טראמפ נוחת בביג'ינג: פסגה בצל מתיחות איראן, סחר וטכנולוגיה
אחרי חודשים של מתיחות, מכסים ואיומים הדדיים, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צפוי לנחות ביום רביעי בבייג'ינג לפגישת פסגה עם נשיא סין, שי ג'ינפינג. זה יהיה הביקור הראשון של נשיא אמריקאי בסין זה כמעט עשור. המפגש מגיע בזמן רגיש במיוחד, כששתי המעצמות נאבקות על סחר, טכנולוגיה, בינה מלאכותית והשפעה גיאופוליטית במזרח התיכון.
הפגישה, שנדחתה מאז חודש מרץ בעקבות המלחמה מול איראן, נועדה לבחון האם טראמפ ושי יכולים לשקם את מערכת היחסים האישית ביניהם ולייצר בסיס משותף בנושאי סחר, טכנולוגיה וביטחון אזורי.
מדובר ביומיים אינטנסיביים של משא ומתן מורכב, כאשר כל צד מגיע עם דרישות ברורות וקווים אדומים שקשה לגשר עליהם. ברקע נמצאת ההפוגה החלקית במלחמת הסחר בין שתי המדינות מאז אוקטובר האחרון. למרות הקלות מסוימות, רוב המכסים שהוטלו בשנים האחרונות עדיין נשארו בתוקף, והחברות האמריקאיות והסיניות ממשיכות להתמודד עם אי-ודאות גבוהה.
גם המתיחות סביב איראן מוסיפה רובד נוסף לביקור. וושינגטון מפעילה לחץ גובר על בייג'ינג בשל קשריה הכלכליים והאנרגטיים עם טהרן, במיוחד בתקופה שבה ארה"ב מנסה להגביר את הלחץ האזורי על איראן.
- חסימת מצר הורמוז משבשת את כלכלת בסין
- פסגת טראמפ ושי הפכה לדד ליין החדש של השווקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, המאבק על שבבים, בינה מלאכותית ומתכות נדירות הפך את היחסים הכלכליים בין ארה"ב לסין לעימות בעל משמעות ביטחונית ואסטרטגית. להרחבה: טראמפ מאיים על סין: מכסים של 60% על כל היבוא.
מבחינת שתי המעצמות, הטכנולוגיה כבר אינה רק מנוע צמיחה עסקי - אלא כלי כוח גיאופוליטי אסטרטגי. לכן גם הסיכוי להגיע להסכמות רחבות נותר מוגבל, למרות הרצון של שני הצדדים להימנע מהסלמה נוספת.
איראן נכנסת לפסגה: הקרב על הנפט והסנקציות מחריף
העימות מול איראן צפוי לעמוד במרכז השיחות בין טראמפ לבין ג'ינפינג מבחינת ארה"ב, המלחמה יצרה לחץ כבד על שוקי האנרגיה בעולם, וטראמפ מנסה לצמצם את מקורות ההכנסה של טהרן. אחד הנושאים המרכזיים יהיה רכישות הנפט האיראני על ידי סין, שנחשבת כיום ללקוחה הגדולה ביותר של איראן.
- הואנג וטראמפ בדרך לסין: ברקע המתיחות סביב ייצור שבבי AI
- אלטמן נגד מאסק: "הוא דרש שליטה ב-OpenAI - ואף שקל להעביר אותה לילדיו"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלמנתו של בעלי אונליפאנס קיבלה את השליטה באימפריה שבנה
בוושינגטון טוענים שהכסף שמגיע ממכירת הנפט מסייע לטהרן לממן את פעילותה הצבאית והאזורית. בשנים האחרונות הטילה ארה"ב סנקציות על חברות סיניות שלטענתה רכשו נפט איראני או סייעו לאיראן באמצעים טכנולוגיים, כולל שירותי מודיעין ותמונות לוויין.
טראמפ אף רמז בעבר כי ארה"ב עשויה לעצור ספינות שמעבירות ציוד מסין לאיראן, אך בבייג'ינג דחו את ההאשמות וטענו כי מדובר בלחץ פוליטי אמריקאי.
כעת מנסה וושינגטון להפוך את הנושא לכלי לחץ מרכזי מול סין. מנגד, בייג'ינג ממשיכה להתנגד לסנקציות האמריקאיות ואף הפעילה בשנים האחרונות מנגנוני הגנה שנועדו לאפשר לחברות סיניות להמשיך לפעול גם תחת מגבלות אמריקאיות.
העימות הזה כבר לא נוגע רק לאיראן. אם ארה"ב תחריף את הסנקציות על חברות סיניות, בבייג'ינג עשויים להגיב בצעדים כלכליים משלהם, כולל הגבלות על יצוא מינרלים ומתכות נדירות החיוניים לתעשיות הטכנולוגיה, הרכב והשבבים בעולם.
לכן, השיחות בבייג'ינג עוסקות לא רק בביטחון ובדיפלומטיה, אלא גם במאבק על אנרגיה, חומרי גלם ושרשראות האספקה של הכלכלה העולמית. להרחבה: ארה"ב מחדשת סנקציות על חברות סיניות בגלל נפט איראני.
מכסים ורכישות: הפוגה זמנית לצד סיכון להסלמה
למרות ההבנות שהושגו באוקטובר האחרון בין ארה"ב לסין, רוב המכסים שהוטלו בשנים האחרונות עדיין נשארו בתוקף. ההסכמות האחרונות הצליחו להוריד חלק מהמתיחות ולעצור צעדים חריפים יותר, כולל מגבלות נוספות על יצוא מתכות נדירות מסין, אך שני הצדדים עדיין רחוקים מהסכם רחב.
בבייג'ינג ממשיכים לבקר את מדיניות הסחר האמריקאית וטוענים כי וושינגטון משתמשת במכסים ככלי לחץ פוליטי. מנגד, ארה"ב ממשיכה לפתוח בחקירות חדשות נגד חברות ויצרנים סיניים בטענה לסבסוד ממשלתי, תחרות לא הוגנת ופגיעה בתעשייה האמריקאית.
המצב הסתבך עוד יותר לאחר שבפברואר האחרון פסל בית המשפט העליון בארה"ב חלק מהמכסים הישנים שהטיל ממשל טראמפ בקדנציה הקודמת. בעקבות זאת, הבית הלבן בוחן מסלולים משפטיים חדשים שיאפשרו להמשיך ולהטיל מכסים או מגבלות סחר על מוצרים סיניים.
אחד התחומים שבהם שתי המדינות דווקא משתפות פעולה הוא המאבק בסחר בפנטניל - סם סינתטי קטלני שהפך למשבר בריאותי חמור בארה"ב. טראמפ השתמש בעבר במכסים של 10% ובהמשך העלה זאת ל-20% על מוצרים סיניים כדי ללחוץ על בייג'ינג לפעול נגד רשתות ההברחה והיצוא של חומרים כימיים המשמשים לייצור הסם.
למרות הקשיים המשפטיים והדיפלומטיים, ימים ספורים לפני הפסגה הודיעה סין על פירוק רשת הברחות גדולה, במהלך שבוצע בתיאום עם גורמי אכיפה אמריקאיים. עבור טראמפ, מדובר בהישג מוגבל אך חשוב, שמאפשר להציג התקדמות מסוימת מול בייג'ינג. במקביל, שתי המדינות מנסות לקדם עסקאות חדשות בתחומי החקלאות, האנרגיה והתעופה.
בין היתר מדובר באפשרות להזמנות מטוסים חדשות מבואינג בדומה להסכמים שעליהם חתמה ארה"ב בשנים האחרונות עם יפן ודרום קוריאה.
גם תחום החקלאות נשאר כלי לחץ מרכזי ביחסים בין המדינות. סין היא יבואנית הסויה הגדולה בעולם, ובמהלך מלחמת הסחר הקודמת צמצמה משמעותית רכישות מארה"ב כדי להפעיל לחץ על חקלאים אמריקאים - קהל בוחרים חשוב עבור טראמפ.
מאז אוקטובר היקף היבוא התאושש חלקית, אך בשווקים מבינים שסין עדיין יכולה להשתמש ברכישות החקלאיות כמנוף לחץ בכל שלב.
שבבים, בינה מלאכותית וטאיוואן: מוקדי העימות הרגישים ביותר
תחום הטכנולוגיה הפך בשנים האחרונות לזירת העימות המרכזית בין ארה"ב לסין. בוושינגטון חוששים שסין משתמשת בטכנולוגיה אמריקאית, ובעיקר בפלטפורמות בינה מלאכותית ושבבים מתקדמים, כדי לפתח מודלי AI מתחרים בעלויות נמוכות ובקצב מהיר. להרחבה הואנג מצטרף לטראמפ - אנבידיה בסין על רקע מתיחות ייצור שבבי AI
במסגרת המאבק הזה, הממשל האמריקאי הרחיב באפריל את ההגבלות על גישה סינית לשבבים מתקדמים, שירותי ענן וטכנולוגיות AI רגישות. המטרה היא להאט את ההתקדמות הסינית בתחומים שנחשבים קריטיים גם לביטחון הלאומי, כולל מערכות צבאיות, מודיעין וסייבר. בסין ממשיכים לתקוף את מגבלות היצוא האמריקאיות, במיוחד סביב מוצרי אנבידיה.
