פנסיה (גרוק)
פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026 משתי סיבות שמשתלבות יחד - רפורמת המס על הפנסיה שמגיעה לשלב נוסף, שנת 2019 שמתיישנת בקרוב.  מתחילת 2026 ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  20באופן הדרגתי  במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

קיבוע זכויות הוא הרגע שבו אתם אומרים למדינה איך תרצו לנצל את סל הטבות המס שמגיע לכם על הפנסיה, על פיצויי הפרישה ועל חסכונות פנסיוניים שצברתם לאורך השנים. במקום לקבל פטור מסוים באופן אוטומטי, אתם נדרשים לסמן, לבחור, לוותר ולשריין - וכל X קטן בטופס נהפך להחלטה ששווה עשרות או מאות אלפי שקלים.

הבעיה היא שמדובר במהלך חד־פעמי כמעט בלתי הפיך. אפשר לתקן טעויות רק לזמן מוגבל, ובחלק מהמקרים כלל לא. מי שחותם מהר, בלי להבין מה מסתתר מאחורי המונחים תקרת קצבה מזכה, מענקים פטורים או היוון קצבאות, עלול לקבע לעצמו מס מיותר לכל שארית ימי חייו.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ניקח למשל קצין שפרש מהשירות בצבא קבע, והגיע לעשות קיבוע זכויות כשנתיים אחרי שכבר מילא את הטפסים והתחיל לקבל פנסיה. הוא אמור היה ליהנות מפטור משמעותי על הקצבה, אבל האישור שקיבל מרשות המסים העניק לו פטור של 8.5% בלבד מתקרת הקצבה המזכה - בערך 720 שקל בחודש. הסיבה לכך היא שבמערכת נרשמו לו קיזוזים עצומים - מאות אלפי שקלים של מענקי פרישה פטורים והיוונים פטורים מהעבר, שחישובם נעשה לפי פרשנות לא מעודכנת. אחרי בדיקה מקצועית הוצגו מחדש הנתונים, והחישוב תוקן. שיעור הפטור זינק ליותר מ‑40% מתקרת הקצבה המזכה, והפטור החודשי עלה לכ‑4,140 שקל. עבור מי שנמצא במס שולי בינוני, המשמעות היא חיסכון נטו של כ‑1,500-1,400 שקל בכל חודש, רטרואקטיבית ולכל החיים.

הסימון הלא נכון שעלול לעלות כמו דירת שלושה חדרים

פורש אחר, בכיר במגזר הציבורי, עם פנסיה גבוהה, הכנסות מעבודה נוספת ודירות להשקעה, רצה לשמור על נזילות. במסמך ההנחיות הוא סימן שהוא רוצה לשריין 330 אלף שקל להיוון תגמולים בעתיד, וגם ביקש שכל הגדלת פטור עתידית תופנה להגדלת האפשרות לבצע היוון, במקום להגדלת החלק הפטור מהפנסיה. על פניו זה נשמע זהיר: "שיהיה כסף זמין אם אצטרך".

בפועל, עבור אדם עם עודפי נזילות משמעותיים ותזרים הכנסות חזק, הסיכוי שהוא באמת ינצל את הפטור הזה להיוון היה קרוב לאפס. מנגד, הפגיעה בפטור על הפנסיה היתה אדירה. התוצאה: פטור זניח על הקצבה, של בערך 100 שקל בחודש. רק לאחר שנעשה ניתוח והוצג בפניו גובה הנזק המצטבר, הוחלט לנסות לתקן את הקיבוע, אף שהמועד הרגיל לתיקון כבר חלף. במקרה שלו, רשות המסים אפשרה שינוי. הפטור עלה לכ30% בלבד על הקצבה, כ‑2,800-2,700 שקל בחודש, אף שהוא נמצא במס שולי של 47%. הסיבה העיקרית: החלטה לשריין פיצויי פיטורים כפטורים לטובת עתיד לא ברור, החלטה שגררה "קנס" עקיף - קיזוז נוסף של כ‑35% מהפטור על הפנסיה. בחישוב קר, היה עדיף לו לקבל את אותם פיצויים בעתיד במסלול אחר: כקצבה בזמן שבו ההכנסה השוטפת שלו כבר תרד, או בפריסה לכמה שנים במס מופחת. הפער בין הבחירה שנקבעה בקיבוע לבין הבחירה האופטימלית הגיע לכ‑250-150 אלף שקלים נטו, בהתאם לתוחלת החיים.

קל לחשוב שהנושא רלוונטי רק לאנשים עם פנסיות ענק ותיק השקעות מרשים. בפועל, כמעט כל מי שעבד אצל יותר ממעסיק אחד, משך אי פעם כסף חד פעמי מהחיסכון הפנסיוני, או קיבל מענקי פרישה, נמצא באזור הסיכון. השילוב בין טפסים מסובכים, מונחים משפטיים וזמנים קצובים לתיקון מייצר קרקע פוריה לטעויות יקרות. מי שמבין שקיבוע זכויות הוא לא וודו חשבונאי, אלא עסקה כלכלית אחת גדולה על הפנסיה שלו, יכול להפוך את אותו טופס למקור של החזרי מס מיידיים ולהקטנת מס קבועה לכל החיים.

איך לגשת לקיבוע זכויות?

לפני מילוי הטופס, חשוב לבדוק: אילו מענקים קיבלתם בעבר, איך דווחו, האם היו היוונים, מהי ההיסטוריה התעסוקתית המלאה, ומה מצב הנזילות שלכם כיום. זה השלב לראות בקיבוע זכויות לא סיום טכני של תהליך הפרישה, אלא תכנון אסטרטגי: האם עדיף לכם פטור גבוה יותר היום על הפנסיה, או שמירת יכולת משיכה חד פעמית בעתיד; האם באמת תזדקקו להיוון תגמולים, או שמדובר בעוגן פסיכולוגי יקר; והאם לא מסתתרים בטפסים הישנים שלכם סכומים שסווגו לא נכון. לעתים בדיקה מקצועית אחת שווה הרבה יותר מכל חיסכון בעמלה, מכיוון שזה ההבדל בין פנסיה שמממנת את החיים בפועל, לבין פנסיה שמממנת את מס הכנסה. 

 

הכותב הוא מנכ"ל אפגרייד פיננסים תכנון פרישה 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה