מיקרוסופט, אמזון ומי שמוכר את התשתית

מי מרוויח באמת מהמרוץ

כשאתם מקלידים שאלה בצ'אט, הבקשה עוברת שרשרת שלמה לפני שהתשובה חוזרת: שבב שמבצע את החישוב, מרכז נתונים שמארח ומקרר אותו, חברת חשמל וספקית ענן שמנהלת את המערך. החברה שפיתחה את המודל יושבת בסוף השרשרת ומקבלת את הכותרות.

הכסף מתנהג אחרת ומצטבר דווקא בחוליות שלפניה, אצל מי שמוכר שבבים, כוח מחשוב ומקום במרכז נתונים. אפשר להפסיד סכומים גדולים על מודל מצוין, וקשה להפסיד כסף כשמוכרים לכולם את הקרקע שעליה הם רצים. את התמונה הרחבה מציג המדריך המלא לעולם צ'אטי הבינה המלאכותית.

אנבידיה: מי שגובה תשלום מכל שחקן בזירה

אנבידיה מייצרת את המעבדים שעליהם מאמנים ומריצים כמעט כל מודל שפה גדול. ברבעון שהסתיים ב-26 באפריל 2026, שתוצאותיו פורסמו ב-20 במאי, ההכנסה הגיעה ל-81.6 מיליארד דולר, עלייה של 85% בשנה. מגזר מרכזי הנתונים לבדו הכניס 75.2 מיליארד, זינוק של 92%, והרווח הגולמי עמד על כ-75% מההכנסה. שווי השוק חצה את רף חמישה טריליון הדולר, הראשון בהיסטוריה, ובתחילת אוגוסט 2026 נע סביב 5.1 עד 5.3 טריליון.

מה שנמכר אינו שבב בודד אלא מערכת: מדפי שרתים מוכנים, ציוד תקשורת שמחבר עשרות אלפי שבבים למחשב אחד, ושכבת תוכנה בשם CUDA שעולם המחקר כותב מולה קרוב לעשרים שנה. מעבר ליצרן אחר מחייב גם כתיבה מחדש של כלים מוכרים.

בצד השני יש ריכוזיות חריגה. מהדוח הרבעוני שהוגש לרשות ניירות ערך האמריקאית עולה ששלושה לקוחות ישירים היוו 21%, 17% ו-16% מההכנסות, כלומר מחצית העסק תלויה בשלוש כתובות. אנבידיה גם משקיעה בלקוחותיה: בספטמבר 2025 נחתם מזכר כוונות להשקעה של עד 100 מיליארד דולר ב-OpenAI, שצומצם בתחילת 2026 לכ-30 מיליארד. מבקרים, ובהם המשקיע מייקל בארי, מכנים זאת מימון מעגלי: יצרנית השבבים משקיעה במעבדה, המעבדה מתחייבת לרכוש ענן, וספקית הענן קונה שבבים. סיפור המעבדה שבמרכז המעגל מופיע במדריך על OpenAI ועל ChatGPT.

השבבים העצמיים: הניסיון להפסיק לשלם לאנבידיה

כשספקית אחת גובה שולי רווח של 75%, ללקוחות הגדולים יש תמריץ לפתח תחליף. גוגל מתכננת שבבים משלה יותר מעשור, במשפחה שנקראת TPU. הדור השביעי, איירונווד, נפתח לשימוש כללי באפריל 2026, ואנתרופיק חתמה על הסכם שמגיע עד מיליון שבבים כאלה. בפברואר 2026 דווח על מגעים מתקדמים שבמסגרתם מטא תשכור שבבי TPU ואולי תרכוש מערכות משנת 2027. הנושא מורחב במדריך על גוגל וג'מיני.

אמזון הלכה לאותו כיוון עם משפחת טריניום, ועסקי השבבים שלה הגיעו לקצב שנתי של יותר מ-20 מיליארד דולר. פרויקט ריינייר, מרכז החישוב שהוקם עם אנתרופיק, הושלם ופועל. מטא מפתחת עם ברודקום את משפחת MTIA והתחייבה לפרוס ג'יגה-וואט שלה, וגם OpenAI מפתחת עם ברודקום מאיץ בשם Jalapeño לפריסה של עד עשרה ג'יגה-וואט, כשהשלב הראשון מתוכנן לסוף 2026.

כדאי לשמור על פרופורציה. רוב השבבים העצמיים מיועדים להרצת מודלים קיימים, ואילו אימון דגמי החזית נשען עדיין ברובו על חומרה של אנבידיה. גם הזמינות מוגבלת, וכל משפחת שבבים כזאת נמכרת בענן של החברה שפיתחה אותה.

ספקיות הענן: איפה הכנסות הבינה המלאכותית מופיעות בדוחות

ספקיות הענן הגדולות אינן מפרסמות שורה נפרדת בשם בינה מלאכותית. ההכנסות נבלעות במגזר הענן, ולכן מודדים אותן דרך קצב הצמיחה ודרך צבר ההתחייבויות, כלומר הזמנות חתומות שטרם הוכרו כהכנסה.

• דוקסימיטי הכפילה את עצמה בין לילה ונפתחה בזינוק של 55%; המנכ״ל חשף: כל חיפוש AI מכניס פי 10 מהעלות ש
• איך כותבים פרומפט טוב: מה באמת עובד

אצל מיקרוסופט, אז'ור חצה בשנת הכספים 2026 את רף 100 מיליארד הדולר בהכנסה שנתית, צמיחה של 41%. ברבעון שהסתיים ביוני ופורסם ב-29 ביולי הכניס מגזר הענן 59.3 מיליארד דולר, עלייה של 27%, וצבר ההתחייבויות המסחריות עמד על 678 מיליארד, זינוק של 84%. אצל אלפאבית, בדוח מ-22 ביולי, גוגל קלאוד קפצה ב-82% ל-24.8 מיליארד דולר עם צבר של 514 מיליארד. אצל אמזון, בדוח מ-30 ביולי, AWS צמחה ב-37%, הקצב המהיר בשמונה-עשר רבעונים, בשולי רווח תפעולי של 39%.

הסתייגות חשובה: חלק מהצבר מגיע ממעבדות שמממנות את ההתחייבות מגיוסי הון ולא מתזרים תפעולי, והוא הבטחה לתשלום עתידי ולא כסף שנכנס. סקירה מקומית מופיעה בכתבה על אמזון ומיקרוסופט ששמות 410 מיליארד דולר על בינה מלאכותית.

מיקרוסופט: קופיילוט, OpenAI ומה השתנה ביחסים

מיקרוסופט מוכרת בינה מלאכותית בשני ערוצים: אז'ור, שמשכיר כוח מחשוב וגישה למודלים, וקופיילוט, תוספת בתשלום למנוי אופיס שכותבת מיילים, מסכמת פגישות ובונה מצגות. בדוח מסוף יולי 2026 דיווחה החברה על יותר מ-30 מיליון מושבים בתשלום בקופיילוט העסקי, לעומת כ-15 מיליון שני רבעונים קודם לכן.

היחסים עם OpenAI השתנו מהיסוד באוקטובר 2025. עם השלמת המבנה המשפטי החדש קיבלה מיקרוסופט כ-27% מהחברה, שווי של כ-135 מיליארד דולר על השקעה מצטברת של כ-13.8 מיליארד. במקביל התחייבה OpenAI לרכוש שירותי אז'ור בהיקף נוסף של 250 מיליארד דולר, וזכויות השימוש בקניין הרוחני הוארכו עד 2032. מנגד ויתרה מיקרוסופט על זכות הסירוב הראשונה לספק כוח מחשוב, ומאז חתמה OpenAI עם ספקיות מתחרות. פחות בלעדיות, יותר בעלות ויותר הכנסות מובטחות.

המחיר מופיע בצד ההוצאות: 41 מיליארד דולר השקעות הוניות ברבעון, וכ-190 מיליארד בשנה הקלנדרית 2026, כשחלק מהעלייה נובע מהתייקרות רכיבי זיכרון.

• חלון ההקשר: מה המודל זוכר, מה הוא שוכח ולמה זה משנה
• ג'יי-פרוג מזנקת 19% לפני הפתיחה: הכנסות של 163.8 מיליון דולר והתחזית השנתית עולה ב-20 מיליון

אמזון: אנתרופיק, טריניום וההימור על התשתית

אמזון בחרה אסטרטגיה אחרת. במקום להמר על מודל אחד היא מוכרת דרך שירות בשם בדרוק גישה למודלים של ספקיות רבות וגובה על הכל, ובמקביל בנתה קשר עמוק עם אנתרופיק, מפתחת קלוד.

ההשקעה המצטברת הגיעה ל-13 מיליארד דולר, בארבעה סבבים מספטמבר 2023 ועד אפריל 2026, ומעליה התחייבות של עד 20 מיליארד נוספים המותנית באבני דרך. הצד השני מעניין לא פחות: אנתרופיק התחייבה לרכוש שירותי AWS בהיקף של כ-100 מיליארד דולר לאורך עשור ולהשתמש בקיבולת של עד חמישה ג'יגה-וואט משבבי טריניום. ההיסטוריה שלה מסופרת במדריך על אנתרופיק ועל קלוד.

גם כאן ההוצאה עצומה. בשיחת המשקיעים של סוף יולי 2026 עדכן מנכל אמזון אנדי ג'סי שההשקעות ההוניות במזומן יגיעו השנה לכ-220 מיליארד דולר, כ-20 מיליארד מעל התכנון, בעיקר בשל התייקרות זיכרונות.

דוגמה: משרד קטן, 1,200 מיילים ו-40 שקלים בחודש

סוכנות שיווק בת שישה עובדים מקבלת כ-1,200 פניות לקוחות במייל בחודש. לכל פנייה נשלחים למודל מסמך הנחיות בן 600 מילים ותוכן הפנייה, כ-350 מילים בממוצע, וחוזרת טיוטת תשובה באורך כ-200 מילים עם סיווג נושא.

בעברית טקסט נחתך ליותר יחידות חישוב מאשר באנגלית, וכ-950 מילות קלט מתורגמות לכ-2,000 יחידות. בחודש מדובר בכ-2.4 מיליון יחידות קלט וכ-540 אלף יחידות פלט. במודל חזית בינוני, בתמחור של שני דולר למיליון יחידות קלט ו-12 לפלט, החשבון מגיע לכ-11.3 דולר, קצת פחות מ-40 שקלים. כתיבה ידנית דרשה כארבע דקות לפנייה, כ-80 שעות בחודש, ואילו בדיקת טיוטה מוכנה נמשכת כדקה.

מעניין לעקוב אחרי ארבעים השקלים האלה. הם נכנסים לחברת המודל, שמעבירה את רובם לספקית ענן במסגרת התחייבות רכישה, שקנתה בעבר את השבבים מאנבידיה ומשלמת חשבון חשמל על הרצת הבקשה. מאחורי הסכום הזעיר עומדת שרשרת שדרשה מיליארדים מראש, וזה הפער שמעורר את הוויכוח. השוואת מחירים מפורטת מופיעה במדריך ההשוואה המעשית בין הצ'אטים.

חשמל ומרכזי נתונים: צוואר הבקבוק האמיתי

אפשר להזמין שבבים ולקבלם תוך חודשים, וחיבור מרכז נתונים חדש לרשת החשמל אורך לעיתים יותר משלוש שנים. הפער הזה הפך את החשמל למגבלה המרכזית של הענף.

סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה שצריכת החשמל של מרכזי נתונים בעולם תוכפל מכ-485 טרה-וואט שעה ב-2025 לכ-950 עד 2030, כשלושה אחוזים מהביקוש העולמי, והחלק המשמש בינה מלאכותית גדל מהר בהרבה. מדף שרתים ישן צרך 5 עד 15 קילו-וואט, ומדף מאיצים מודרני צורך 30 עד יותר מ-100. גולדמן זאקס העריכה מחסור מבני של כ-9.3 ג'יגה-וואט בארצות הברית ב-2026, שיתרחב לכ-45 עד 2028.

למשתמש הביתי זה מגיע דרך חשבון החשמל. מחירי החשמל בארצות הברית עלו בכ-6.9% ב-2025, יותר מכפול משיעור האינפלציה, ובווירג'יניה, שבה ריכוז מרכזי הנתונים הגבוה במדינה, המחיר למגורים עלה ביותר מ-13% בשנה. במהלך 2026 הוגשו ביותר מ-30 מדינות מעל 300 הצעות חוק בנושא, וההתנגדות הציבורית מאטה פרויקטים בפועל.

האם ההשקעות יחזירו את עצמן

ההוצאה המשותפת של אמזון, מיקרוסופט, אלפאבית ומטא על השקעות הוניות ב-2026 מוערכת בכ-725 מיליארד דולר, לעומת כ-410 מיליארד ב-2025.

הצד האופטימי מצביע על שלושה נתונים: הענן צומח בקצב שמתאים להוצאה, צברי ההזמנות מעידים על התחייבויות חתומות, וההוצאה ממומנת בעיקרה מתזרים תפעולי של חברות רווחיות מאוד. ניתוח של ג'יי פי מורגן מיוני 2026 קבע שהמהלך משתלם בשלב הנוכחי לפי תשואת ההון המושקע.

הצד הזהיר מצביע על שלושה אחרים. ראשית, הפער בין ההוצאה להכנסות ממשתמשי קצה, שעדיין קטנות בסדרי גודל. שנית, לוח הפחת: שבבים נרשמים בספרים לחמש עד שש שנים, ומבקרים טוענים שחייהם הכלכליים קרובים לשנתיים או שלוש, כך שההוצאה נראית בדוח זולה ממה שהיא. שלישית, מבנה המימון, שבו חלק מההתחייבויות נשען על חוב וערבויות צולבות, כמתואר בסקירה על שוק החוב שנערך לגל הבא של מימון השבבים. נוסף על כך מחירי היחידה צונחים, בין היתר בעקבות המודלים הסיניים הזולים שמתוארים במדריך על דיפסיק ועל זעזוע המחירים, וכשהמחיר יורד נדרש נפח גדול בהרבה כדי להחזיר אותה השקעה. הסימן שכדאי לעקוב אחריו הוא האם צמיחת הכנסות הענן ממשיכה להקדים את גידול הפחת.

שאלות ותשובות

למה מניית אנבידיה משפיעה על כל השוק?

מפני שהיא בעלת שווי השוק הגבוה בעולם ומשקלה במדדים עצום. תנועה של אחוזים בודדים בה מזיזה את המדד כולו ואת מצב הרוח כלפי שאר מניות התחום.

אם גוגל ואמזון מייצרות שבבים משלהן, אנבידיה בסכנה?

בטווח הקצר התמונה יציבה וההכנסות ממשיכות לצמוח בעשרות אחוזים. בטווח הארוך התחרות אמיתית, בעיקר בעבודת ההרצה השוטפת שהיא הנפח הגדול.

איפה רואים בדוחות כמה כסף הבינה המלאכותית מכניסה?

אין שורה כזאת. ההכנסות מוטמעות במגזרי הענן, ולעיתים החברות מציינות כמה מהצמיחה נבע משירותי בינה מלאכותית. המדד הנוסף הוא צבר ההתחייבויות.

כמה מ-OpenAI שייך למיקרוסופט?

כ-27% מהישות העסקית החדשה, לפי ההסכם מאוקטובר 2025, בלי שליטה בחברה ועם זכויות שימוש בקניין הרוחני עד 2032.

למה מרכזי נתונים מייקרים לי את חשבון החשמל?

ביקוש חדש וגדול מתחרה על אותה תשתית ייצור והולכה. כשהצריכה גדלה מהר מהיכולת לבנות תחנות כוח וקווי מתח, מחירי האנרגיה הסיטונאיים עולים והעלייה מגולגלת לצרכנים.

אני משתמש קטן, למה שיעניין אותי מי מוכר את התשתית?

מפני שזה קובע כמה תשלמו. מחיר הגישה למודל נגזר מעלות השבבים, החשמל ותפוסת מרכזי הנתונים, וגם הזמינות בשעות עומס תלויה בהם.

עדכונים

2026 - אנבידיה דיווחה במאי על רבעון שיא של 81.6 מיליארד דולר ושווי השוק שלה נע סביב חמישה טריליון. בדוחות יולי חצה אז'ור 100 מיליארד דולר בהכנסה שנתית, גוגל קלאוד זינקה ב-82% ו-AWS ב-37%. תחזיות ההשקעות ההוניות הועלו שוב: אמזון לכ-220 מיליארד דולר ואלפאבית ל-195 עד 205 מיליארד. באפריל הרחיבה אמזון את ההשקעה באנתרופיק ל-13 מיליארד דולר מצטברים עם התחייבות רכישה של כ-100 מיליארד ל-AWS, ומטא סגרה עם ברודקום פריסה של ג'יגה-וואט שבבים עצמיים.