לשים כסף על הבן של השכן: למה כדאי לכם להשקיע בסטודנט במקום במניה?
שכחו מנדל"ן או קריפטו - הכירו את ה-ISA, המודל הכלכלי שמאפשר לכם לממן לימודים לצעירים כישרוניים תמורת אחוז מהשכר העתידי שלהם. בזמן שהריבית על הלוואות חונקת את הסטודנטים, המשקיעים מגלים אפיק חדש: לקנות "מניות" בכישרון של הדור הבא. האם המוח הישראלי הוא
הנכס המניב החדש שלכם?
במקום לעקוב אחרי הגרפים של וול-סטריט או לחפש דירה להשקעה בעפולה, תסתכלו רגע על הסטודנט המבריק שגר דלת לידכם. הוא לומד הנדסה או רפואה, הוא רעב להצלחה, אבל הוא חנוק מהלוואות לימודים ויוקר המחיה. בעולם כבר הבינו שאפשר להפוך את הפוטנציאל הזה למסלול השקעה לכל דבר: קוראים לזה ISA - הסכמי שיתוף הכנסה. הרעיון פשוט: אתם נותנים לו את הגב הכלכלי לסיים את התואר בראש שקט, ובתמורה מקבלים "נתח" מההצלחה שלו בדמות שיעור קבוע מהשכר העתידי. זה לא חוב, זו שותפות. אם הבן של השכן יהפוך לסיפור ההצלחה הבא של ההייטק הישראלי - הרווח יהיה של שניכם. האם גם בארץ זה יכול להצליח?
שותפי לרווחים - ולסיכונים: איך החוזה עובד בפועל?
בניגוד להלוואה מהבנק, שבה הריבית דופקת בלי קשר למצבכם בחיים, מודל ה-ISA פועל כמו השקעה בסטארט-אפ. המשקיע מעניק לסטודנט סכום כסף (נניח 100 אלף ש"ח) לכיסוי שכר לימוד ומחיה. בתמורה, הסטודנט חותם על חוזה שבו הוא מתחייב להפריש אחוז קבוע מהשכר ברוטו שלו (לרוב בין 5% ל-10%) למשך תקופה מוגדרת, למשל 5 עד 8 שנים.
כאן נכנס המנגנון ששומר על שני הצדדים:
רצפת שכר: אם הסטודנט לא מצא עבודה או מרוויח מתחת לסף מסוים (נניח 10,000 ש"ח), הוא לא משלם שקל. המשקיע סופג את ההמתנה.
- סטודנטים בין וולט למקרר הריק: האם באמת משתלם לכם לבשל בבית?
- מלגות לסטודנטים - הגופים שמחלקים מלגות ואיך אפשר לקבל? מדריך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקרת תשלום: כדי שהסטודנט לא ירגיש "עבד" אם יהיה המיליונר הבא, החוזה כולל תקרה. ברגע שהוא החזיר סכום מסוים (למשל פי שניים מההשקעה המקורית), החוזה מסתיים מיד.
האינטרס המשותף: בניגוד לבנק שרק רוצה את הכסף חזרה, למשקיע ב-ISA יש אינטרס שהסטודנט יצליח, יתקדם וירוויח כמה שיותר. זהו "הון אנושי" במובן הכי מזוקק שלו.
- חושבים להשקיע בנדל"ן בחו"ל? זה מה שאתם לא לוקחים בחשבון
- 250 מיליון שקל לחיבור הצפון: המכרז לשדרוג מחלף סומך יוצא לדרך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד הנאסד"ק של תל אביב יוצא לדרך: הכירו את ת"א טכנולוגיה 35
הסיכון: מה קורה אם הסטודנט עובר להודו או מחליט להיות אמן?
השקעה בבני אדם היא לא השקעה במכונה או בנדל"ן; בני אדם משנים את דעתם, עושים טעויות או פשוט מחליטים לשנות כיוון. זהו ה"פיל שבחדר" במודל ה-ISA. המשקיע שואל את עצמו: "מה ימנע מהסטודנט שמימנתי לרדת מהארץ או להחליט שהוא עוזב את ההייטק לטובת סדנת יוגה במדבר?".
כדי שהמודל הזה יישאר השקעה כלכלית ולא יהפוך לפילנתרופיה, הוא נשען על שלושה מנגנוני הגנה:
סינון של המוח: המשקיע לא מהמר על כל אחד. קרנות ISA פועלות כמו מחלקת חיתום: הן בודקות את ציוני הפסיכומטרי, את המוסד האקדמי ואת הביקוש למקצוע בשוק. להשקיע בסטודנט להנדסת חשמל בטכניון זה לא כמו להשקיע בתואר כללי ללא אופק תעסוקתי. המשקיע קונה "פוטנציאל השתכרות", ולכן הבחירה בסטודנט היא הניתוח הכלכלי החשוב ביותר.
הגנת ה"בריחה": מה קורה אם הסטודנט עוזב את הארץ? החוזים הללו כוללים סעיפים משפטיים שמתייחסים למעבר לחו"ל. במקרים כאלו, החוזה הופך לרוב להלוואה רגילה עם ריבית גבוהה, או שהסטודנט מחויב להמשיך לדווח על הכנסותיו בחו"ל. בישראל, מדובר באתגר משפטי מורכב, אך בעולם כבר קיימות חברות ניהול שגובות את האחוזים גם מעבר לים.
מודל ה"סל": זהו כלי ניהול הסיכונים החזק ביותר. משקיע חכם לא שם 100 אלף שקל על "הבן של השכן" לבדו. הוא משקיע בקרן שמחזיקה תיק של 50 סטודנטים שונים. בתיק כזה, הסטטיסטיקה עובדת לטובת המשקיע: גם אם שניים החליטו לפרוש ושלושה לא מוצאים עבודה, העשרה שהפכו למנהלים בכירים ומרוויחים 40 אלף שקל בחודש, יכסו את ההפסדים וייצרו תשואה עודפת לכל הסל.
הצד השני של המטבע: הגינות כלכלית
למה הבנקים מפחדים מהמודל - והאם המדינה תאפשר?
הבנקים בישראל חיים מצוין מהלוואות סטודנטים. מדובר במוצר בטוח יחסית: הסכומים לא ענקיים, הריבית נצברת, ולרוב יש הורים שחתומים כערבים. הכניסה של מודל ה-ISA מאיימת על הלחם והחמאה של המערכת הבנקאית, כי היא מציעה משהו שהבנק לא יכול להציע: פטור מתשלום במקרה של כישלון. עבור הבנקים, מדובר ב"סיוט רגולטורי".
בנק לא יודע איך לתמחר "שותפות בשכר". הוא יודע לתמחר חוב. ברגע שסטודנטים יבינו שהם יכולים לממן את התואר בלי הגיבנת של החוב לבנק, ועם שותף שבאמת רוצה שהם ירוויחו הרבה (כי אז גם הוא מרוויח), כוח המיקוח של הבנקים יירד.
החסם המשפטי: האם מותר "לקנות" בן אדם?
כאן נכנסת השאלה הרגולטורית המורכבת. בישראל, חוקים כמו "חוק הגנת השכר" מגנים על העובד ומונעים שעבוד של המשכורת. הרגולטור הישראלי יצטרך להכריע: האם ISA הוא מוצר פיננסי לגיטימי של שיתוף בסיכונים, או שמדובר ב"הלוואה בתחפושת" שעלולה לנצל צעירים?
