גיורא גזית - יו"ר הנהלת הפועלים במשבר מניות הבנקים

גיורא גזית נולד ב-16 בספטמבר 1933, והגיע לישראל בגיל 15, אחרי מלחמת העצמאות. באוניברסיטה העברית למד כלכלה, פסיכולוגיה ומנהל עסקים, ואת הקריירה התחיל במשרד האוצר, באגף המכס. בתחילת 1965 מונה לסגן הממונה על הכנסות המדינה, ומינואר 1977 עד 1979 היה החשב הכללי של משרד האוצר, האיש שמנהל את כספי המדינה. אחרי תקופת צינון עבר לבנקאות: ב-1 באפריל 1980 מונה למנכ"ל משותף בבנק הפועלים, וב-1 בנובמבר אותה שנה ליושב ראש ההנהלה, כשיעקב לוינסון יושב ראש הדירקטוריון.

אוקטובר 1983: הויסות נעצר

גזית ניהל את הבנק הגדול בישראל בשנים שבהן הבנקים הגדולים תמכו במחירי המניות של עצמם בבורסה. כשהשיטה קרסה, באוקטובר 1983, הציע הלוואות בערבות המדינה שיאפשרו להמשיך לרכוש מניות ולייצב את השערים. ההצעה נדחתה, והמדינה בחרה בהסדר שבמסגרתו קיבלה לידיה את השליטה בבנקים. את ההסדר הזה הציגו לראשי הבנקים גזית וצדיק בינו, אז מנכ"ל הבנק הבינלאומי. ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט משה בייסקי פרסמה את מסקנותיה באפריל 1986 והמליצה להרחיק את ראשי הבנקים, וגזית התפטר ב-1 ביוני 1986. בשונה מעמיתיו, הוועדה לא הגבילה אותו מלכהן בעתיד במערכת הבנקאית. את מקומו תפס עמירם סיון.

משפט הבנקאים והשנים שאחריו

כתב האישום במשפט הבנקאים הוגש ב-31 בדצמבר 1990, שבע שנים אחרי המשבר. גזית הורשע בחלק מהאישומים ונגזרו עליו שלושה חודשי עבודות שירות, עונש קל בהרבה מזה שנגזר על ארנסט יפת מלאומי. אחרי הבנק עמד בראש חברת הביטוח צור שמיר והקים חברה לשיווק קרנות נאמנות. ב-2009, עם חובות של כ-18 מיליון שקל, ביקש להכריז על פשיטת רגל, והבקשה אושרה בנובמבר אותה שנה. הוא נפטר ב-3 באוגוסט 2015, בן 81, ונקבר בבית העלמין מורשה.

מי שרוצה להבין איך עבד הויסות ומה קרה באוקטובר 1983 ימצא הסבר במדריך על התפתחות הכלכלה הישראלית. המפקחת על הבנקים באותן שנים, גליה מאור, ניהלה אחר כך את לאומי 17 שנה.

ראשי בנק הפועלים לדורותיהם

גזית עמד בראש ההנהלה שש שנים, השנים שבהן עבר הבנק מידי ההסתדרות לידי המדינה. עד 2002 נקרא התפקיד "מנהל" או "יושב ראש ההנהלה", ובחלק מהתקופות ניהלו את הבנק כמה מנהלים במשותף.

הבנק שגזית מסר למדינה הופרט ב-1997, בתקופת עמירם סיון, ועבר משבר חריף נוסף ב-2008, בתקופת צבי זיו, הפעם בגלל ניירות ערך אמריקאיים ולא בגלל מניות שלו.