עורכת הדין לא קיבלה מרות, השופטת גלשה לעימות חזיתי

"במהלך הדיון, בית הדין התבטא באופן נוקב כלפי עו"ד פעיל. התבטאויות אלו - מכוח סמכותו של בית הדין לנהל את הדיון - באו על רקע הפרעות חוזרות ונשנות לחקירה הנגדית ואי קבלת מרות בית הדין בהקשר זה. אסתפק בלציין כי פעילות היתר שבית הדין האזורי ניסה להתמודד עימה אכן טוב היה אלמלא התרחשה. יחד עם זאת, טוב היה לו בית הדין היה נוהג בריסון ובאיפוק, מנסח את הדברים באופן מתון יותר ומוודא כי הדיון לא יגלוש לפסים אליהם גלש". 

כך אומר ממלא מקום נשיא בית הדין הארצי לעבודה, אילן איטח, על עו"ד סיגל פעיל - מן הוותיקות והבולטות בתחום דיני העבודה - ועל שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, מיכל נעים-דיבנר. איטח התייחס לחילופי דברים חריגים בחריפותם בין פעיל לבין נעים-דיבנר בדיון בחודש יולי השנה, בתביעה שהגיש ליאור הומן נגד חברת הענק פאלו אלטו בה הועסק. חילופי דברים אלה היו אחת הסיבות בעטיין ביקש הומן לפסול את נעים-דיבנר; היא דחתה את הבקשה ואיטח דחה את הערעור.

פעיל הפריעה שוב ושוב לחקירתו הנגדית של הומן, אותו היא מייצגת יחד עם עו"ד רענן קריב. נעים-דיבנר העירה לה, אך לשווא, ואף אמרה לה שהיא מתדלקת את האירוע ושתימנע מהתנצלויות מזויפות. איטח מצטט בהרחבה מתוך פרוטוקול הדיון:

פעיל: אל תצעקי עלי.

נעים-דיבנר: עוד פעם אל תצעקי עלי.

פעיל: זה לא יכול לקרות.

"בואי נמשיך עם הדרמטיזציה של האירוע"

נעים-דיבנר: את מדברת בזמן שהשופטת מדברת איתך. הנה את שוב עושה את זה או מנסה לעשות את זה, ואז כשאני מנסה קצת להרים את הקול כדי להתגבר על ההפרעה שלך, אל תצעקי עלי, וזה סינדרום שחוזר על עצמו, אז מספיק עם זה.

פעיל: ואוו.

נעים-דיבנר: וואו, וואו, כן, את נדהמת, נכון? את נדהמת, לא היית כאן מעולם, וואו. בואי נמשיך עם הדרמטיזציה של האירוע.

נעים-דיבנר ביקשה מהקלדנית והומן לצאת מן האולם והטונים בינה לבין פעיל עלו.

• "בית הדין לא זורק קובייה ואומר: ניתן איזה מספר"
• ביה"ד: הזכרת חברות קשורות בהסכם עבודה - לא יוצרת מחויבות שלהן

פעיל: פשוט, לא, אני, גברתי, יש כאן הגזמה מלאה של היחס של גברתי אלי, יש גבולות לביקורת כלפי עורך דין, ממש, יש גבולות.

נעים-דיבנר:  ראית מה עשית עכשיו?? אבל חס וחלילה לא שנעביר עלייך אני ביקורת. אני התחלתי משפט, עוצרת רגע כדי לשקול את המילים, כדי לעשות את זה מנומס, כדי לעשות את זה עדין, מה את עושה? מתחילה לשפוך את עצמך על הבמה. תקשיבי, זה לא עובד ככה.

פעיל: אני לא שופכת את עצמי, איזה מילים אלה? אבל גברתי, סליחה שאני אומרת. אנחנו לא חברות.

נעים-דיבנר: לא סליחה, לא סליחה, לא סתם אני אומרת לך שההתנצלויות האלה מזויפות.

פעיל: אני לא מתנצלת בכלל.

נעים-דיבנר: את לא אומרת לי סליחה ואז מפריעה, סליחה ואז מפריעה. עכשיו אני הוצאתי אותם, עוד פעם אל תצעקי עלי.

• על בינה מלאכותית ופרטיות במערכת בחירות
• בקבוק פפסי מקס התפוצץ, הברמן נפגע וטמפו תשלם 2.5 מיליון שקל

"אל תרימי עלי את הקול"

פעיל: אל תצעקי עלי, אל תרימי עלי את הקול. אל תרימי עלי את הקול. בשום פנים ואופן גבירתי לא תרים עלי את הקול. לא משנה מה. לא משנה מה. אני לא חוויתי חוויה כזאת.

נעים-דיבנר: גברתי, אנחנו עוד רגע נפסיק את הדיון בגלל האופן שבו גבירתי מתנהלת. החוויות האישיות שלך.

פעיל: לא מבינה את האיומים האלה. מזל שהדיון מוקלט. מה זה ההתבטאויות האלה? את לא יכולה לזלזל באף עורך דין שעומד מולך ולא לסכור את פיו ולא לדבר אליו ככה וגם לא לחקות אותי באופן מזלזל כזה. מה קרה פה? אני מופיעה פה באולם של גבירתי שנים רבות, אני פשוט לא מבינה מה קרה.

נעים-דיבנר: סיימת?

פעיל: ואני בן אדם ממושמע מאוד, מאוד, מאוד מנוסה ומאוד-מאוד מבוגר, גבירתי. כמוך.

נעים-דיבנר: את צועקת או שאני טועה?

פעיל:  סליחה, מותר לי רק לבקש סליחה ורק שגבירתי [לא] תצעק עלי ותדבר באופן משפיל ותגחיך עורך דין שעומד מולו. בכל הכבוד, זה לא מתקבל על הדעת. אני עושה את עבודתי, גבירתי יכולה להגיד לי לשבת, להפסיק.

נעים-דיבנר: את יכולה לשבת, בבקשה? את יכולה לשבת ולהפסיק?

פעיל:  לא יכולה בשום פנים ואופן לא להגחיך אותי, לא לחקות אותי ולא לדבר אלי ככה. פשוט לא ייאמן. יש לי גם זכויות, אני בן אדם, אין בי פחד, בכל הכבוד, כי גבירתי שופטת אני אשב פה ואגיד, הכל בסדר, תעשי את הכול. ממש-ממש לא. וניסיון יש לי, כל יום אני כאן, אף שופט לא מדבר אלי ככה.

נעים-דיבנר: כן, אפשר להפסיק את הדיבור שלך או שאת רוצה להמשיך להגיד עוד דברים?

פעיל: אני אגיד עוד דברים ככל שאני ארגיש לנכון, זה תפקידי כאן.

נעים-דיבנר: כל שלב שאת רוצה, מתי שבא לך. בלי שום רשות לדיבור.

פעיל: אני בן אדם מאוד מנומס, הכול פה מאוד מוקלט, אני לא נכנסת לדבריה למעט הערה אחת, תתני לו להמשיך לדבר, זה הכל. ועוד גבירתי אומרת, אסרתי עלייך.

נעים-דיבנר: עכשיו אני מסבירה לך.

פעיל: איזה מין סגנון זה בכלל? גם חברי שואל אותי, איזה מין דבר זה, באמת? איזה מין יחס זה? ואיך פרקליטה אמורה להרגיש מול הלקוח שלה ששופטת ככה מתבטאת כלפיה? איך? אני לא זוכרת חוויה כזו, 31 שנים אני עורכת דין.

"הכעס שלך מעוור את היכולת שלנו"

נעים-דיבנר: עורכת דין פעיל, אני רוצה להציע לך להפסיק לדבר, אני לא חושבת שאת תאהבי את מה שאת תשמעי או תראי בתמלול של ההקלטה.

פעיל: ברור. 

נעים-דיבנר: עכשיו, אני הוצאתי את הלקוח שלכם מהאולם כדי להסביר לכם משהו. אני שמחה שזה נתן לך הזדמנות להגיד לי מה את חושבת על האופן שאני מנהלת את הדיון וזה לגיטימי מצידך, אני חושבת שעשית את זה באופן לא לגיטימי, לא אכנס לסגנון. אני רוצה להסביר את הדבר הבא. באופן ברור עולה מהתובע שהוא גם בסערת רגשות, הוא מגיע לבכי לא פעם, קשה לו המעמד הזה, קשה לו להיזכר בזה, קשה לו העלבון שכל האירוע הזה יוצר אצלו. 

אני חושבת שכשעורכי הדין מהצד של התובע, כל הזמן, בלי שזה יהיה מותאם סיטואציה, תנו לו לדבר, אני חושבת שזה לשפוך שמן למדורה, אתם יכולים לא להסכים איתי. קודם אמרתי את המילה לתדלק, גם את זה לא אהבתם. זה בסדר שלא תסכימו איתי. אני רוצה לשקף לכם לא בנוכחות הלקוח שלכם איך אני רואה את זה. אני חושבת, אני בהחלט רואה שיש לי פה תפקיד ברמה הרגשית אפילו, לא ברמה המשפטית.

[...] פעיל: אני יכולה להתייחס למה שגבירתי אמרה?

נעים-דיבנר: לא, אני מבקשת לא. מרגישה שהכעס שלך מעוור את היכולת שלנו לעשות תקשורת נורמלית בינינו, אני מאשימה רק את עצמי אם זה מקל על הסיטואציה, אני רואה ששניכם מאוד כועסים עלי, אני לוקחת את מלוא האחריות כמנהלת של הדיון לטוב ולרע. אני, כל מה שרציתי לעשות כאן זו סיטואציה של לאפשר לו לדבר בלי שהוא כל הזמן יקבל ברקע, תנו לו לדבר, תנו לו לדבר, מתוך מחשבה שזה התפקיד שלי לוודא שהוא דיבר ושאם מפריעים לו באמצע, אבל יש גם איזשהו קצב למשפט וגם יש פה סיטואציה שאתם צריכים לקחת בחשבון.

איטח קבע, כי דבריה של נעים-דיבנר אינם מלמדים על משוא פנים נגד הומן (כמו גם שאלות והתבטאויותיה לפני כן, במהלך החקירה הנגדית). " אין די בתחושתו של צד ובהשקפתו הסובייקטיבית לשם הוכחת חשש ממשי לקיומו של משוא פנים מצד בית הדין ויש להוכיח את התקיימותן של נסיבות אובייקטיביות. בענייננו, אלה לא הוכחו. מתח בין בא כוח לבין בית הדין הגם שאינו רצוי ואין לו מקום אינו מקים לכשעצמו חשש ממשי למשוא פנים", הוא אומר. את פאלו אלטו ייצגו עוה"ד ענבל פלמור-דורי ושגיא אסמן.