החיסכון הפנסיוני הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בביטחון הכלכלי של משקי הבית, ונועד להבטיח הכנסה חודשית לאחר הפרישה מעבודה. בישראל מבוסס החיסכון בעיקר על הפרשות חודשיות של העובד והמעסיק לאורך שנות העבודה, המושקעות בשוק ההון וצוברות תשואה לאורך זמן עד
גיל הפרישה.
מרבית החוסכים חוסכים באמצעות קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים או קופות גמל, שאותם מנהלים גופים מוסדיים. גובה הקצבה העתידית תלוי במספר גורמים מרכזיים: היקף ההפקדות, מספר שנות החיסכון, התשואה
שהשיגו הגופים המנהלים, ולא פחות חשוב - גובה דמי הניהול הנגבים, שכן אחוזים בודדים לשנה מצטברים לסכומים משמעותיים לאורך עשרות שנים.
מכיוון שכספי הפנסיה מושקעים בשוק ההון, הם חשופים לתנודות בשווקים,
אך אופק ההשקעה הארוך מאפשר לרוב לספוג ירידות זמניות ולהתאושש מהן. מומחים ממליצים לחוסכים לבדוק מעת לעת את מסלול ההשקעה המתאים לגילם ולרמת הסיכון שלהם, להשוות בין דמי הניהול של הגופים השונים, ולהיות מעורבים בניהול החיסכון הגדול ביותר של חייהם. רפורמות רבות
שנעשו בתחום לאורך השנים, ובהן הפנסיה החובה וקרנות ברירת המחדל, נועדו להרחיב את היקף החוסכים ולהוזיל את העלויות, אך הן גם מדגישות עד כמה חשוב לכל עובד להכיר את זכויותיו ואת מסלול החיסכון שלו.
בכל עשור יש פעולה אחת שמשפיעה יותר מכל השאר, ובכל עשור יש החלטה שנסגרת אם מחכים. מדריך מעשי לפי שלב חיים, כולל ההפרש של 2.1 מיליון שקל בין חוסך שהתחיל בגיל 25 לחוסך זהה שהתחיל בגיל 35
רואה החשבון אפי סנדרוב, שמונה לנהל את קופות הגמל שקרסו, מבקש להרחיב את התביעה בכ-52.5% ולצרף עשרה נתבעים חדשים, וגם לעכב את פירעון ההלוואות שנטלו העמיתים; ברקע, כ-7,000 חוסכים שכ-900 מיליון שקל מכספם זרמו לקרנות מעבר לים
המסלול הכללי בתשואה ממוצעת של מינוס 0.8% ביוני; התחזקות השקל וירידות בבורסת תל אביב הכבידו על גופים עם חשיפה ישראלית גבוהה. מי מובילה החודש, מתחילת השנה ומי בטווח של שנים עשר חודשים?
כלל ה-4% מעניק הכנסה יציבה יחסית, בעוד שיטת המשיכה המבוססת על תוחלת החיים מתאימה את ההוצאה לשווי התיק בכל שנה. הבחירה תלויה בהכנסה הקבועה, בגמישות התקציבית, במשך הפרישה וברצון להשאיר ירושה
מסלול קרן י' חדשה של מנורה מבטחים הוא בין הגדולים בקטגוריית המסלולים הכלליים, עם כ-11.9 מיליארד שקל, אך מדורג רק במקום הרביעי מתוך 14 בתשואה השנתית, מאחורי מתחרות קטנות ממנו בהרבה שהשיגו יותר בדמי ניהול דומים
החיים מתארכים, והמשמעות היא שגיל 90, 100 ואפילו מעבר לכך כבר אינם תרחיש דמיוני. עדיין 120 יהיה נדיר, אבל יותר ויותר אנשים יחיו שנים רבות אחרי גיל הפרישה - ולכן צריך להתחיל להיערך לכך מוקדם. מי שימשיך לתכנן את חייו לפי המודל הישן, שבו עובדים עד גיל 67
ואז “מסתדרים” עוד כמה שנים, עלול לגלות שהחיים התארכו ולא הוכנו כראוי למסע הזה
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס