אנבידיה הפכה לבנק של עולם ה-AI: תיק ההשקעות שלה זינק ל-99 מיליארד דולר

אנבידיה הפכה לאחת המשקיעות הגדולות בעולם בחברות טכנולוגיה. שווי תיק ההשקעות ההוני שלה עמד על כ-99 מיליארד דולר נכון ל-26 ביולי, לעומת כ-7 מיליארד דולר שנה קודם לכן וכ-2.2 מיליארד דולר שנתיים קודם. כלומר פי עשרה ויותר בתוך שנה אחת.

המספר הזה ממקם את יצרנית השבבים בליגה של המשקיעות האסטרטגיות הגדולות בטכנולוגיה. אלפאבית ואמזון עדיין מקדימות אותה, ושתיהן דיווחו בדוחות האחרונים על תיקי השקעות הוניות בשווי של יותר מ-100 מיליארד דולר, אבל הפער הצטמצם מהר מאוד. במהלך 2026 לבדה התחייבה אנבידיה ליותר מ-40 מיליארד דולר בסבבי גיוס.

עיקר הכסף זרם למעבדות הבינה המלאכותית הגדולות. סמנכ"לית הכספים של החברה אמרה למשקיעים שאנבידיה השקיעה קרוב ל-50 מיליארד דולר במעבדות האלה. הבולטת שבהן היא OpenAI, שאליה הזרימה החברה 30 מיליארד דולר בפברואר, כחלק מסבב של 110 מיליארד דולר.

שכבה שנייה של השקעות מכוונת לספקיות הענן המתמחות, אותן חברות שקונות מעבדים גרפיים של אנבידיה ומשכירות גישה אליהם. אנבידיה השקיעה 2 מיליארד דולר בקורוויב בינואר, וסכום דומה בנביוס במרץ. שכבה שלישית מכוונת לשווקים חדשים, ובהם השקעה של מיליארד דולר בנוקיה שנועדה לפתוח עבורה את תחום התקשורת.

אוגוסט הביא קפיצת מדרגה. החברה הודיעה על שיתופי פעולה עם בתי השקעות גדולים שנועדו לגייס יותר מ-500 מיליארד דולר של מימון לרכישת המעבדים שלה, ועל תמיכת אשראי מותנית של עד 105 מיליארד דולר למרכז נתונים של OpenAI באוהיו. במקביל היא הודיעה על רכישת Hugging Face בכ-12.9 מיליארד דולר.

למה חברה שמוכרת שבבים צריכה להיות בנק

התשובה נמצאת בפילוח ההכנסות. ההכנסות של אנבידיה זינקו ב-106% ל-96.2 מיליארד דולר ברבעון השני של שנת הכספים, אבל 48.7 מיליארד דולר מתוכם הגיעו ממגזר ההייפרסקייל, כלומר מספקיות הענן הגדולות. יותר ממחצית העסק תלוי בקומץ לקוחות, וזה סיכון שהחברה מנסה לפזר.

ההשקעות הן הכלי לכך. הן מגדילות את מספר הלקוחות, מחזקות שחקנים קטנים שיכולים להפוך לקונים משמעותיים, ופותחות שווקים חדשים כמו התקשורת. החברה עצמה מסבירה בדוחותיה שההשקעות נועדו להרחיב הזדמנויות צמיחה, לטפח את הסביבה העסקית סביבה ולחזק את מעמדה התחרותי.

השאלה שהמשקיעים שואלים

המבנה הזה מעורר שאלה שחוזרת בשוק: כשיצרנית השבבים מממנת את הלקוחות שקונים ממנה שבבים, חלק מההכנסות שלה נשען על כסף שהיא עצמה הזרימה. המעבדות הגדולות אכן מציגות ביקוש חריג למחשוב, אבל הן צומחות מהר יותר ממה שהמאזנים ודירוגי האשראי שלהן מאפשרים, ולכן הן מתקשות להשיג מימון עצמאי לתשתיות. אנבידיה נכנסת לפער הזה.

כל עוד הביקוש נמשך, המנגנון עובד ומזין את עצמו. ההערכה שרווחה בשוק היא שהסיכון מתעורר דווקא בתרחיש ההפוך, שבו האטה בביקוש פוגעת בו זמנית גם בהכנסות וגם בשווי התיק. זו בדיוק השאלה שנשאלת עכשיו על החוזק של אנבידיה.

• פוקסקון: זינוק של 52% באוגוסט
• סוד הקסם של אנבידיה: האם הוא ייסדק?

מבחינה ישראלית, לאנבידיה מרכז פיתוח גדול בישראל, שנבנה על בסיס רכישת מלאנוקס ב-2019 והפך לאחד ממוקדי הפיתוח המרכזיים שלה מחוץ לארה"ב. מעבר לכך, מניות השבבים הישראליות נעות בקורלציה גבוהה לסנטימנט סביבה, כך שכל שינוי בתפיסת הביקוש למעבדים שלה מורגש גם בתל אביב.

המניה עלתה בכ-33% ב-12 החודשים האחרונים. בשוק כבר מדברים על יעד של טריליון דולר בהכנסות, והשאלה שתקבע אם המספר הזה מתקרב היא כמה מהמימון שהחברה מזרימה יחזור אליה כהזמנות אמיתיות.