כאן התוצאה ידועה מראש: כל אגורה שנחסכת בדמי ניהול נשארת בחשבון ומייצרת תשואה משלה.
להרחבה: יש לי מיליון שקל - אפשר לפרוש?
