המדריך לחיסכון פנסיוני: כל השאלות שאתם צריכים לשאול לפני הפרישה

חיסכון פנסיוני הוא ללא ספק אחד הנושאים החשובים ביותר בחיים הכלכליים של כל אדם עובד בישראל. עבור רבים מאיתנו, הפנסיה נתפסת כעניין רחוק, מורכב ואפילו מאיים, ולכן רבים נוטים להתעלם ממנה או להשאיר את הניהול שלה לידי אחרים. אולם ההחלטות שתקבלו היום - החל מגובה ההפקדות, דרך בחירת מסלול ההשקעה ועד גובה דמי הניהול - יכריעו בסופו של דבר אם תוכלו לחיות בכבוד וברווחה כשתגיעו לגיל פרישה.

הכתבה הזאת נועדה לפשט את הנושא ולהציג סדרת שאלות ותשובות מקיפות בנוגע להיבטים המרכזיים של החיסכון הפנסיוני - האם דמי ניהול נמוכים עדיפים על תשואה גבוהה? מיהו הגורם המקצועי הנכון להתייעץ איתו? ומה ההבדל בין קרן פנסיה רגילה ל"קרן ברירת מחדל"?

ניהול נכון של הפנסיה אינו דורש תואר שני בכלכלה, אלא רק מעט תשומת לב, הבנה בסיסית של הכללים, ונכונות לבצע התאמות כשהדבר נדרש. בואו נעשה סדר בבלגן ונבין יחד איך להבטיח את העתיד הכלכלי שלכם.

להלן ריכוז של שאלות נפוצות וחשובות בנוגע לחיסכון פנסיוני בישראל, אתם שאלתם, אנחנו עונים:

• עבודה חדשה, פנסיה ישנה? כך תנהלו את החיסכון שלכם בתבונה
• האם קרן הפנסיה שלך מספיק טובה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מהו בעצם חיסכון פנסיוני ולמה הוא חשוב?

חיסכון פנסיוני הוא תוכנית חיסכון ארוכת טווח שמטרתה לצבור כסף שיאפשר לך להתפרנס ולהתקיים בכבוד לאחר שתפסיק/י לעבוד, כלומר בגיל פרישה. בישראל, קיים חוק פנסיה חובה שמבטיח שכל עובד יפריש חלק משכרו לטובת מטרה זו.

האם הכסף שאני חוסכת באמת יעמוד לרשותי כשאצא לפנסיה?

כן, הכספים המופקדים לקרן הפנסיה הם שלך, והם מושקעים בשוק ההון על ידי גופים מוסדיים תחת פיקוח הדוק של משרד האוצר.

אני צעיר ויש לי עוד הרבה שנים לפנסיה. האם המצב בשוק ההון משפיע על החיסכון שלי?

• המרוץ לחשמל, שטח ושבבים: איך דאטה סנטרס הפכו למנוע ההשקעות החם בעולם
• קרנות השתלמות בינואר - תשואה של 2.3% במסלול הכללי; תשואה של 4.5% במנייתי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרנות השתלמות בינואר - תשואה של 2.3% במסלול הכללי; תשואה של...

כן, החיסכון הפנסיוני מושפע מתנודות בשוק ההון. מאחר שמדובר בחיסכון ארוך טווח, תנודות אלו מאוזנות לרוב לאורך השנים. ככל שאתה צעיר יותר, כך ניתן לבחור במסלולי השקעה עם רמת סיכון גבוהה יותר (ופוטנציאל תשואה גבוה יותר), וכאשר מתקרבים לגיל פרישה, לרוב מומלץ לעבור למסלולים סולידיים יותר.

מה קורה אם אני מחליפה עבודה?

בעת החלפת עבודה, חשוב לוודא שהמעסיק החדש ממשיך להפקיד עבורך לקרן הפנסיה הקיימת או לקרן חדשה. ניתן להעביר את הכספים שנצברו מקרן לקרן בלי לאבד זכויות.

