מחיקה מהמאגר: מה אפשר לבקש מבנק ישראל, ומה זה עולה בהלוואה הבאה
סעיף 22 לחוק נתוני אשראי מאפשר לכל לקוח לבקש שנתוני האשראי שלו יפסיקו להיאסף במאגר, ושהפרטים שכבר נאספו יימחקו. הבקשה מוגשת לבנק ישראל, ומאותו רגע נתונים חדשים אינם נשמרים והפרטים המזהים הקיימים נמחקים. הזכות עומדת לכל יחיד שאינו קטין, לרבות מי שפועל כעוסק.
חריג אחד חוסם את הדרך: מי שהועברו עליו נתונים המעידים באופן מובהק על אי עמידה בפירעון אינו זכאי לבקש אי-הכללה עד תום שלוש שנים ממועד העברת הנתונים. הספירה מתחילה במועד ההעברה למאגר, ולא במועד שבו החוב סולק בפועל, וזה פער שמפתיע חייבים שהסדירו את העניין מזמן. כלומר האפשרות פתוחה דווקא בפני מי שהדוח שלו תקין, ונסגרת בפני מי שרוצה להשתמש בה כדי להעלים פיגור טרי.
משכנתא ששולמה 12 שנים בזמן והלוואה שנסגרה כסדרה נמחקות יחד עם כל השאר, כי המחיקה חלה על התיק כולו. מלווה שפותח דוח ריק מתייחס אליו כאל סיכון שאין דרך להעריך, והתוצאה המעשית היא סירוב או ריבית גבוהה יותר, בזמן שהמדריך על מה שקובע את הנדיבות של הבנק מראה עד כמה הדירוג מכריע בהחלטה.
חזרה למאגר אפשרית בכל עת, והאיסוף מתחיל מאפס. מכיוון שהלשכות מדרגות על בסיס שלוש השנים האחרונות, לקוח שחזר לפני חודשיים נראה להן דומה מאוד למי שהמאגר עדיין ריק לגביו, וזה הבדל שמתורגם לריבית. מי שמתכנן בקשת אשראי גדולה יחזור למאגר כמה חודשים מראש, וישתמש בינתיים בדרכים לשפר את הדירוג בלי טריקים. מה בדיוק מזיז אותו מפורט במדריך הדירוג.
סעיף 30 מציע חלופה צרה יותר: להישאר במאגר ולחסום את מסירת הנתונים לנותן אשראי מסוים, לכמה גופים או לכולם. גם הבקשה הזאת מוגשת לבנק ישראל, והזכות עצמה מעוגנת בחוק, בעוד דרך הביצוע נקבעת בהוראות הממונה. לקוח שהבעיה שלו מתמקדת בגוף אחד מגיע לתוצאה שהוא רוצה בלי לוותר על ההיסטוריה החיובית מול כל השאר. ההבדל בין שני הסעיפים מעשי: הראשון מרוקן את התיק, השני משאיר אותו שלם וסוגר דלת אחת.
עשר שנים נשמר המידע בבנק ישראל, אבל הוא נמסר ללשכות ולנותני האשראי בשלוש השנים הראשונות; אחרי כן השמירה היא לתיעוד בלבד, ובסופה נמחקים הפרטים המזהים. פיגור בן ארבע שנים יצא כבר מהחלון שמשפיע על הדירוג, ולכן במקרים מסוימים ההמתנה עושה בדיוק את העבודה שהמחיקה מתיימרת לעשות, ובלי לפגוע בשאר השורות.
פיגור אמיתי נשאר במאגר גם אחרי בקשה. פיגור שגוי, כמו הלוואה שנסגרה ומופיעה כפתוחה, תיק הוצאה לפועל שנסגר או צו הפטר שמעולם לא עודכן, מטופל במסלול אחר לגמרי, שמתברר אצל מקור המידע עד 14 ימי עסקים ובמקרים מורכבים עד 21. המסלול, האסמכתאות והמועדים מפורטים במדריך על תיקון טעות בדוח, והוא זול יותר מכל מחיקה. גם סירוב משכנתא שנראה תמוה מוסבר ברוב המקרים בשורה אחת של הדוח, שאפשר לתקן או לסגור בתוך שבועיים.
עשרות גופים מקבלים גישה למידע מאז שהמאגר נפתח ב-2019, וזה היה הבסיס לביקורת הפרטיות שנשמעה סביבו. החוק מגביל את השימוש למטרה שלשמה התבקשו הנתונים, אוסר על אדם לבקש נתוני אשראי או דירוג לשם העסקה של אחר ומאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק, ומחייב נותן אשראי שקיבל דוח להודיע על כך ללקוח מיד ולמסור לו את פרטי הלשכה. מי מותר לו לראות את הדוח ובאילו תנאים מפורט במדריך ההרשאות.
דוח ריכוז נתונים חינמי מגיע פעם בשנה קלנדרית ומראה איזו שורה בעייתית קיימת בתיק, אם בכלל, וכמה גופים ביקשו מידע על הלקוח בשנה האחרונה; מה כתוב בו ואיך מוציאים אותו מפורט במדריך הדוח. מי שמגלה שם שורה אחת מול היסטוריה תקינה עשוי לגלות שהמחיקה עולה לו יותר ממה שהיא חוסכת.
- מי רשאי לראות את דוח האשראי שלכם, ומה קורה כשמעסיק מבקש לראות אותו
- דוח נתוני האשראי שלכם: מה בדיוק כתוב בו, ואיך מוציאים אותו בחינם פעם בשנה
השגה על הדירוג עצמו מתנהלת מול הלשכה ולא מול בנק ישראל, ולשכה שמשנה דירוג בעקבות השגה חייבת להודיע ללקוח ולכל מי שקיבל את הדירוג ב-60 הימים שקדמו לשינוי. תלונה על לשכת אשראי מקבלת תשובה סופית תוך 30 ימים, ובנסיבות חריגות נוספים עליהם 15 ימים בהודעה מראש.
