הנשיא יצחק עמית (צילום: לע"מ, הרשות השופטת)
הנשיא יצחק עמית (צילום: לע"מ, הרשות השופטת)

בג"ץ דחה עתירה להגבלת הליכי חדלות הפרעון של יחידים לשלוש שנים

עמית: ברירת המחדל בחוק היא ממילא שלוש שנים; אין להתערב במדיניות הממונה על חדלות פרעון בנוגע להארכת התקופה. הממונה אמור לפרסם בקרוב נוהל חדש לגיבוש תוכניות לשיקום כלכלי

איתמר לוין |

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה עתירה בה התבקש בג"ץ לקבוע, כי ברירת המחדל לניהול הליכי חדלות פרעון של יחידים - בפועל ולא רק בלשון החוק - תהיה שלוש שנים. עמית מציין, כי הממונה על חדלות פרעון עומד לפרסם בחודשים הקרובים נוהל חדש בנוגע לגיבוש תוכניות לשיקום כלכלי, וכי אין עילה להתערב במדיניותו הנוכחית.

עמותת "דף חדש - ללא חובות" ועמותת לתת טענו בעתירתן, כי אמנם החוק קובע שככלל תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים, אך בפועל התקופה הממוצעת עומדת על 51 חודשים. הן ביקשו להורות לממונה לפרסם נוהל, ולפיו עמדת באי כוחו בהליכי חדלות פרעון תהיה שתקופת התשלומים אכן תעמוד על שלוש שנים בלבד. 

המשמעות היא שמימוש צו השיקום יכול להיעשות במהירות רבה יותר, וכך יכולים החייבים לקבל הפטר מיתרת החובות ולפתוח דף חדש. קיצור התקופה אמנם עלול להביא לכך שהתשלומים החודשיים יהיו גבוהים יותר, אך מאחר שבית המשפט בודק את יכולת ההחזר - מירב הסיכויים הם שהנושים אכן יקבלו חלק קטן יותר מן החובות.

ההחלטות מתקבלות ב"תפירה ידנית"

עמית מזכיר את לשון החוק: "תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי...  בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, מטעמים שיירשמו, תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו לגבי היחיד נסיבות אישיות המצדיקות זאת. בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים", בשל שורה של סיבות אותן מונה החוק. ביניהן: ניצול לרעה של ההליכים, אי שיתוף פעולה עם הממונה או הנאמן, העדפת נושים, הברחת נכסים, התנהגות כלכלית חסרת תום לב וחוב לפיצוי נפגע עבירה.

עמית אומר: "אין חולק על חשיבותו של הליך חדלות הפרעון לשיקומו של החייב והחזרתו למסלול של חיים נורמטיביים, מחוץ למגבלות ולהגבלות תחת צלו של הליך חדלות הפרעון. בהליך חדלות הפרעון נדרש בית המשפט להבנה כלכלית ולידע במגוון של נושאים משפטיים, כמו דיני משפחה, דיני חוזים, דיני קניין ועוד.

"יש לזכור כי הליך חדלות הפרעון גם מגן על החייב מפני נושיו, ומאפשר לו לשקם את חייו, כאשר כל מקרה נבחן לגופו. לפיכך, החלטות בית המשפט מתקבלות ב'תפירה ידנית' בהתאם למידותיו של כל חייב ולנסיבותיו האישיות, וגם נוהל הממונה מדגיש כי אמות המידה והקריטריונים שנקבעו על ידו, הם בכפוף לנסיבות כל מקרה לגופו.

התקנות כבר על שולחן הוועדה

"שיקול הדעת לגבי תקופת התשלום מסור לבית המשפט של חדלות פרעון, בהתחשב בחייב ובנושיו. ודוק: הגבלת תקופת התשלום לשלוש שנים אינה מיטיבה בהכרח עם החייב, מאחר ולעיתים חייבים נזקקים לתקופת הגנה ארוכה יותר המוענקת הם בהליך חדלות הפירעון בשל נסיבותיהם האישיות.

קיראו עוד ב"משפט"

"כמו כן, לעיתים תקופת תשלום קצרה עלולה לגרום לכך שהחייב יידרש לשאת בתשלום חודשי גבוה שאינו בהישג ידו, מה שעלול להביא בסופו של דבר לביטול ההליך. לכן, לפעמים נדרשת פריסה ארוכה יותר של התשלומים, העשויה לאפשר לחייב לפדות זכויותיו בנכס שבבעלותו במקום למהר לאפשר לממשם על ידי הנושים. כך, לדוגמה, במקום שהחייב יממש זכויותיו בנכס מקרקעין לרבות בדירת המגורים שלו, פריסת התשלום לתקופה העולה על שלוש שנים, עשויה לאפשר לו 'לפדות' את הנכס חלף מימושו המיידי".

שתי העמותות גם ביקשו להורות לשר המשפטים, יריב לוין, לפרסם הוראות וכללים לחישוב דמי מחייתו וכושר השתכרותו של החייב, כפי שקבע חוק חדלות פרעון החדש עוד בשנת 2018. לאחר הגשת העתירה נמסר לבג"ץ, כי טיוטת התקנות מונחת מזה חצי שנה על שולחנה של ועדת החוקה. לפיכך דחה עמית גם חלק זה של העתירה, בציינו שניתן יהיה לשוב ולעתור אם תימשך הסחבת בהתקנת התקנות.

השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם עמית. את העותרות ייצגו עוה"ד רענן קליר, נוי שפלר ותומר רבינוביץ, ואת המדינה - עו"ד רועי שויקה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה