הכסף שנעלם מהפנסיה: איך הפסדתם 36% תשואה ב-5 שנים בלי לשים לב

מנהלי קרנות ההשתלמות והגמל לא הצליחו להביא לכם את התשואה של המדדים. הגופים המוסדיים נתנו לכם במסלול המנייתי כ-83% ברוטו בלבד, כ-80% נטו בטווח של 5 שנים. אלא שהמדדים על מניות בתמהיל המקובל (60% חו"ל, 40% מקומי) היו מייצרים 100%. ניהול אקטיבי לא מצליח להכות את המדד, ועל הניהול הזה אתם גם משלמים דמי ניהול סביב 0.6%-0.7% שקל בשנה סכומים שנוגסים ברווחים שלכם, הרחבה: ככה הפסדתם תשואה של 20% בקרן ההשתלמות ב-5 שנים; ומה זה אומר על ההמשך? זה לא בהכרח אומר שאתם צריכים לעבור בין המכשירים כי קרנות השתלמות הן מוצר משתלם מאוד בגלל הקלות מיסוי אדירות - אין מס בהפקדה, אין מס לאורך הדרך ואין מס במכירה של הקרן. אבל עדיין כדאי לבדוק מעבר למסלולים אחרים עוקבי מדדים.  

אלא שמסתבר שהניהול בקרנות ההשתלמות מייצר לחוסכים תשואה אפילו טובה ממה שהם מקבלים בפנסיה. הפנסיה היא החיסכון ארוך הטווח החשוב ביותר וברוב המקרים גם הגדול ביותר. אבל זה לא אומר שההשקעות בו צריכות להיות שמרניות. ככל שהמסלול שמרן יותר כך התשואה נמוכה יותר - סיכוי הולך יחד עם סיכוי. ולכן, הגישה היא שצעירים צריכים לחסוך במשקל גבוה במניות. הרגולטור חילק את הגילאים למספר שכבות, ושם את כל הצעירים עד גיל 50 באותה קרן פנסיה. האם צעיר בן 23 דומה לצעיר בן 49? ממש לא. האם משקל המניות בתיק שלהם צריך להיות שווה? ממש לא. בפועל, הצעירים נפגעו מאוד. מוכרים להם מסלול לצעירים שכולל שיעור נמוך יחסית של מניות וכך בעצם מייצרים להם תשואה נמוכה דווקא בגיל שהם צריכים להיות עם משקל מאוד גבוה של מניות ותשואה גבוהה.

המודל הבסיסי להשקעות ארוכות טווח שמתבסס על ההיסטוריה מכוון לכך שככל שאתם צעירים יותר כך הסיכון שאתם צריכים לקחת גבוה יותר כי  גם אם תהיה מפולת בשווקים יש לכם זמן לתקן. זה לא בהכרח נכון לאנשים בני 60, זה נכון (לפי ההיסטוריה) לאנשים בני 25, וגם 45. התוצאה - הרווחתם בחמש שנים כ-62%-66% בפנסיה, אבל הייתם יכולים להרוויח 80% פלוס אם הניהול היה כמו בקרנות השתלמות וקופות גמל מנייתיות ואפילו קרוב ל-40% יותר אם היו משקיעים לכם במסלולים פאסיביים עוקבי מניות. הפסדתם לפחות 20% בגלל שיוך לא נכון, בגלל ניהול לא נכון. האמת - בגלל חוסר אכפתיות של המדינה ושל הגופים המוסדיים. 

וזה עוד לפני שדיברנו על המדדים

הפער של ה-19% בין הקרנות השתלמות המנייתיות לקרנות הפנסיה לגילאי עד 50 הוא רק חלק מהתמונה. אם נחבר את מה שגילינו בבדיקת קרנות ההשתלמות, ההפסד הוא כאמור כפול ומכופל. מצד אחד, מסלול הפנסיה שלכם "הפסיד" 19% לעומת המסלול המנייתי של אותם גופים מוסדיים. מצד שני, כפי שראינו, המסלול המנייתי עצמו הפסיד כ-20% לעומת מה שעשו המדדים בפועל באותה תקופה.

• האם האוצר מתכוון לבטל הטבות מס על הפנסיה?
• איך להרוויח 53% ביום - רק היום
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בחישוב פשוט, התוצאה היא "נוקאאוט" לפנסיה שלכם. בעוד שחוסך צעיר במסלול ברירת המחדל קיבל תשואה של 64% ב-5 שנים, המדדים עצמם יכלו להניב לו באותה תקופה קרוב ל-100%. זה פער אדיר של 36% בתוך 5 שנים בלבד הפסד שמתגלגל למאות אלפי שקלים שייגרעו מהקצבה הסופית שלכם.

עם זאת, חשוב לדייק, גם אם תעברו למסלול "מחקה מדד", הפנסיה שלכם אף פעם לא תשיג 100% מהתשואה של ת"א 35, 125 או ה-S&P. שיעור של 30% מהתיק של הפנסיה מובטח ב-5.15% תשואה צמודה למדד. אבל גם אם המרכיב האג"חי הזה לכאורה מוריד את התשואה הכוללת וזה לא בטוח כי ההבטחה היא על תשואה אפקטיבית של 7.5% בשנה, וגם אם יש מרכיב של מזומן בפנסיה, הרי שהתשואות בפועל נמוכות מאוד ממה שצריך היה להיות. משקיע שיבחר במכשירים עוקבי מדדי מניות ויפזר כמו בפנסיה גם אם יוסיף מרכיב של 30% אג"ח ירוויח הרבה יותר מהפנסיה.

מנהלי הפנסיה נותנים בקרנות עד גיל 50 מרכיב נמוך יחסית של מניות, וזה פוגע מאוד במשקיעים-חוסכים צעירים. 

שאלות ותשובות על מסלולי פנסיה לפי גיל

האם המודל לפי גיל הוא פתרון טוב?

המודל מתייחס לגיל כפרמטר כמעט בלעדי, ומתעלם מנתונים קריטיים כמו היקף הנכסים, הכנסה חודשית, גיל פרישה מתוכנן ומצב בריאותי. חיסכון לפנסיה הוא אחד המהלכים הכלכליים הגדולים והמשפיעים ביותר על החיים - וההנחה שאפשר לנהל אותו אוטומטית לפי גיל בלבד היא בעייתית.

• המדריך לחיסכון פנסיוני: כל השאלות שאתם צריכים לשאול לפני הפרישה
• המרוץ לחשמל, שטח ושבבים: איך דאטה סנטרס הפכו למנוע ההשקעות החם בעולם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרנות השתלמות בינואר - תשואה של 2.3% במסלול הכללי; תשואה של...

לכאורה, המודל מתאים לרוב החוסכים - בפועל, הוא גוזר על צעירים סיכון גבוה אבל כפי שהצגנו לעיל, לרוב הצעירים זה דווקא "מזיק" כי היקף המניות לא מספק. רוב החוסכים לא באמת מבינים את המשמעות. המודל גם מצמצם את פוטנציאל התשואה של מבוגרים שעדיין יכולים וצריכים להיחשף לשוק ההון. כלומר, זו התאמה שבלונית שנובעת מנוחות של המערכת, לא מהתאמה אמיתית לצרכי הציבור.

למה חוסכים ממשיכים להישאר במסלול שלא מתאים להם?

כי ההעברה למסלולים לפי גיל נעשית אוטומטית, בלי מידע ברור, בלי שקיפות ובלי הכוונה אמיתית. התוצאה היא אדישות מסוכנת: רוב הציבור אפילו לא יודע באיזה מסלול הוא נמצא, לא כל שכן אם הוא מתאים לו. חוסר מעורבות כזה במוצר כל כך מהותי הוא בעיה חמורה.

האם המודל באמת מצליח להקטין סיכון לקראת פרישה?

לא תמיד. בתקופות של ירידות חדות בשווקים, המעבר האוטומטי למסלולים סולידיים עלול להתרחש דווקא אחרי שהנזק כבר נעשה. כלומר, החיסכון כבר נפגע, אבל כעת גם קשה יותר לתקן אותו. בלי ניהול אקטיבי ותכנון מוקדם, המודל לא באמת מגן על החוסך.

מי באמת מרוויח מהמודל - הציבור או הגופים המוסדיים?

המודל מפשט את העבודה לגופים שמנהלים את החסכונות - פחות שאלות, פחות תיאום, פחות אחריות אישית. עבורם זה נוח, אבל עבור החוסך זו תבנית קבועה שלא מתאימה למציאות משתנה ודינמית. במילים אחרות, זה טוב למערכת, לא בהכרח לחוסכים.

המודל הזה מקבע תלות במערכת ומרחיק את הציבור מקבלת החלטות מושכלת על עתידו הכלכלי. תחת מסווה של פשטות, הוא מרדים את החוסך ומונע ממנו להבין מה יש לו באמת ואיך הוא יכול לשפר את מצבו.

למה אין דרישה לרמות סיכון מותאמות אישית?

כי זה דורש יותר מאמץ, גם מהחוסך וגם מהמערכת, ובעיקר מהגופים המוסדיים. אבל היום כבר יש כלים, מידע ופתרונות שמאפשרים לייצר התאמה אישית. ההתעקשות להישאר במודל לפי גיל בלבד מצביעה על עייפות רגולטורית וחוסר רצון להתמודד עם האתגר האמיתי: בנייה של פתרון מותאם אישית לכולם, לא תבנית אחת לכל.