ישראל במקום החמישי בעולם במדד הפנסיה של מרש: הולנד בראש
שש מערכות פנסיה בעולם זכו לציון A במדד הפנסיה הגלובלי של מרש ומכון CFA, וישראל נמצאת ביניהן. בדירוג הכללי היא ממוקמת חמישית, עם ציון 81.9, מעט מתחת לסינגפור ומעל אוסטרליה. בראש הטבלה ניצבת הולנד עם 85.8 נקודות, ואחריה דנמרק ואיסלנד, שהציונים שלהן כמעט זהים. עבור החוסכים הישראלים הנתון מעניין במיוחד דווקא ברכיבים: המערכת מקבלת ציונים גבוהים על יציבות ועל פיקוח, אבל מציגה ביצועים חלשים יותר בשאלה הבסיסית ביותר, כמה כסף יגיע לפורשים בפועל.
להרחבה: אלף שקל ביד עכשיו, פחות פנסיה בעוד 30 שנה: המחלוקת על הפחתת ההפקדות
איך נבנה הדירוג
המדד, שמתפרסם זו המהדורה ה-18, בוחן 55 מערכות פנסיה שמכסות כשני שלישים מאוכלוסיית העולם. לעומת המהדורה הקודמת נוספו שלוש מדינות: הרפובליקה הדומיניקנית, קניה וקטאר. הציון הכולל מורכב מיותר מ-50 אינדיקטורים, המחולקים לשלושה תת מדדים. ההלימה, כלומר רמת ההכנסה שהמערכת מבטיחה לפורשים, שוקלת 40%. הקיימות, שבודקת אם המערכת תחזיק מעמד מול הזדקנות האוכלוסייה, שוקלת 35%, והיושרה, שמודדת רגולציה, ממשל תאגידי ושקיפות, שוקלת 25%.
החוזקות והחולשה של ישראל
בתת מדד הקיימות ישראל קיבלה 82.4 נקודות והגיעה למקום הרביעי בעולם. ביושרה הציון עומד על 85.1, מקום תשיעי, רכיב שמשקף במידה רבה את עבודת רשות שוק ההון כגוף המפקח. המצב שונה ברכיב ההלימה: שם הציון הוא 79.4, דירוג B+ ומקום 14 בלבד. לפי הדוח, חובת ההפרשה לפנסיה לכל העובדים, שנכנסה לתוקף ב-2008, היא אחד המרכיבים שמחזקים את המערכת המקומית, ובמקביל מחברי המדד ממליצים להעלות את שיעורי ההפקדה לעובדים מבוגרים ולהעניק זכויות פנסיוניות להורים צעירים בתקופות שבהן הם מטפלים בילדים קטנים.
הידעת?ממתי ישראל נכללת במדד הפנסיה העולמי?
ההמלצה להגדיל את ההפקדות מגיעה בתקופה שבה במשרד האוצר בוחנים כיוון הפוך. במסגרת הפנסיה החובה מופרשים לקרן הפנסיה 12.5% מהשכר, 6% מצד העובד ו-6.5% מצד המעסיק, ובנוסף להם רכיב הפיצויים. בשוק מעריכים שקיצוץ בשיעורים יגדיל את השכר נטו בטווח הקצר ויפגע בקצבה העתידית, בדיוק ברכיב שבו ישראל כבר מדורגת נמוך יחסית.
להרחבה: גיל פרישה לפי שנת לידה: מתי תפרשו, ומה השתנה לנשים?
שיפור עקבי מול המדד הקודם
במהדורה הקודמת ישראל קיבלה ציון 80.3, כך שהעלייה הנוכחית מגיעה ל-1.6 נקודות. עיקר השיפור נרשם בהלימה, שעלתה מ-75.6 ל-79.4, וגם ביושרה, שעלתה מ-83.6 ל-85.1. בקיימות דווקא חלה ירידה קלה, מ-83.2 ל-82.4. השיפור בהלימה מיוחס בעיקר לשיעור תחלופה גבוה יותר, היחס בין הקצבה לשכר שלפני הפרישה, כפי שעולה מנתוני ה-OECD. ישראל נכללת במדד מאז 2020, כשנבחנו בו 39 מערכות, ומאז היא נשארת בקביעות בין חמש המובילות.
מי בצמרת ומי בתחתית
להולנד ציונים גבוהים בכל שלושת הרכיבים: 87.7 בהלימה, 82.6 בקיימות ו-87.2 ביושרה. סינגפור, שממוקמת מעל ישראל, בולטת עם ציון יושרה של 90.4, אבל בקיימות היא מקבלת 75.3. אוסטרליה הגיעה לדירוג A לראשונה ומשלימה את השישייה. כווית מובילה ברכיב ההלימה עם 88.3, דנמרק בקיימות ופינלנד ביושרה. בהמשך הטבלה מופיעות צ'ילה ושוודיה בדירוג B+, ושווייץ, בריטניה וצרפת מקבלות ציונים בטווח של 70 עד 74. גרמניה מקבלת 67.9, וטורקיה סוגרת את הרשימה עם 46.6. הציון הממוצע של כל המערכות עלה ב-1.1 נקודות.
הידעת?איזו מדינה קיבלה את הציון הגבוה ביותר ברכיב ההלימה?
מבחינת החוסך הישראלי, המסקנה מהמדד כפולה. המערכת יציבה ומפוקחת היטב, ועדיין גובה הקצבה, הרכיב שמשפיע ישירות על רמת החיים בפרישה, תלוי בשיעורי ההפקדה ובמשך החיסכון. מי שמבקש לשפר את התוצאה האישית יכול לבחון הפקדות וולונטריות, דמי ניהול ומסלול השקעה מתאים לגיל.
