
כמה עולה להתגרש? החשבון המלא מהפרידה ועד החיים בשני בתים
אפשר לסיים גירושים בכמה אלפי שקלים, ואפשר לצאת מהם עם חשבון של שש ספרות - אבל לפעמים דווקא היום שאחרי יקר יותר מההליך עצמו; כמה עולים עורכי הדין והגישור, מה עושים עם הדירה והמשכנתה, ואיך מממנים פתאום שני בתים מאותה
הכנסה משפחתית?
גירושים מתחילים בדרך כלל הרבה לפני שמישהו פותח תיק או מתקשר לעורך דין. לפעמים הם מגיעים אחרי כמה שנות נישואים, ולפעמים אחרי עשרים או שלושים שנה שבהן שני אנשים בנו יחד בית, גידלו ילדים, לקחו משכנתה, חסכו לפנסיה והתרגלו לכך שכמעט כל החלטה כלכלית מתקבלת בשניים.
כשהקשר מסתיים, צריך לפרק גם את השותפות הזאת. להחליט מי נשאר בדירה ואם בכלל אפשר להישאר בה, מה קורה למשכנתה, איך מחלקים את החסכונות והפנסיה, כמה יוציא כל אחד על הילדים ואיך מממנים פתאום שני בתים מאותה הכנסה משפחתית שמימנה עד עכשיו בית אחד. בתוך תקופה שגם כך יכולה להיות קשה, כמעט לכל החלטה רגשית יש גם תג מחיר.
ויש גם את מחיר הפרידה עצמה. במקרה הפשוט יחסית, בני הזוג מסכימים על עיקרי הדברים, פונים לגישור או לעורך דין, מנסחים הסכם ומאשרים אותו. ככל שהמחלוקת גדלה, מצטרפים עורכי דין לכל צד, דיונים, אגרות, שמאים, אקטוארים ולעתים מומחים נוספים. מה שיכול להתחיל בכמה אלפי שקלים עלול להפוך להוצאה של עשרות אלפי שקלים לכל אחד מבני הזוג, ובסכסוכים מורכבים גם הרבה יותר.
אבל שכר הטרחה והאגרות הם רק החשבון הראשון. העלות הגדולה והארוכה יותר מתחילה ביום שבו משק בית אחד הופך לשניים. לכן כששואלים כמה עולה להתגרש, השאלה אינה רק כמה יעלה להגיע לגט או להסכם. השאלה היא כמה עולה לפרק חיים כלכליים שנבנו יחד - וכמה יעלה לבנות אחריהם שניים חדשים.
מ-5,000 שקל ועד סכומים בני שש ספרות
נתחיל מהמובן מאליו. אין מחירון אחד לגירושים, משום שהמשתנה החשוב ביותר הוא לא מספר שנות הנישואים ואפילו לא בהכרח גובה הרכוש - אלא מידת ההסכמה.
בהליך פשוט ובהסכמה, שכר הטרחה עבור ניסוח וליווי של הסכם גירושים יכול להתחיל בכ-5,000 שקל ולהגיע לכ-15 אלף שקל, בהתאם למורכבות. כאשר יש רכוש רב, עסק, זכויות סוציאליות מורכבות או מחלוקות מהותיות, גם הסכם שמושג ללא מלחמה משפטית יכול לעלות יותר.
גישור פרטי מוסיף בדרך כלל כמה אלפי שקלים לחשבון ויכול להגיע גם לסכומים גבוהים יותר כאשר נדרשות פגישות רבות. מצד שני, אם הוא מונע הליך משפטי ממושך, זו יכולה להיות אחת ההוצאות שחוסכות הכי הרבה כסף בהמשך.
כאשר אין הסכמה וכל צד שוכר עורך דין משלו, החשבון משתנה. תביעות רכוש, מזונות וסוגיות הנוגעות לילדים, בקשות ביניים, דיונים וערעורים יכולים להאריך את ההליך ולהעלות את שכר הטרחה לעשרות אלפי שקלים לכל צד. בתיקים מורכבים במיוחד העלות הכוללת יכולה לעבור גם את רף 100 אלף השקלים. וזה מסביר למה שני זוגות עם אותה דירה, אותו מספר ילדים ואותה הכנסה יכולים לשלם מחיר שונה לחלוטין על הגירושים שלהם.
עורך הדין הוא רק ההתחלה
נניח שלזוג יש דירה משותפת, משכנתה ושני חשבונות פנסיה. אם הם אינם מסכימים על שווי הדירה, ייתכן שיידרש שמאי. הערכת שווי לצורך חלוקת נכס בגירושים יכולה לעלות כמה אלפי שקלים.
- גישור או בית משפט: לאן פונים כשרוצים להתגרש וכמה זה עולה?
- בגידה, הפלה ופיצול מניות: כשבני זוג רבים על כל שקל
אם צריך לחשב כיצד מתחלקות הפנסיות, קרנות ההשתלמות, קופות הגמל וזכויות סוציאליות אחרות, נכנס לתמונה אקטואר. חוות דעת כזו יכולה להוסיף עוד כמה אלפי שקלים לחשבון.
כאשר יש עסק משפחתי, חברה, מניות, אופציות או מחלוקת על הכנסות, התמונה מסתבכת עוד יותר. ייתכן שיידרשו רואה חשבון, מעריך שווי או מומחים נוספים, והוויכוח כבר אינו רק על הדרך לחלק את הכסף - צריך קודם לקבוע כמה כסף בכלל יש.
כך הליך שנראה בתחילתו כמו "עורך דין וגט" יכול להפוך במהירות לפרויקט כלכלי שלם. מי שמחליט לפתוח בסכסוך משפטי אינו בהכרח מגיע מיד לדיון. לפני הגשת תביעות בענייני גירושים, רכוש, מזונות וסוגיות הנוגעות לילדים, נדרש בדרך כלל לפתוח תחילה הליך ליישוב סכסוך. בני הזוג מופנים ליחידת הסיוע לפגישות מהו"ת - מידע, היכרות ותיאום - שמטרתן בין היתר לבחון אם ניתן להגיע להסכמות בלי לנהל את המחלוקת כולה בערכאה משפטית.
אם מושג הסכם, אפשר לבקש לתת לו תוקף של פסק דין. אם לא, ניתן להמשיך לגישור פרטי או לעבור להתדיינות משפטית.
מבחינה כלכלית זו נקודת המפנה הראשונה: ככל שבני הזוג מצליחים לפתור יותר מחלוקות לפני שכל אחד מהם מנהל הליך משפטי מלא, כך קטן בדרך כלל החשבון המשפטי.
רבני או בית המשפט למשפחה - והאם גם המחיר משתנה?
אצל זוג יהודי בישראל הגט עצמו מסודר בבית הדין הרבני. אבל חלק מהמחלוקות הנלוות לגירושים עשויות להתנהל בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לסוג העניין ולנסיבות המשפטיות.
מבחינת הכיס, קל להסתכל על האגרות ולשאול איזו ערכאה זולה יותר. אלא שהאגרה היא בדרך כלל חלק קטן מהחשבון. השאלה הכלכלית המשמעותית יותר היא כמה הליכים יידרשו, כמה זמן הם יימשכו, כמה דיונים ובקשות יהיו וכמה שעות עבודה של עורכי דין ומומחים יצטברו בדרך.
לכן הבחירה בין הערכאות אינה רק השוואת מחיר בין שתי אגרות. הליך שמתארך, מתפצל לכמה תביעות או מגיע לערעורים יכול לעלות הרבה יותר מהפרש של כמה מאות שקלים בעלות פתיחת תיק.
כמה עולה להפוך בית אחד לשניים?
כדי להבין את הפער, ניקח משפחה לדוגמה: זוג עם שני ילדים שמכניס יחד 30 אלף שקל נטו בחודש. לפני הפרידה הם גרים בדירה אחת, משלמים משכנתה או שכר דירה אחד, ארנונה אחת, חשבון חשמל אחד וחיבור אינטרנט אחד. גם חלק גדול מהקניות לבית, הביטוחים והוצאות התחבורה משותף.
נניח שהוצאות המשפחה מגיעות לכ-22 אלף שקל בחודש. אחרי הגירושים ההכנסה המשותפת לא גדלה בשקל, אבל חלק מההוצאות מוכפלות.
אם אחד מבני הזוג נשאר בדירה והשני שוכר דירה ב-5,500 שקל בחודש, כבר נוספה למשפחה הוצאה משמעותית. לדירה החדשה מצטרפים ארנונה, חשמל, מים, אינטרנט, ועד בית וביטוח. צריך גם לרהט אותה, ובמשפחה עם ילדים בדרך כלל אי אפשר להסתפק בדירת חדר קטנה: גם בבית השני צריך מקום שבו הילדים יוכלו לישון ולשהות.
גם ההוצאות הקטנות מתחילות להצטבר. צריך סט נוסף של מצעים ומגבות, כלי מטבח, ולעתים מיטות, שולחנות, ארונות ומחשבים לילדים. לא הכול חייב להירכש מיד ולא הכול חייב להיות חדש, אבל הקמת בית נוסף יכולה בקלות לדרוש אלפי ואף עשרות אלפי שקלים עוד לפני ששולם החודש הראשון של השכירות.
לכן משפחה שהסתדרה קודם עם 22 אלף שקל בחודש יכולה לגלות ששמירה על רמת חיים דומה בשני בתים דורשת כמה אלפי שקלים נוספים מדי חודש. כשאין תוספת מקבילה להכנסה, הכסף צריך להגיע ממקום אחר: פחות חיסכון, דירה קטנה יותר, מעבר לאזור זול יותר, צמצום חוגים וחופשות או ירידה בהוצאות השוטפות.
וזו גם הסיבה שגירושים יכולים לפגוע ברמת החיים של שני הצדדים אפילו כאשר אף אחד מהם לא איבד את עבודתו ושכרם לא השתנה. המשפחה לא בהכרח נעשתה ענייה יותר ביום שבו נפרדה; פשוט נעשה יקר יותר להפעיל אותה.
הדירה: הנכס הגדול הופך לעתים לבעיה הגדולה
אצל משפחות רבות הנכס המשמעותי ביותר הוא הדירה, ולעתים דווקא היא מקשה על הפרידה. על הנייר יכול להיות לבני הזוג הון של מאות אלפי שקלים ואף מיליונים, אבל רובו נמצא בתוך ארבעה קירות ואינו זמין לתשלום שכר דירה, לעורך דין או להקמת בית נוסף.
אם מוכרים את הדירה, אפשר לפרוע את המשכנתה ולחלק את היתרה בהתאם להסכמות ולזכויות של כל צד. אלא שמכירה פירושה ששני בני הזוג צריכים למצוא פתרון דיור חדש, ולעתים לוותר על משכנתה שנלקחה בשנים שבהן הריבית הייתה נמוכה יותר.
אפשרות אחרת היא שאחד מבני הזוג יקנה את חלקו של השני. זה נשמע פשוט יותר ממכירה, אבל דורש כסף. אם לדוגמה שווי הדירה הוא 2.5 מיליון שקל ונותרה משכנתה של 900 אלף שקל, ההון הנקי בדירה הוא 1.6 מיליון שקל. בחלוקה שווה, חלקו של כל אחד הוא 800 אלף שקל.
מי שרוצה להישאר בדירה צריך למצוא דרך להעביר לצד השני את חלקו, ובמקביל להיות מסוגל לשאת לבדו במשכנתה הקיימת או לקבל מימון חדש. משכנתה שהתאימה להכנסה של שני בני זוג לא בהכרח מתאימה להכנסה של אחד מהם.
יש גם אפשרות להשאיר את הדירה בבעלות משותפת לתקופה מסוימת, למשל כדי לאפשר לילדים להמשיך להתגורר בה. הפתרון עשוי לדחות מכירה בזמן לא נוח, אבל הוא גם משאיר קשר כלכלי בין בני זוג שכבר נפרדו: מי משלם את המשכנתה, מי מממן תיקונים, מתי מוכרים ומה קורה אם אחד הצדדים זקוק לכסף.
לכן השאלה "מי מקבל את הבית?" היא במקרים רבים השאלה הלא נכונה. השאלה היא מי יכול להרשות לעצמו להחזיק אותו אחרי שההכנסה המשפחתית כבר אינה מנוהלת כיחידה אחת.
לא רק הדירה: מה קורה לפנסיה ולחסכונות?
החשבון אינו נעצר בנכסים שרואים. אחרי עשרים או שלושים שנות נישואים, חלק משמעותי מהרכוש המשפחתי יכול להימצא דווקא בפנסיה, בקרנות השתלמות, בקופות גמל ובזכויות שנצברו במקום העבודה.
כאשר אחד מבני הזוג השתכר יותר לאורך השנים, או שאחד מהם צמצם עבודה כדי לטפל בילדים, הפערים יכולים להיות גדולים. העובדה שהפנסיה רשומה על שם אחד מהם אינה אומרת בהכרח שכל הכסף שנצבר בתקופת החיים המשותפים נשאר אצלו.
כאן נכנס לעתים האקטואר, שתפקידו לחשב את שווי הזכויות ואת האופן שבו ניתן לאזן ביניהן. החישוב יכול לכלול פנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות גמל וזכויות נוספות, בהתאם למקרה.
מבחינה כלכלית יש כאן גם מלכודת של נזילות. אדם יכול לצאת מהגירושים עם זכויות בשווי גבוה על הנייר, אבל עם מעט מאוד כסף זמין עכשיו. מיליון שקל בפנסיה אינם מיליון שקל שאפשר להשתמש בהם מחר כדי לשכור דירה ולשלם פיקדון.
וזה מוביל לשאלה שכמעט לא מופיעה בחישובי חלוקת הרכוש: לא רק כמה שווה כל אחד מבני הזוג אחרי הגירושים, אלא כמה כסף נזיל יש לו כדי לעבור אותם.
אולם הצורך בכסף נזיל מתחיל הרבה לפני שהרכוש חולק סופית. מי שעוזב את הבית עשוי להזדקק בתוך זמן קצר לפיקדון ולחודש שכירות ראשון, להובלה, לריהוט ולציוד בסיסי. במקביל ממשיכים לשלם את ההוצאות של הבית הקודם, ולעתים גם משכנתה, בעוד החשבון המשפטי כבר מתחיל להצטבר.
נניח שאחד מבני הזוג עובר לדירה ששכר הדירה בה הוא 5,500 שקל. עוד לפני ההוצאות המשפטיות, הכניסה לדירה יכולה לדרוש סכום של אלפי שקלים עבור שכירות, בטוחות, הובלה והשלמת ציוד וריהוט. אם מוסיפים לכך עורך דין או גישור והוצאות בלתי צפויות, הצורך המיידי יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים.
למשפחה שיש לה מאות אלפי שקלים של הון בדירה אבל מעט כסף בחשבון הבנק זו יכולה להיות בעיה ממשית. מכירת הדירה וחלוקת הכסף עשויות לקחת חודשים, זכויות פנסיוניות אינן כסף זמין, וגם חסכונות משותפים לא תמיד ניתנים לחלוקה מיד כאשר קיימת מחלוקת. לכן אחד הדברים שכדאי להביא בחשבון כבר בתחילת התהליך הוא לא רק מה יהיה חלקו של כל אחד בסוף, אלא איך מממנים את התקופה עד שמגיעים לשם.
ומה קורה כשגם את ההוצאה הראשונית הזאת אין מאיפה לממן? זו אינה שאלה שולית, משום שדווקא בתחילת הפרידה עלול להיווצר פער גדול בין בני הזוג. ייתכן שהרכוש המשפחתי שווה הרבה כסף, אבל החשבון המשותף מוגבל, הכסף נמצא בנכס שאי אפשר לממש מיד, או שאחד מבני הזוג היה לאורך השנים המפרנס העיקרי ולשני יש פחות הכנסה וכסף זמין.
מי שעומד בתנאי הזכאות יכול לפנות לסיוע המשפטי של משרד המשפטים, שמעניק ייצוג גם בענייני גירושים, מזונות, משמורת וחלוקת רכוש. הזכאות נבחנת לפי סוג ההליך, המצב הכלכלי והסיכוי המשפטי, ובמקרים המתאימים ניתן גם לבקש פטור מתשלום אגרה בשל חוסר יכולת כלכלית.
האפשרויות האלה אינן פותרות את עלויות החיים שאחרי הפרידה. גם מי שקיבל סיוע משפטי עדיין צריך למצוא מקום מגורים, לשלם חשבונות ולממן את ההוצאות השוטפות. אבל הן חשובות במיוחד במקרים שבהם הפער הכלכלי בין בני הזוג עלול להפוך גם לפער ביכולת של כל אחד מהם לנהל את הליך הגירושים.
אצל משפחות עם ילדים, החשבון מסתבך עוד יותר. מזונות הם אולי הסעיף המזוהה ביותר עם גירושים, אבל הם אינם מייצגים את מלוא העלות של גידול ילדים בשני בתים. צריך לקבוע כיצד מתחלקות הוצאות הדיור של הילדים, החינוך, הבריאות, החוגים, הקייטנות והוצאות חריגות, והחלוקה מושפעת בין היתר מהכנסות ההורים ומזמני השהות. גם כאן הפיצול לשני בתים יוצר הוצאות שלא היו קיימות קודם. ילד לא צריך בהכרח שניים מכל דבר, אבל הוא כן צריך מקום לישון בשני הבתים. לפעמים צריך שני שולחנות כתיבה, בגדים בסיסיים בשני המקומות או ציוד שנודד הלוך ושוב. ככל שזמני השהות קרובים יותר לחלוקה שווה, שני הבתים צריכים בפועל להיות מותאמים לחיי הילדים.
ויש גם הוצאות שקשה להכניס להסכם עד השקל האחרון. יום הולדת, טיול שנתי, טיפול שיניים יקר, מחשב לבית הספר או קייטנה בחופש הגדול לא נעלמים משום שההורים נפרדו. השאלה מי משלם וכמה הופכת לחלק מהניהול הכלכלי החדש של המשפחה.
לכן כשמחשבים את מצבם הכלכלי של ההורים אחרי הגירושים, לא מספיק להסתכל על גובה המזונות. צריך לבדוק כמה נשאר לכל אחד אחרי עלות הדיור שלו, ההוצאות הקבועות בבית שלו והחלק שלו בהוצאות הילדים. שני אנשים עם אותה הכנסה יכולים להגיע להכנסה פנויה שונה מאוד בהתאם לחלוקת זמני השהות, לעלות הדיור ולמבנה ההוצאות שנקבע ביניהם.
כמה באמת עולה להתגרש?
אין מספר אחד שמתאים לכל זוג, אבל אפשר להבין את סדרי הגודל באמצעות שלושה תרחישים.
בתרחיש הראשון בני הזוג מגיעים לפרידה עם הסכמה רחבה. אין מאבק על הדירה, אין מחלוקת משמעותית על הילדים והרכוש אינו מורכב במיוחד. הם נעזרים בגישור או בעורך דין לצורך ההסכם, משלמים את האגרות הנדרשות ומסדירים את הגט. העלות הישירה של ההליך יכולה להישאר בטווח של אלפי שקלים עד עשרות אלפים בודדים.
בתרחיש השני יש מחלוקות שדורשות ייצוג נפרד ומומחים. צריך להעריך את שווי הדירה, לחשב זכויות פנסיוניות ולהגיע להסכמות לגבי הילדים והרכוש. גם אם הצדדים אינם מנהלים מלחמה משפטית ממושכת, שכר הטרחה וחוות הדעת יכולים להביא את העלות לעשרות אלפי שקלים.
בתרחיש השלישי הסכסוך מגיע להתדיינות ממושכת. מוגשות תביעות ובקשות, מתקיימים דיונים, נדרשות חוות דעת ולעתים מגיעים גם לערעור. כאן העלות המשפטית והמומחים יכולה להגיע לסכומים בני שש ספרות, ולעתים יותר, במיוחד כאשר ההליך נמשך שנים.
שלושת המספרים האלה עדיין אינם מספרים כמה עולים הגירושים, אבל הם מציירים תמונה כללית על עלות ההליך.
אם זוג הוציא לפני הפרידה 22 אלף שקל בחודש וכעת צריך לממן דירה נוספת בעלות של 5,500 שקל, יחד עם ארנונה, חשמל, מים, ועד בית, אינטרנט והוצאות נוספות, העלות השנתית של הפיצול יכולה להיות גבוהה בהרבה משכר הטרחה ששולם לעורך הדין. תוספת של 4,000 שקל בלבד להוצאות המשפחתיות בכל חודש היא 48 אלף שקל בשנה ו-240 אלף שקל בחמש שנים.
במילים אחרות, זוג יכול להוציא 15 אלף שקל על גירושים בהסכמה ועדיין לשלם מחיר כלכלי של מאות אלפי שקלים בשנים שאחריהם. מנגד, זוג שמוציא סכום גדול מאוד על מאבק משפטי מתחיל את החיים הנפרדים אחרי שכבר גרע חלק מהחסכונות שאמורים היו לסייע לשני הצדדים לבנות אותם מחדש.
וזה אולי ההבדל החשוב ביותר בין מחיר הגירושים לעלות הגירושים. המחיר הוא שכר הטרחה, האגרות, הגישור, השמאי והאקטואר. העלות היא כל מה שקורה לכסף של המשפחה כשהוא צריך לממן שני משקי בית במקום אחד.
יש כמובן גם שינויים שעשויים לעבוד בכיוון ההפוך. לאחר הפרידה עשויות להשתנות זכאויות לקצבאות, להנחות ולנקודות זיכוי, בהתאם למצב המשפחתי, להכנסה, למספר הילדים ולחלוקת ההחזקה בהם. גם מבנה המס של כל אחד מבני הזוג עשוי להשתנות. אלה אינם מוחקים את עלות הפיצול, אבל הם חלק מהחשבון ולכן כדאי לבדוק אותם כחלק מהתכנון הכלכלי של היום שאחרי.
אז איפה אפשר לחסוך?
החיסכון הגדול ביותר אינו בהכרח באגרה או בשכרו של בעל מקצוע מסוים. הפער הגדול נמצא לעתים במספר המחלוקות שמגיעות להתדיינות ובמשך הזמן שבו הן נשארות פתוחות.
גישור שעולה כמה אלפי שקלים יכול להיראות כהוצאה נוספת בתחילת הדרך, אבל אם הוא מונע חודשים של התכתבויות ודיונים משפטיים הוא עשוי דווקא להקטין את החשבון הכולל. גם שמאי או אקטואר אינם בהכרח הוצאה שכדאי לחסוך בה: אם חוות דעת מקצועית מאפשרת לצדדים להסכים על מספר במקום להתווכח עליו במשך חודשים, העלות שלה יכולה להיות נמוכה מעלות המחלוקת.
אותו היגיון חל גם על הדירה. הרצון להשאיר את הילדים בבית המוכר או להימנע ממכירה בתקופה לא נוחה מובן, אבל צריך לבדוק אם מי שנשאר בדירה באמת מסוגל לממן אותה לאורך זמן. הסדר שנראה טוב ביום החתימה יכול להפוך לבעיה אם הוא משאיר צד אחד עם נכס יקר אבל בלי מספיק הכנסה פנויה.
ולפני שמחלקים כל שקל, כדאי לזכור שגם לפרידה עצמה נדרשת כרית מזומנים. מעבר דירה, פיקדון, ריהוט, שכר טרחה והוצאות שוטפות אינם מחכים עד שהדירה תימכר או עד שכל הזכויות יחולקו. לעתים הוויתור על עוד כמה אלפי שקלים במאבק על החלוקה מאפשר לסיים את ההליך עם יותר כסף זמין ופחות הוצאות משפטיות.
גירושים הם קודם כל פירוק של מערכת יחסים, ולעתים של חיים משותפים שנמשכו עשרות שנים. אי אפשר לצמצם אותם לטבלת אקסל, וגם לא כל החלטה צריכה להתקבל לפי האפשרות הזולה ביותר. אבל דווקא בתקופה שבה החלטות מתקבלות תחת לחץ, כעס או כאב, כדאי לדעת מה המחיר שלהן - כי בסופו של יום, השאלה החשובה באמת היא כמה כסף נשאר לשני הצדדים כדי להתחיל מחדש - כי בסופו של יום, השאלה החשובה באמת היא כמה כסף נשאר לשני הצדדים כדי להתחיל מחדש.