למה בני גנץ ממשיך לרוץ והאם זה קשור ל-10 מיליון שקל שקיבל מהמדינה ולא יצטרך להחזיר...

בני גנץ רץ. למה הוא רץ? איש לא יודע. הוא רחוק מאחוז החסימה, אבל הוא רץ. אנחנו אתר כלכלי ואנחנו חושבים שחלק גדול מההתנהגויות, תהליכים,בחירות של אנשים נובע מכסף. גנץ יקבל 9.7 מיליון שקל לבזבוזים מהמדינה. המפלגה שלו תקבל את הכו הזה לקמפיין בחירות. מי נהנה מהכסף הזה? אולי מקורבים, חברים, משרדי פרסום, אולי אנשים שיחזירו לגנץ טובה בהמשך. כן, אנחנו חושדים בגנץ שההחלטה שלו להמשיך לרוץ קשורה למנגנון הגדול של התנועה ולנסיון למשוך עד הרגע האחרון, לשלם משכורות, להיות אהוד על ידי העובדים-חברים. ככה לא מתנהג מנהיג שיודע שהוא לא עובר את אחוז החסימה. הכסף הזה שהוא מקבל מהמדינה - מ-190 מיליון אזרחים, לא יחזור. גנץ ייעלם, החוב יישאר וכולם ישכחו. אסור לשכוח את זה. זה כסף שאפשר היה לחסוך. 

הבחירות מתקרבות והמפלגות כבר מתחילות להוציא את הכסף הגדול. הליכוד קיבל מקדמה של כ-37 מיליון שקל, אחרי קיזוז חלק מהחובות הקיימים, יש עתיד קיבלה כ-32 מיליון שקל וש"ס כ-16 מיליון שקל. ישראל ביתנו קיבלה כ-7.2 מיליון שקל, עוצמה יהודית כ-6.9 מיליון שקל, הציונות הדתית כ-8.8 מיליון שקל וכחול לבן של בני גנץ קיבלה כ-9.7 מיליון שקל.

המימון עצמו הוא חלק חשוב בשיטה הדמוקרטית. הרעיון הוא שמפלגות יוכלו לנהל מערכת בחירות בלי להיות תלויות לחלוטין בבעלי הון ובתרומות פרטיות, ולכן המדינה מעמידה להן כסף לפי נוסחה שקבועה בחוק. אלא שהנוסחה נשענת במידה רבה על הכוח שהיה למפלגה בכנסת היוצאת, בזמן שהמציאות הפוליטית יכולה להשתנות לחלוטין עד יום הבחירות.

כחול לבן ממחישה את הבעיה. גנץ נמצא בסקרים האחרונים עמוק מתחת לאחוז החסימה, ובכל זאת המפלגה מקבלת כמעט 10 מיליון שקל למימון הקמפיין. אם היא תישאר מחוץ לכנסת, מקור ההכנסה העיקרי שממנו מפלגות מחזירות התחייבויות מצטמצם בצורה חדה. כלומר, הציבור מממן עכשיו קמפיין של מפלגה שהסיכוי שלה לקבל בהמשך מימון שוטף מהכנסת נמוך מאוד.

זו כבר שאלה מעשית ולא תיאורטית. המפלגות הישראליות צברו לאורך השנים חובות של עשרות מיליוני שקלים לכנסת, וחלק מהחובות נמשכים ממערכת בחירות אחת לשנייה. כאשר מפלגה ממשיכה לכהן בכנסת, אפשר לקזז את החוב מהמימון השוטף שלה. כאשר היא נעלמת מהכנסת, היכולת לגבות את הכסף הופכת הרבה יותר מוגבלת.

המנגנון שונה אצל מפלגות חדשות. הן יכולות לקבל מקדמות תמורת ערבויות בנקאיות, ולכן במקרה של כישלון אפשר לפנות לערבים. מפלגת ישר של גדי איזנקוט קיבלה כ-3.7 מיליון שקל, והיא יכולה להגדיל את הסכום משמעותית ככל שתציג ערבויות נוספות. איזנקוט כבר גייס ערבויות בהיקף של יותר מ-15 מיליון שקל, כך שהסיכון נמצא במידה רבה אצל מי שהעמיד את הערבות.

המקרה של גלעד ארדן ממחיש איך המנגנון הזה עובד. מפלגת אחיעזר קיבלה מקדמה של כ-2.35 מיליון שקל, ארדן החליט לפרוש מהמרוץ, והכנסת פנתה לחילוט ערבויות. בין הערבים נמצאים יולי אדלשטיין בסכום של 200 אלף שקל ואבינועם ארדן בסכום של 250 אלף שקל. אצל מפלגות ותיקות, לעומת זאת, חלק גדול מהסיכון נשאר בסופו של דבר מול הקופה הציבורית.

יש גם מצבים שקשה עוד יותר להסביר לציבור. תקווה חדשה קיבלה כ-5.8 מיליון שקל, אף שגדעון סער עצמו מתמודד כיום במסגרת הליכוד. הסיבה היא שהמפלגה עדיין קיימת מבחינה משפטית ונציגתה משובצת ברשימת הליכוד. אותו מבנה מאפשר למפלגות נוספות שמחוברות לרשימות גדולות לקבל יחידות מימון נפרדות. בביזפורטל כבר הצבענו על האפשרות להשתמש במפלגת מדף כדי להגדיל את מימון הבחירות.

יחידת המימון לבחירות הנוכחיות עומדת על כ-1.84 מיליון שקל, אחרי שהוגדלה לקראת הבחירות. במקביל נדחה חלק מהחזר ההלוואות הישנות והמקדמות הוגדלו. המשמעות היא שמערכת הבחירות הנוכחית מאפשרת למפלגות להוציא סכומים גבוהים יותר, גם כשחלקן מגיעות אליה עם חובות קודמים ועם סיכוי נמוך בהרבה לשמור על הכוח שהיה להן בכנסת היוצאת.

• האופוזיציה זכתה ברוב ברור וכעת חובתה לממש אותו
• "לכנסת יש יותר לגיטימציה מאשר לממשלה"

העיוות בולט במיוחד אצל מפלגה שמקבלת מיליונים על סמך ההיסטוריה שלה, אף שהסקרים מצביעים במשך תקופה ארוכה על תמיכה שנמצאת הרחק מאחוז החסימה. המדינה יכולה כמובן לאפשר לה להתמודד ולהציג את עצמה לציבור, אבל מתן כמעט 10 מיליון שקל מכספי הציבור במצב כזה הופך את הסיכון של המפלגה לסיכון של הציבור. מפלגה שמאמינה בסיכוייה יכולה לגייס ערבויות בדומה למפלגות חדשות, כך שמי שמאמין בה גם נושא בחלק מהסיכון הכספי.