אריק פינטו - מנכ"ל הפועלים שהביא את ביט לטלפון

ארי פינטו, המוכר כאריק, נולד ב-22 בדצמבר 1961 במרוקו, בן למשפחה של אחד-עשר ילדים. בגיל שנה חלה בפוליו. ב-1964 עלה עם המשפחה לישראל. התייתם מאמו בגיל חמש ומאביו בגיל 12, וגדל בפנימיית כפר הנוער בן שמן. ב-1978 קיבל אות מתנדב צעיר מיצחק נבון. ב-1980, בן 18 בערך, נכנס לבנק הפועלים כבנקאי זוטר במחלקת השקעות בסניף פולג בנתניה. משם עלה דרך סניפים, ועד, ומשאבי אנוש. הוא כיהן כיו"ר ועד העובדים במקביל לתפקיד ניהולי, ואחר כך עבר לצד ההנהלה. זה מסלול נדיר: מפקיד ועד מנכ"ל באותו בנק, בלי קפיצה דרך אוצר או בית השקעות.

ב-2002, סביב מהלך הפיטורים של אלי יונס, עבר לנהל את אגף משאבי אנוש. ב-2007-2009 ניהל אשראי קמעוני ומשכנתאות. ב-2009 מינה אותו ציון קינן למשנה ולראש חטיבת האסטרטגיה. אחר כך היה מנהל תפעול ראשי וממלא מקום מנכ"ל. ב-1 באוגוסט 2016 נכנס ללשכת המנכ"ל, והחליף את קינן. כיהן עד 2019, אז הודיע על פרישה ופינה מקום לדב קוטלר. בתקופתו הושקה ביט, הונפקה ישראכרט לקראת היפרדות, וגבר הלחץ האמריקאי על חשבונות של לקוחות אמריקאים. בכיס זה אומר אפליקציה שמעבירה שקל לחבר בלי סניף, וכרטיס שהולך ומתנתק מהבנק.

הייחוד הוא הסיפור האישי והמסלול הפנימי. פינטו דיבר על נסיבות חיים שדרבנו אותו להתאמץ. בבנק הוא נחשב מקורב לקינן, עם סגנון קשוח ועם הבנה של ועד. מי שעמד בתור בסניף ב-2016-2019 ראה סניפים מצטמצמים, עמלות שעוברות לדיגיטל, ומשכנתא בסביבת ריבית שעדיין הייתה נמוכה יחסית. מניית הפועלים נסחרה תחת צל החקירה האמריקאית, וזה מחיר שבעל מניה בקרן נאמנות שילם בלי לבחור. זו המדריך הגדול לקרנות נאמנות וקרנות סל פוגשת בנק: החזקה עקיפה במניה, בלי שליטה על הקנס.

2016: ביט יוצאת לטלפון

ב-2016 השיק הבנק את אפליקציית התשלומים ביט. המטרה הייתה ברורה גם בלי הודעת יחסי ציבור: אחרי שהבנק נדרש להיפרד מישראכרט, הוא איבד מידע על קניות. ביט החזירה קשר ישיר בין לקוחות, בלי כרטיס של חברה נפרדת. בכיס זה אומר העברה של כמה עשרות שקל על ארוחה, בלי מזומן ובלי עמלה שנראית לעין. מי שלא התקין נשאר עם שיק ומסוף. מי שהתקין התחיל להתרגל שבנק הוא מסך. זו איך הכלכלה התפתחה בגרסת כיס: תשלום עובר מיד ליד דיגיטלית, והסניף נשאר למקרים מסובכים.

באותן שנים נחקק חוק שכר הבכירים בפיננסים, והגביל עלות מוכרת. מנכ"לים התחילו לשקול מעבר לקרנות פרטיות. פינטו פרש ב-2019, בגל חילופים שכלל גם את לאומי ודיסקונט. בכיס זה לא שינה את הריבית על המשכנתא, אבל שינה מי יושב מול הרגולטור. האשראי הצרכני גדל במערכת, והלוואה לכל מטרה הגיעה לטלפון. מי שלקח אותה בריבית נמוכה של סוף העשור, שילם אחר כך יותר כשהריבית עלתה. פינטו כבר לא היה בתפקיד בגל העלייה, אבל התשתית הדיגיטלית נשארה.

ההשפעה היומיומית היא ביט. ילדים מעבירים דמי כיס, הורים משלמים למורה, וקבוצת ווטסאפ סוגרת חשבון מסעדה בלי להוציא ארנק. הבנק מאחורי זה אוסף יתרות וקשר. מי שמסתכל על מה זו כלכלה רואה כאן תיווך פשוט: אמון, יתרה, והעברה. פינטו לא המציא תשלומים, אבל הוא חתם על הכלי שהפך את הפועלים לנוכח בכיס גם כשהסניף רחוק. אחרי הפרישה כיהן כיו"ר חברת טכנולוגיה וכדירקטור בדיסקונט, והמשיך במעגל הבנקאות מצד הדירקטוריון.

ביט שינתה הרגל של מזומן יותר מכל סניף שנפתח בשנות השמונים. נער מעביר שקל לחבר בלי לשאול איפה הכספומט. הורה משלם לחוג בלי שיק. הבנק רואה את התנועה, ובונה עליה יתרה וקשר. באותן שנים עמלת פעולה בסניף נשארה גבוהה יחסית לפעולה באפליקציה, והפער דחף מעבר. משכנתא ב-2016-2018 עדיין הייתה זולה במונחי ריבית, ומחיר הדירה במרכז כבר היה גבוה. מי שלקח אז הלוואת דיור עם רכיב פריים נהנה, עד שהפריים עלה אחרי שפינטו כבר לא ישב. מניית הפועלים נסחרה תחת צל הקנס האמריקאי, ומי שהחזיק אותה בקרן נאמנות שילם בלי לחתום על החשבון החשוד.

המסלול מפולג בנתניה עד לשכת המנכ"ל הוא סיפור של בנק הסתדרותי שהפך לבנק של אריסון, ואחר כך לבנק בלי גרעין שליטה. פינטו עבר את כל השכבות: ועד, משאבי אנוש, משכנתאות, אסטרטגיה, תפעול. בכיס זה נשמע כך: פקיד שהפך למנהל של פקידים, ואחר כך למנהל של אפליקציה. מי שנכנס היום לסניף הפועלים עדיין פוגש תור, אבל חלק גדול מהתשלומים כבר יצא משם ב-2016. השאלה שנשארה היא כמה עולה השירות כשהמסך מחליף את הדלפק, ומי משלם על מי שנשאר מאחור בלי סמארטפון.