למרות זאת, בדצמבר האחרון אישר ממשל טראמפ מכירה מוגבלת של גרסה מוחלשת של שבבי AI לסין, בניסיון לאזן בין הלחץ הביטחוני לבין האינטרסים הכלכליים של החברות האמריקאיות.
המהלך ממחיש את הדילמה של וושינגטון: מצד אחד ניסיון למנוע מסין גישה לטכנולוגיה המתקדמת ביותר, ומצד שני רצון לא לפגוע לחלוטין בהכנסות של חברות אמריקאיות שתלויות בשוק הסיני.
אבל מעל הכול מרחף נושא אחד רגיש במיוחד טאיוואן. עבור בייג'ינג, טאיוואן היא סוגיה אסטרטגית ולאומית ראשונה במעלה, וסין ממשיכה לדרוש מארה"ב להצהיר באופן ברור כי אינה תומכת בעצמאות האי. ארה"ב מצדה ממשיכה במדיניות הוותיקה של "עמימות אסטרטגית": הכרה רשמית במדיניות "סין האחת", לצד תמיכה ביטחונית וכלכלית לא רשמית בטאיוואן.
במסגרת זו, וושינגטון ממשיכה לאשר עסקאות נשק משמעותיות לטאיפיי, כולל חבילת נשק חדשה בהיקף של כ-14 מיליארד דולר שעלתה לאחרונה לדיון.
עבור טראמפ, עסקאות הנשק יכולות לשמש קלף לחץ מול סין במהלך השיחות. אך במקביל, כל צעד סביב טאיוואן נחשב לנפיץ במיוחד ועלול להוביל להסלמה חדה ביחסים בין שתי המעצמות.
בנוסף לחשיבות הביטחונית, טאיוואן נמצאת גם בלב תעשיית השבבים העולמית, דרך TSMC - יצרנית השבבים הגדולה והמתקדמת בעולם, שמספקת רכיבים קריטיים לחברות כמו אפל, אנבידיה ו-AMD.
להרחבה: ארה"ב מגבילה יצוא שבבים לסין: אנבידיה מאבדת מיליארדים.
המתכות הנדירות הפכו לנשק כלכלי במאבק בין ארה"ב לסין
אחד הנושאים הרגישים ביותר בפסגה הוא השליטה של סין בשוק המתכות והמינרלים הנדירים המשמשים חומרי גלם חיוניים לתעשיות השבבים, הרכב החשמלי, הסוללות, מערכות הנשק והאנרגיה הירוקה. סין שולטת כיום בחלק גדול מהכרייה והעיבוד העולמי של מינרלים קריטיים כמו ליתיום, גרפיט, גליום ומתכות נדירות נוספות.
לפי הערכות בינלאומיות, חלק משמעותי מהעיבוד העולמי של חומרים אלה מתבצע בסין, גם כאשר הכרייה עצמה נעשית במדינות אחרות. המשמעות היא שתעשיות אמריקאיות רבות עדיין תלויות בשרשרת האספקה הסינית.
בארה"ב מנסים בשנים האחרונות לצמצם את התלות הזו באמצעות השקעות במכרות חדשים, שיתופי פעולה עם מדינות כמו אוסטרליה וקנדה, והקמת מתקני עיבוד מקומיים.
עם זאת, גורמים בתעשייה מעריכים שיידרשו שנים עד שוושינגטון תוכל לבנות חלופה מלאה ליכולת הסינית. למרות התאוששות חלקית במסחר בין שתי המדינות מאז אוקטובר, היקף הסחר במינרלים קריטיים עדיין נמוך יחסית לתקופות קודמות.
במקביל, בייג'ינג מקשיחה את הפיקוח על היצוא ומפעילה מנגנוני רישוי חדשים שמאטים את אישורי המשלוחים לחברות זרות. המהלכים האלה יוצרים לחץ גובר על יצרניות טכנולוגיה, רכב ותעשיות ביטחוניות ברחבי העולם, שחוששות מעיכובים באספקה ועלייה בעלויות הייצור.
לכן, גם אם הפסגה בבייג'ינג תוביל להסכמות נקודתיות או להצהרות מרגיעות, בשווקים לא מצפים לפריצת דרך גדולה. שתי המדינות עדיין מנסות למנוע הידרדרות נוספת ביחסים, בעיקר כדי להגן על הסחר העולמי ושרשראות האספקה, אבל המחלוקות סביב איראן, טאיוואן, שבבים ובינה מלאכותית מקשות מאוד על פשרות רחבות.
בשלב הזה, רוב ההערכות הן שכל התקדמות שתושג תהיה מוגבלת וזמנית, בעוד שהמאבק הכלכלי והטכנולוגי בין שתי המעצמות צפוי להמשיך גם בשנים הקרובות.