האם ניתן למשוך כספי פנסיה לפני גיל פרישה?

באופן כללי, משיכת כספים לפני גיל פרישה כרוכה בתשלום מס מלא וגבוה (כ-35%) ופוגעת משמעותית בקצבה החודשית העתידית. לכן, מומלץ להימנע מכך ככל האפשר.

איך אדע כמה כסף אקבל כשאפרוש?

ניתן לבדוק את גובה החיסכון והצפי לקצבה בדו"ח השנתי הנשלח אליך מחברת הניהול של קרן הפנסיה, או באתרי האינטרנט הייעודיים של קרנות הפנסיה. מומלץ גם להתייעץ עם יועץ פנסיוני כדי לתכנן את הפרישה בצורה מיטבית.

מה באמת יקבע את גובה הקצבה שלי כשאפרוש – תשואה או דמי ניהול?

כלומר, האם זה הסכום הנמוך שאני משלם על ניהול הקרן, או היכולת של הכסף שלי לצמוח ולהרוויח בשוק ההון?

התשובה היא ששני הגורמים האלה הם קריטיים, וצריך להתייחס לכל אחד מהם אחרת.

דמי הניהול הם כמו מס קבוע שאתה משלם כל הזמן. זה סכום בטוח שיוצא לך מהחיסכון, בין אם השוק עולה ובין אם הוא יורד. אם דמי הניהול גבוהים מדי, הם פשוט שוחקים את הכסף שלך לאורך עשרות שנים. הבדל קטן של אחוז בדמי הניהול יכול להצטבר לסכומים עצומים שיכלו להיות שלך ביום הפרישה. אתה שולט בזה, אתה יכול להתמקח ולהוריד את זה.

התשואה, לעומת זאת, היא הרווחים שהכסף שלך משיג בשוק. זה המנוע שגורם לחיסכון לגדול משמעותית לאורך זמן. כשהקרן משקיעה חכם והשוק עולה, הכסף שלך מכפיל את עצמו. אבל זה גורם לא ודאי. אין הבטחה לתשואות עתידיות, וביצועי הקרן משתנים משנה לשנה בהתאם למצב הכלכלי העולמי.

אז מה עושים? האסטרטגיה החכמה היא לדאוג קודם לבסיס הבטוח:

חובה לוודא שדמי הניהול שלך נמוכים ככל האפשר. אל תשלם סתם הרבה כסף לחברת הניהול כשהיא לא מבטיחה לך תשואה.

ורק אחר כך, תסתכל על הביצועים. חפש קרן שמציגה היסטוריה של ביצועים טובים ועקביים לאורך שנים, אבל אך ורק מבין הקרנות שגובות דמי ניהול הוגנים.

במילים פשוטות: דמי ניהול נמוכים הם תנאי הכרחי, ותשואה טובה היא המטרה הסופית אליה אתה שואף.

אז בעצם אין לי שום דרך להשפיע על כמה כסף הקרן תרוויח עבורי בשוק ההון?

דווקא יש מה לעשות, אבל הגישה לניהול התשואה שונה לגמרי מהגישה לניהול דמי הניהול.

בעוד שדמי הניהול הם גורם שאתה יכול לשלוט בו באופן ישיר (על ידי מעבר מקרן יקרה לקרן זולה יותר), התשואה היא תוצאה של השקעות בשוק ההון, ושם אין לך שליטה ישירה על התנודות היומיומיות בשוק.

אז מה כן אפשר לעשות לגבי התשואה?

הדבר החשוב ביותר הוא לבחור את מסלול ההשקעה הנכון עבורך. אתה לא בוחר מניה ספציפית, אלא בוחר את "הכיוון הכללי" שבו הכסף שלך יושקע. לקרנות הפנסיה יש מגוון אפשרויות: מסלול כללי, מסלול מנייתי (עם פוטנציאל רווח גבוה יותר לטווח ארוך, אבל גם סיכון גבוה יותר), מסלול סולידי (עם סיכון נמוך יותר), ועוד. אתה צריך לוודא שהמסלול מתאים לגילך ולרמת התנודתיות שאתה יכול לחיות איתה בשלום. אם אתה צעיר, לרוב נכון לבחור מסלול עם יותר מניות כדי לתת לכסף הזדמנות לצמוח חזק יותר לאורך השנים.

מעבר לבחירת המסלול, אתה יכול גם להשוות ביצועים היסטוריים. למרות שביצועי עבר אינם הבטחה לעתיד, הם נותנים אינדיקציה על איכות מנהל ההשקעות. השווה את התשואות של הקרן שלך מול קרנות אחרות באותו סוג מסלול, במיוחד בטווחים של כמה שנים אחורה. אם הקרן שלך מציגה ביצועים נמוכים בעקביות בהשוואה למתחרות שלה, שווה לשקול לעבור לקרן שמנוהלת טוב יותר.

ולבסוף, חשוב לשמור על קור רוח ולא להיבהל. שוק ההון עולה ויורד במחזורים. הטעות הנפוצה ביותר היא למשוך כסף או לשנות מסלול למסלול סולידי מיד אחרי ירידות שערים גדולות. החיסכון הפנסיוני הוא מטרה לטווח ארוך מאוד, והירידות בדרך כלל מתאזנות ומתקנות את עצמן עם הזמן.

לסיכום, אתה לא יכול להבטיח תשואה גבוהה, אבל אתה בהחלט יכול לבחור את המסלול הנכון ולהחליף מנהל השקעות אם הוא לא עושה עבודה טובה באופן עקבי.

שמעתי פעם את המושג 'קרן ברירת מחדל'. מה זה אומר בעצם, והאם כדאי לי לשקול אותה?

קרן ברירת מחדל היא פתרון שהמדינה יזמה כדי להגן על חוסכים שלא בוחרים באופן אקטיבי קרן פנסיה בעצמם, וכדי להילחם בדמי ניהול גבוהים.

הרעיון הוא פשוט: אם התחלת עבודה חדשה והמעסיק שלך צריך להפריש לך כספים לפנסיה, אבל אתה בעצמך לא הודעת לו לאיזו קרן ספציפית אתה רוצה שישלח את הכסף – המעסיק חייב להצטרף עבורך לאחת מ"קרנות ברירת המחדל" שזכו במכרז של משרד האוצר.

מה היתרון הגדול שלהן? הן מחויבות לגבות דמי ניהול נמוכים במיוחד, לרוב נמוכים משמעותית ממה שרוב הציבור משלם בקרנות הרגילות. הן מציעות מסלולי השקעה פשוטים ואחידים יחסית, כולל מסלולים המותאמים אוטומטית לגילך.

האם היא טובה עבורך? ברוב המקרים, כן. עבור רוב השכירים שאינם מומחים בפיננסים ולא מנהלים משא ומתן קשוח על דמי הניהול שלהם, קרן ברירת המחדל היא אפשרות מצוינת ובטוחה. היא מספקת פתרון פנסיוני הוגן, עם דמי ניהול נמוכים שמבטיחים שיישאר לך יותר כסף בחיסכון בסוף הדרך.

עם זאת, חשוב לזכור: גם אם אתה נמצא בקרן ברירת מחדל, עדיין חשוב לבדוק את הדוחות השנתיים, לוודא שמסלול ההשקעה מתאים לגילך, ואף להשוות מדי פעם את הביצועים שלה מול קרנות אחרות בשוק. זו אופציה בסיסית מעולה, אבל היא לא בהכרח הפתרון היחיד או המושלם לכולם.

אם קרנות ברירת המחדל כל כך זולות ומשתלמות, למה שמישהו לא יעבור אליהן מיד? האם יש להן חסרונות?

למרות היתרון העצום של דמי הניהול הנמוכים, לקרנות ברירת המחדל יש כמה חסרונות פוטנציאליים או נקודות שצריך לשים לב אליהן:

ראשית, הן מציעות פחות גמישות והתאמה אישית. קרנות ברירת המחדל בנויות לתת מענה לקהל הרחב ביותר האפשרי. הן מציעות מסלולי השקעה בסיסיים ומוגדרים מראש (למשל, מסלול תלוי-גיל או מסלול כללי). אם יש לך צרכים מורכבים יותר, רצון למסלול השקעה ספציפי מאוד (כמו השקעה נקייה ממניות מסוימות, או מסלול אג"ח ממשלתיות בלבד), ייתכן שלא תמצא את זה בקרנות האלה, ותצטרך לבחור בקרן אחרת בשוק החופשי.

נוסף על כך, הן לא תמיד הקרן עם התשואה הגבוהה ביותר בשוק. דמי ניהול נמוכים הם רק חלק מהמשוואה. אמנם הן חוסכות לך כסף רב בעמלות, אך ייתכן שקרן אחרת, עם דמי ניהול מעט יותר גבוהים (אך עדיין הוגנים), תצליח להשיג לאורך זמן תשואות עודפות שיפצו על ההבדל בדמי הניהול. הביצועים שלהן הם סבירים, אך לא בהכרח הטובים ביותר באופן עקבי.

כמו כן, קרנות ברירת מחדל לא כוללות תמיד כיסויים ביטוחיים מותאמים. קרן פנסיה כוללת בדרך כלל גם כיסויים למקרה של אובדן כושר עבודה או מוות (שאירים). בקרנות ברירת המחדל הכיסויים האלה הם בסיסיים וסטנדרטיים. אם מצבך הבריאותי מורכב, או שיש לך תלויים רבים (כמו משפחה גדולה), ייתכן שתצטרך לבצע התאמות ביטוחיות מעבר למה שהקרן מציעה, מה שידרוש ממך ייעוץ מקצועי נפרד.

לסיכום, החיסרון המרכזי הוא שהן פתרון "מדף" גנרי. הן פתרון מצוין וחסכוני למי שרוצה ראש שקט ודמי ניהול נמוכים, אך הן פחות מתאימות למי שמחפש התאמה אישית מדויקת לצרכים פיננסיים או ביטוחיים מורכבים.

קבעתי פגישה עם סוכן ביטוח כדי לבדוק את הפנסיה. פעם התקשר אליי גם איש מכירות מחברת ביטוח אחרת. האם זה אותו דבר, או שיש הבדל משמעותי ביניהם?

יש הבדל משמעותי מאוד, וההבדל הזה נוגע בנאמנות למי שמקבל את השירות - אתה או חברת הביטוח.

סוכן הביטוח (שקבעת איתו פגישה):
סוכן ביטוח הוא גורם שוק פרטי שעובד ברישיון משרד האוצר. סוכן טוב אמור לשמש כנאמן שלך. הוא מחויב לבחון את הצרכים האישיים שלך, להשוות בין מגוון רחב של מוצרים וקרנות פנסיה של חברות שונות, ולהמליץ לך על הפתרון הטוב ביותר עבורך באופן אובייקטיבי יחסית. הוא מקבל עמלות מחברות הביטוח, אבל התפקיד שלו הוא לתת לך את התמונה המלאה ולייצג אותך מול החברות.

איש מכירות של חברה מסוימת:
האדם שמתקשר אליך מטעם חברת ביטוח ספציפית הוא עובד החברה, והוא מחויב בראש ובראשונה לאינטרסים של המעסיק שלו. המטרה העיקרית שלו היא למכור לך את המוצר של החברה הספציפית שהוא עובד בה, גם אם יש קרן פנסיה טובה יותר, זולה יותר או מתאימה יותר עבורך בחברה המתחרה.

כשאתה נפגש עם סוכן ביטוח עצמאי, אתה אמור לקבל ייעוץ רחב ואובייקטיבי יותר (או לפחות ייעוץ המבוסס על מגוון אפשרויות). כשאתה מדבר עם איש מכירות של חברה אחת, אתה מקבל הצעה שהיא חלק מקמפיין שיווקי ממוקד מטרה. לכן, הפגישה שקבעת עם הסוכן היא הצעד הנכון יותר כדי לקבל תמונה מלאה ומקיפה על מצב הפנסיה שלך.

אם אני פורש לגמלאות בדיוק כשהבורסות קורסות, כמו שקרה במשבר הקורונה ב-2020? האם כל החיסכון שלי הולך לאיבוד?

זו שאלה שרבים שואלים את עצמם, והתשובה היא שיש כמה דברים שאפשר לעשות, ובעיקר, חשוב לדעת שקרן הפנסיה בנויה כך שהיא אמורה לצמצם את הסיכון הזה.

הדבר החשוב ביותר שיש לדעת הוא שרוב החוסכים לפנסיה נמצאים היום במסלולי השקעה שנקראים "מסלולי יעד לפרישה" או "מסלולים מותאמי גיל". הרעיון מאחורי המסלולים האלה הוא פשוט וחכם: ככל שאתה צעיר יותר, הקרן משקיעה כסף רב יותר במניות (עם סיכון גבוה יותר), וככל שאתה מתקרב לגיל פרישה, הכסף "נודד" אוטומטית למסלולים סולידיים יותר, שמושקעים בעיקר באג"ח ממשלתיות ופחות חשופים לנפילות בבורסה.

לכן, מי שפורש לגמלאות אמור למצוא את רוב הכסף שלו כבר במסלול סולידי, שספג פגיעה קטנה יחסית בזמן משבר כמו הקורונה.

אבל גם אם הקרן ספגה הפסדים, יש כמה פעולות שאפשר לשקול:

ראשית, לא להיכנס לפאניקה ולא למשוך את כל הכסף בבת אחת. הכסף שהוצאת הוא הפסד "על הנייר" בלבד, ואם תמשוך אותו מיד, תהפוך את ההפסד לממשי וסופי. מומלץ למשוך רק את הקצבה החודשית שאתה צריך למחיה השוטפת, ולהשאיר את שאר הכסף בקרן כדי שיוכל להתאושש כשהשווקים יעלו בחזרה (וזה לרוב קורה די מהר אחרי משברים גדולים).

שנית, לשקול פרישה גמישה. אם המצב הכלכלי מאפשר זאת, אפשר לשקול לדחות את הפרישה הרשמית בכמה חודשים או אפילו שנה-שנתיים, להמשיך לעבוד, ולאפשר לקרן הפנסיה להתאושש מהירידות.

דבר נוסף שכדאי לעשות הוא להתייעץ עם יועץ פנסיוני. זה הזמן הנכון ביותר לקבל ייעוץ מקצועי. יועץ פנסיוני יכול לבחון את המצב המדויק של החיסכון שלך ולהמליץ על הדרך הנכונה ביותר להתמודד עם המצב, אולי על ידי שינוי קל של מסלול המשיכה החודשי או התאמות אחרות.

בסופו של דבר, למרות שפרישה בזמן משבר היא מצב לא נעים, המערכת בנויה עם מנגנוני הגנה, ופעולה נכונה ושקולה יכולה לצמצם משמעותית את הנזק.

שמעתי יועצים מדברים הרבה על 'קיבוע זכויות' כשפורשים. אילו זכויות בדיוק צריך 'לקבע' ואיך זה עובד בפועל?

"קיבוע זכויות" הוא תהליך בירוקרטי חשוב וחד-פעמי שצריך לעשות מול מס הכנסה כשפורשים לגמלאות. המטרה שלו היא להבטיח שתוכל לקבל הטבות מס משמעותיות על כספי הפנסיה שלך ועל הכנסות אחרות בגיל פרישה.

הזכות המרכזית שאתה מקבע היא "פטור ממס על חלק מקצבת הפנסיה החודשית".

כשתגיע לגיל פרישה, המדינה תאפשר לך למשוך סכום גדול של כסף מהחיסכון הפנסיוני שלך כקצבה חודשית, וליהנות מפטור ממס על חלק נכבד ממנה. הפטור הזה מתעדכן כל שנה וגדל עם השנים.

למשל, נניח שאתה פורש והקצבה החודשית שלך מקרן הפנסיה היא 10,000 שקל ברוטו.

באמצעות תהליך קיבוע הזכויות, אתה למעשה אומר למס הכנסה: "אני רוצה לנצל את הפטור המקסימלי שמגיע לי על הקצבה הזו".

הרשויות מחשבות את סכום הפטור המדויק שלך, ונניח שהוא עומד על 5,000 שקל בחודש (המספר משתנה בהתאם לשנת הפרישה, גילך ונתונים אחרים).

התוצאה תהיה שתשלם מס הכנסה רק על ההפרש, כלומר על 5,000  שקל (10,000 שקל פחות הפטור של 5,000 שקל), במקום לשלם מס מלא על כל ה-10,000 שקל. מדובר בחיסכון של אלפי שקלים בשנה לאורך כל תקופת הפרישה.

חשוב לדעת שבתהליך הקיבוע, יועץ פרישה בודק גם אם אתה מעוניין לנצל את הפטור ממס על משיכת כספי הפיצויים מהעבודה האחרונה (אם הם חייבים במס), או אם עדיף לך לשמור את הפטור המקסימלי לקצבה החודשית - זו החלטה קריטית שיכולה לחסוך הרבה כסף ודורשת חישוב מדויק.

איך אני יכול לבדוק אם מעבר מקרן פנסיה לביטוח מנהלים ישתלם לי כלכלית, ומהם הסיכונים המרכזיים במהלך כזה?

השאלה שאתה שואל היא שאלה מצוינת, ולמעשה, אין תשובה גורפת שמתאימה לכולם: כדי לדעת אם אתה יכול לחסוך כסף במעבר מקרן פנסיה לביטוח מנהלים, זה תלוי בפרטים האישיים שלך, גובה השכר שלך, ומצד הפוליסות הספציפיות שברשותך.

כדי לבדוק את החיסכון הפוטנציאלי, אתה צריך לבצע השוואה מדויקת של שני גורמים:

דמי הניהול: קרנות פנסיה בדרך כלל מציעות דמי ניהול נמוכים יותר באופן אוטומטי (במיוחד בקרנות ברירת המחדל). בביטוחי מנהלים דמי הניהול המקסימליים גבוהים יותר, אבל לפעמים אפשר להתמקח ולהשיג הנחה משמעותית. אתה חייב להשוות את האחוזים שאתה משלם כרגע מול האחוזים המוצעים בביטוח המנהלים, ולראות היכן נשאר לך יותר כסף בחיסכון לאורך זמן.

מקדם הקצבה: זהו המספר שקובע כמה כסף תקבל כקצבה חודשית עבור כל שקל שצברת. בביטוחי מנהלים ישנים היה מקדם מובטח שהיה אטרקטיבי מאוד. בפוליסות החדשות אין הבטחה כזו, והמקדם בקרנות הפנסיה עשוי להיות משתלם יותר או פחות בהתאם לחישובים אקטואריים.

כדאי שתדע כי מעבר בין מסלולים פנסיוניים הוא צעד משמעותי וכרוך בסיכונים שחייבים לקחת בחשבון:

פגיעה בכיסויים ביטוחיים: בקרן פנסיה יש כיסוי אוטומטי ובסיסי לאובדן כושר עבודה ומוות. כשאתה עובר, אתה עלול לאבד רצף ביטוחי. אם המצב הבריאותי שלך השתנה מאז שהתחלת לחסוך לראשונה, ייתכן שלא תוכל לקבל כיסוי ביטוחי זהה או שהכיסוי החדש יהיה יקר יותר.

אובדן "גיל כניסה": גיל הכניסה הראשוני לביטוח משפיע על תנאי הכיסוי הביטוחי. מעבר בגיל מבוגר יותר עלול להחמיר את התנאים.