"זה מרגיש כמו החודשים לפני המפולת של שנת 2000"

מייקל ברי שוב מנסה לצנן את ההתלהבות בוול סטריט. המשקיע שהתפרסם בזכות זיהוי משבר הסאבפריים בשנת 2008 וההימור נגד שוק הדיור האמריקאי, טוען שההתלהבות סביב AI מתחילה להזכיר את הסוף של בועת הדוט קום - את החודשים שבהם השוק כבר רץ כמעט בלי להסתכל אחורה.

ברי, רופא בהכשרתו שהפך למנהל קרן גידור ולדמות מרכזית בסרט "מכונת הכסף", טוען שהשוק כבר לא מתנהל על בסיס נתוני מאקרו או רווחי חברות. הוא רודף אחר מניות שממשיכות לעלות כי הן עלו אתמול. כל מה שקשור לבינה מלאכותית, שבבים, מרכזי נתונים ותשתיות מחשוב הפך למוקד תשומת הלב. המדדים מגיעים לשיאים חדשים, אבל ההפרדה בין המציאות הכלכלית לבין המחירים הולכת וגדלה.

מדד השבבים הפך למד החום של השוק

מדד מניות השבבים של פילדלפיה, SOX, משמש כמד חום מרכזי. הוא קפץ בכ-10% בשבוע האחרון והגיע לעלייה של כ-60% מתחילת השנה. מספרים כאלה לא מאפיינים שוק שורי רגיל. הם משקפים ציפיות למהפכה מהירה בביקוש לשבבים מתקדמים, זיכרונות ומעבדים גרפיים.

הביקוש הזה אמיתי. חברות גדולות משקיעות עשרות מיליארדי דולרים בתשתיות. אבל כשכל ירידה קלה הופכת מיד להזדמנות קנייה, המחירים מתחילים להתנתק מהנתונים הבסיסיים. הבעיה העיקרית היא שהשוק בוחר רק את החדשות שמתאימות לו. נתון תעסוקה חזק? עליות. אינפלציה שנתקעת ברמה גבוהה? מתעלמים. מחירי אנרגיה עולים בגלל מתחים גיאופוליטיים? עדיין לא משפיע.

כל עוד מניות AI מטפסות, הכול מתפרש כחיובי. נתון חלש הופך לסיבה להורדת ריבית עתידית, ונתון חזק מוכיח שהכלכלה עומדת מאחורי הצמיחה. זה מנגנון שמאפשר עליות רצופות, אבל גם מגדיל את הסיכון לתיקון חד.

הדמיון לשנת 2000 לא מקרי

ההשוואה לשלהי שנות ה-90 ברורה. גם אז היה סיפור אמיתי מאחורי העליות. האינטרנט שינה את העולם. חברות תקשורת, תוכנה וחומרה היו במרכז. אבל המניות רצו קדימה הרבה יותר מהר מהרווחים בפועל. כשהציפיות פגשו את המציאות, הגיעה הירידה.

היום הבינה המלאכותית היא טכנולוגיה אמיתית. היא משנה תהליכי עבודה, מגדילה פרודוקטיביות ומכניסה תוכנות חדשות לארגונים. עם זאת, השאלה היא לא אם הטכנולוגיה חשובה. השאלה היא כמה כבר משלמים היום על כל שקל של צמיחה עתידית.

להרחבה: איך דוח אחד הצית את הדיון "האם AI זה בועה" מחדש?

לא כל מניית AI היא אנבידיה

חלק גדול מהעליות מגיע מהחברות המובילות, יצרניות שבבים גדולות וחברות ענן שמשקיעות מאות מיליארדים. הן רווחיות ויש להן ביקוש אמיתי. אבל השוק לא נעצר שם. הוא קונה גם חברות קטנות יותר, ספקיות ציוד, זיכרון, קירור, תקשורת ואחסון. חלקן ירוויחו מהגל. חלקן כבר מתומחרות כאילו הן יתפסו נתח ענק מהשוק.

• ריאן כהן מנכ"ל גיימסטופ מגלומן? אני דווקא חושב שהוא רציני
• מייקל ברי ברח מגיימסטופ: "מכרתי את כל הפוזיציה"

זה בדיוק מה שקורה בכל מהפכה טכנולוגית. יש מנצחות אמיתיות ויש כאלה שנהנות זמנית מההתלהבות. גם במדד השבבים עצמו יש הבדלים גדולים בין החברות. לא כל מניה תרוויח באותה מידה מהביקוש, ולא כל חברה שמוכרת לשוק מרכזי הנתונים תדע לתרגם את הגידול בהכנסות לרווחים לאורך זמן.

במקביל, מתחרים חדשים נכנסים לשוק ומנסים להפחית את הריכוזיות סביב אנבידיה. חברות שמתכננות גיוסים גדולים בדרך לנאסד"ק מראות עד כמה האווירה עדיין חמה. להרחבה: המתחרה של אנבידיה בדרך לנאסד"ק, סרברס תגייס לפי 40 מיליארד דולר

הסיכון הוא בתמחור, לא בטכנולוגיה

הסיכון, על פי ברי, לא נובע מהטכנולוגיה עצמה. הוא נובע מהתמחור. בשלב הראשון המשקיעים משלמים על החלום. אחר כך הם רוצים הכנסות. בהמשך הם מחפשים רווחים אמיתיים. כשחלק מהחברות לא יצליחו לספק את הציפיות הגבוהות, התיקון עלול להיות חד.

זה לא אומר שהעליות נגמרות מחר. השוק יכול להמשיך לטפס עוד תקופה, כי המומנטום חזק והכסף זורם. אבל ככל שהמחירים גבוהים יותר, גם אכזבה קטנה יכולה להפוך לירידה משמעותית. אומנם בינה מלאכותית היא שינוי מבני אמיתי, והיא כנראה תשנה חלקים רחבים בכלכלה, אבל השוק מתמחר היום לא מעט חברות כאילו העתיד כבר מובטח.

במקביל, הבועה לא מתחילה ונגמרת רק במניות. היא כבר גולשת גם לשווקים אחרים, כולל נדל"ן של מרכזי נתונים, חשמל ותשתיות. שטחים עם חיבורי חשמל זמינים הופכים לנכס מבוקש, מחירי קרקע עולים, וההשקעות מגיעות להיקפים חריגים. זה עוד סימן לכך שההתלהבות סביב AI כבר לא נשארת רק במסכי המסחר.

• "פרס על כישלון": מרד משקיעים חסר תקדים נגד יו"ר ענקית הקמעונאות טארגט
• דרמה בארה"ב: משרד המשפטים ביטל צווים שדרשו מעיתונאים לחשוף מקורות

המשקיעים צריכים להיזהר, יש כבר יותר מדי סימנים שהשווקים הופכים להיות מנותקים - 10 סימני אזהרה למפולת בבורסה - מה המחקרים מלמדים אותנו

מפולת הדוט קום ומה בינה לבין בועת ה AI: הדברים שצריך לדעת

האינטרנט באמת שינה את העולם

בועת הדוט קום נבנתה על טכנולוגיה אמיתית. האינטרנט אכן שינה מסחר, תקשורת, פרסום, בנקאות, מדיה וקמעונאות. הבעיה הייתה התמחור. השוק לקח רעיון נכון והקדים את המציאות בכמה שנים טובות. במילים אחרות, גם כשמהפכה אמיתית עומדת בבסיס העליות, אפשר לשלם עליה מחיר מוגזם.

לפני המפולת הייתה תחושת ודאות מוחלטת

בסוף שנות ה 90 המשקיעים האמינו שהכלכלה החדשה שינתה את כללי המשחק. חברות בלי רווחים קיבלו שווי של מיליארדים, כי השוק הסתכל על מספר משתמשים, כניסות לאתר וצמיחה עתידית. זה מזכיר במידה מסוימת את האווירה סביב AI היום, שבה השוק מוכן לשלם הרבה על פוטנציאל עתידי. עם זאת, היום החברות המובילות רווחיות הרבה יותר.

הנאסד"ק התרסק

שיא הבועה הגיע במרץ 2000. אחר כך הגיע תהליך ארוך וכואב של ירידות. נאסד"ק איבד בסופו של דבר כמעט 80% מהשיא ועד התחתית באוקטובר 2002, ומחק טריליוני דולרים משווי השוק. זה היה מעבר חד משוק שמוכן לקנות כל חלום, לשוק שדורש הכנסות, תזרים ורווחים.

הרבה חברות נעלמו, המנצחות שרדו

אחרי המפולת, חברות דוט קום רבות נסגרו או נמכרו כמעט בלי ערך. אבל חלק מהמנצחות של העידן ההוא הפכו לענקיות. אמזון, איביי ובהמשך גוגל הראו שהאינטרנט לא היה בלוף. הלקח ברור: בועה יכולה להתפוצץ גם כשסיפור הטכנולוגיה נכון. השאלה היא מי שורד עד שהמודל העסקי מבשיל.

השוק קנה חלום לפני שקיבל רווחים

בשנות הדוט קום, חלק גדול מהחברות מכרו חזון, לא רווח. המודל היה לגדול מהר, לגייס כסף, להשיג משתמשים ולדחות את שאלת הרווחיות. היום המצב שונה בחלקו. אנבידיה, מיקרוסופט, אמזון ואלפבית מייצרות רווחים עצומים. אבל בשוליים של שוק ה AI יש שוב חברות שמתומחרות לפי חלום, ולא לפי תזרים.

הריבית הייתה חלק מהסיפור

סוף שנות ה 90 התאפיין בצמיחה חזקה, שוק עבודה טוב ועלייה בפריון, אבל גם בהידוק מוניטרי לקראת סוף התקופה. כשהריבית עולה, כסף עתידי שווה פחות היום. זה פוגע בעיקר במניות צמיחה שמתומחרות על רווחים רחוקים. גם היום הריבית היא גורם מרכזי. אם האינפלציה תישאר גבוהה והריבית תרד לאט, מכפילי הטכנולוגיה יהיו רגישים יותר.

הדמיון הגדול: כולם מדברים על אותו דבר

ב-1999 כמעט כל שיחה בשוק הסתיימה באינטרנט. היום הרבה שיחות מסתיימות ב AI, שבבים, מרכזי נתונים וזיכרון. זה לא אומר שהטכנולוגיה לא אמיתית, אבל זה כן סימן לאווירה חמה. כאשר כל השוק נשען על תזה אחת שכולם חושבים שהם מבינים, הסיכון לתמחור יתר עולה.

ההבדל הגדול: ענקיות ה AI באמת מרוויחות

בבועת הדוט קום, חלק גדול מהחברות המובילות בבאז הציבורי שרפו מזומנים. היום מנוע העליות נמצא בעיקר אצל חברות רווחיות מאוד, עם לקוחות, תזרים, יתרון טכנולוגי ויכולת השקעה של עשרות מיליארדי דולרים. זו נקודת הבדל קריטית. בועה יכולה להתפתח גם בחברות חזקות, אבל הסיכון שונה מחברות בלי הכנסות ממשיות.

הריכוזיות בשוק מזכירה תקופות מסוכנות

אחד הסימנים המטרידים כיום הוא ריכוז העליות במספר קטן של מניות ענק. כשהמדדים עולים בעיקר בזכות אנבידיה, מיקרוסופט, אפל, אמזון, אלפבית, מטא וטסלה, השוק נראה חזק, אבל תלוי מאוד בכמה חברות. כאשר מעט מניות מחזיקות מדד שלם, כל אכזבה בהן מקבלת משקל גדול.

שבבים הם הסיבים האופטיים של התקופה הנוכחית

ב 1999 הסיפור היה אתרים, תקשורת, סיבים אופטיים ומסחר מקוון. היום הסיפור הוא שבבים, HBM, מרכזי נתונים, חשמל וקירור. ההשקעות בתשתיות AI מזכירות את ההשקעות הגדולות בתשתיות אינטרנט אז. חלק מהן יוכיחו את עצמן, וחלק עשויות להתברר בהמשך כהשקעות שבוצעו במחירים גבוהים מדי.

בועה יכולה להמשיך לעלות הרבה אחרי שהיא נראית יקרה

גם מי שמזהה דמיון ל 1999 לא בהכרח יודע מתי זה ייגמר. בועות נוטות להימשך יותר זמן ממה שנראה הגיוני, בעיקר כשיש מומנטום, כסף זול יחסית, סיפורים חזקים ופחד להישאר בחוץ. לכן השאלה אינה רק האם השוק יקר, אלא מה יכול לעצור את זרימת הכסף.

מה יכריע אם זו בועה או מהפכה מתומחרת נכון?

המבחן יהיה הרווח על ההשקעות. חברות הענן והטכנולוגיה מוציאות סכומי עתק על שבבים, מרכזי נתונים וחשמל. אם AI יגדיל הכנסות, יחסוך עלויות וייצר מוצרים חדשים, חלק גדול מהתמחור ייראה מוצדק. אם ההכנסות יתעכבו, או אם מעט חברות ירוויחו וכל השאר רק יקנו ציוד, השוק יתחיל לתקן את המחירים.

הלקח המרכזי: טכנולוגיה נכונה לא מבטיחה מניה נכונה

הדוט קום לימדה שהאינטרנט היה אמיתי, אבל הרבה מניות אינטרנט היו יקרות מדי. אותו דבר יכול לקרות ב AI. הבינה המלאכותית כנראה תשנה את הכלכלה, אבל לא כל חברה שתכתוב AI במצגת תהפוך למנצחת. המשקיעים צריכים להפריד בין מהפכה טכנולוגית לבין מחיר מניה, בין הכנסות לבין חלום, ובין חברה חזקה לבין סיפור שוק חזק.