מניות ה-AI שברו שיאים בשנים האחרונות, והמשקיעים עדיין שבויים בקסם של הבינה המלאכותית. בתוך פחות מחמש שנים הפכה אנבידיה NVIDIA Corp. -0.36%  מחברת שבבים חצי אנונימית שמוכרת בעיקר אצל גיימרים וכורי ביטקוין לשם הנרדף למהפכה טכנולוגית. שווי השוק שלה, שעמד בתחילת העשור (2020) על כ-150 מיליארד דולר בלבד, טיפס השנה אל רף 5 טריליון דולר, שווי שהאפיל גם על אפל ומיקרוסופט.

העליות של אנבידיה לא נותרו לבד. בעוד שהחברה רשמה זינוק בהכנסות וברווחים שאין להם תקדים בשוק ההון, מניות נוספות המזוהות עם צמד האותיות AI כמו פלנטיר Palantir -1.81% , לדוגמא, רשמו זינוקים חדים והובילו את מדדי נאסד"ק ו-S&P 500 לשיאים חדשים. אלא שהשבוע נראה שמשהו בסיפור מתחיל להיסדק: הדוחות של פלנטיר הציתו מחדש את הוויכוח האם מדובר בבשורה אמיתית, או בבועה שסופה להתפוצץ.

פלנטיר בדוח מרשים, אז למה המניה יורדת?

ברבעון השלישי רשמה פלנטיר הכנסות של 1.18 מיליארד דולר, עלייה של 63% לעומת השנה שעברה, מעל תחזיות האנליסטים שעמדו על כ-1.09 מיליארד. הרווח למניה היה 0.21 דולר, גבוה מהצפי ל-0.17 דולר. גם התחזית לרבעון הרביעי הרשימה, 1.327 עד 1.331 מיליארד דולר, גבוה בהרבה מהציפיות (1.19 מיליארד).

ובכל זאת, המניה ירדה אחרי הדוחות. מדוע? ההסבר הפשוט הוא שהשווי של פלנטיר התנתק מהמספרים. זו מניה שנעה על ציפיות, אמונה ופסיכולוגיה לא פחות מאשר על תוצאות. היא נסחרה בשווי של כחצי טריליון דולר, אחרי זינוק של פי חמישה בשנה, ומכפיל רווח של כ-200 לשנה הבאה. כדי להצדיק את המחיר הזה, החברה תצטרך להגיע לממדים של ענקית תוכנה גלובלית, וזה רחוק מאוד מהמצב הנוכחי.

• מה למדנו השבוע: "מגייסים כי אפשר"
• כשהמוסדיים חייבים לקנות, החברות נהנות מריבית נהדרת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אלכס קארפ, המנכ"ל של החברה, אמר בשיחת הוועידה: “לפי כל סטנדרט נורמלי, אלה לא תוצאות חזקות, אלה ככל הנראה התוצאות הטובות ביותר שחברת תוכנה כלשהי סיפקה אי פעם." אך קארפ, אולי יותר מכל מנכ"ל אחר בתחום (שלום לאילון מאסק), מוכר חזון לא פחות ממוצרים. פלנטיר היא אחת החברות עם מספר המשקיעים הפרטיים הגבוה ביותר אחרי טסלה. היא מטפחת קהילה אדוקה של משקיעים שמאמינים בחברה באופן כמעט עיוור. בדוחות של החברה, היא הציגה את המספר 114% לצד ה-RULE OF 40, כדי להמחיש את הצמיחה הפנומנלית והרווחיות שמציגה החברה. מה שהחברה שכחה לציין, זה של"חוק" הזה אין קשר לתמחור של החברה, וזה נראה יותר כמו ניסיון להצדיק את השווי מאשר הוכחות בפועל. 

בסופו של דבר, השוק מצפה ליותר מחברה שהגיעה לשווי של חצי טריליון דולר.

"בועה קלאסית"

בגולדמן זקס הזהירו לאחרונה כי למרות שהמומנטום של ה-AI ממשיך להניע את המדדים, הסיכון לתיקון חד הולך וגובר. במחלקת המחקר של הבנק ציינו כי “רמות התמחור במניות הבינה המלאכותית נראות מתוחות, במיוחד כששיעורי הצמיחה במכירות מתחילים להתמתן." לדבריהם, ההערכות הנוכחיות מניחות שהשוק ימשיך לצמוח באותו קצב במשך שנים, “אך כל שינוי קטן בציפיות, כמו האטה בהשקעות בענן או קיצוץ תקציבי IT, עלול לגרור תגובה חדה כלפי מטה."

בקרן הגידור אליוט מנג'מנט הלכו רחוק יותר, וקבעו כי אנבידיה כבר נמצאת ב"בועה קלאסית". לדברי הקרן, שוק השבבים משקף ציפיות לביקוש אינסופי, בזמן שמציאות הייצור והביקוש בפועל אינה יכולה לעמוד בקצב הזה. “השוק מתמחר את אנבידיה כאילו כל דולר חדש שיושקע בטכנולוגיה בעולם יעבור דרכה," נכתב באחת מהערכות הקרן. “בסוף, אפילו חברות מצוינות לא יכולות להצדיק תמחור אינסופי."

• רגע לפני הפרישה - האינדיקטור של באפט ממשיך לאותת על תיקון אפשרי
• פרוטוקול הפד חושף: החלטת הריבית בדצמבר כמעט הייתה שונה לחלוטין
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

המשותף לפסימיים הוא התחושה שהשוק קפץ כמה צעדים קדימה לפני שהמציאות הפיננסית באמת הדביקה אותו.

"זו לא בועה, זו מהפכה"

מן הצד השני עומדים מי שמאמינים שהפעם זו לא בועה אלא מהפכה אמיתית. בבנק אוף אמריקה טוענים שההשקעות ב-AI אינן ספקולטיביות אלא חלק מבניית תשתית שתשפיע על תעשיות בשווי טריליוני דולרים, בדומה לחשמל או האינטרנט. גם בגולדמן זקס מדגישים שהתמחורים אמנם גבוהים, אך החברות המובילות כיום מציגות רווחיות ותזרים מזומנים אמיתי, מה שמבדיל את התקופה הנוכחית מהדוט.קום של תחילת שנות ה-2000.

אבל את המסר החזק ביותר סיפק כמובן מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, שדחה את הטענות לבועה. לדבריו, העולם נכנס לשלב חדש שבה המחשב עצמו הופך למפעל. “יצרנו לראשונה מצב שבו יש לבינה מלאכותית עלות ייצור ומפעלים משלה," אמר. “כדי לשרת תעשיות בשווי טריליוני דולרים אנחנו צריכים מאות מיליארדי דולרים של תשתיות חישוב." הואנג טוען שה-AI עוד רחוק ממיצוי: “רוב האנשים עדיין לא משתמשים ב-AI ביום יום, אבל בעתיד כמעט כל פעולה שנעשה תעבור דרכו," אמר. מבחינתו, זו אינה בועה שניפחה מחירים זמניים, אלא שלב מוקדם בבנייה של שכבת הכלכלה הבאה.

בשורה התחתונה

הפרודוקטיביות שמניבות חברות המאמצות טכנולוגיות AI היא אמיתית: אוטומציה שמצמצמת כוח אדם, ניתוח נתונים בזמן אמת ושיפור מתמשך ברווחיות. ההשפעה הזו כבר חוצה את גבולות ההייטק, ומתחילה לחלחל גם לסקטורים “כבדים” כמו תעשייה, בריאות ואנרגיה.

עם זאת, יש חברות שרוכבות על ההייפ בלבד, עם שווי עתק, מעט מאוד רווחים, והרבה ציפיות. בדיוק כמו בתקופת הדוט.קום, המשקיעים מערבבים בין מהפכה טכנולוגית אמיתית לבין הערכות עתידיות מנופחות. וההיסטוריה מלמדת שהפער הזה בסוף נסגר, השאלה רק מתי ובאיזו עוצמה.

הבינה המלאכותית, כמו האינטרנט, מביאה בשורה אמיתית. היא עשויה לשנות איך חברות פועלות וכבר משפיעה על שוק העבודה. בתקופת הבועה של שנות ה-2000, עשרות חברות נעלמו אבל מהמהפכה צמחו בין היתר גוגל, אמזון ומיקרוסופט, שהפכו למעצמות ששינו את העולם.

ייתכן שגם הפעם יהיה דמיון: חלק מהחברות ייעלמו, אחרות ישרדו, אבל החברות האמיתיות, אלו שמפתחות טכנולוגיה עם ערך אמיתי ומודל כלכלי טוב עוד יהפכו למעצמות על, והבינה המלאכותית, כמו האינטרנט, תהפוך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו.