ביהמ"ש: "בניין 770" בכפר חב"ד - בבעלות עמותת החסידים שבפירוק
אגודת כפר חב"ד ביקשה לבטל הסכם משנת 2023, לפיו העמותה היא בעלת הבניין - העתק מרכז חב"ד בניו-יורק. בית המשפט: אין כל סיבה להתערב בהסכם
הזכויות בבניין "העתק 770" בכפר חב"ד יישארו בידי עמותת אגודת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה, המצויה בפירוק. כך קובעת שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, הילת סליש, אשר דחתה את בקשת האגודה השיתופית כפר חב"ד לביטול ההסכם בינה לבין העמותה בנוגע לזכויות במבנה.
הבניין הוקם בשנת 1986 על פי הוראתו של הרבי המנוח, הרב מנחם מנדל שניאורסון, והוא העתק כמעט מדויק של מרכז חב"ד בניו-יורק. הקמתו לוותה בשמועות על כך שהרבי עשוי לעלות ארצה, אך הן לא התממשו. בבניין, הבולט ביותר בכפר חב"ד, שוכנים משרדיה של אגודת חסידי חב"ד, בית כנסת, כולל אברכים ומרכז מבקרים. העמותה היא בעלת הבניין, ואילו האגודה היא הגוף המיישב של כפר חב"ד.
העמותה נמצאת בפירוק זמני מאז 2017, לאחר שרשמת העמותות קבעה, כי היא מנוהלת בניגוד לדין ובניגוד למטרותיה ולתקנונה, וכי אין ביכולתה לעמוד בהתחייבויותיה; המפרק הזמני הוא עו"ד משה אליה. בשנת 2020 ביקש אליה מבית המשפט לקבוע, כי הבניין שייך לעמותה בלבד והזכויות נרשמו על שמו של ועד כפר חב"ד מטעמים פורמליים בלבד. האגודה טענה שהיא בעלת הזכויות בבניין, הוועד הוא שהקים אותו ולעמותה אין זכויות בו.
בדצמבר 2020 הודיעו הצדדים לבית המשפט, כי הגיעו להסכם פשרה והוא קיבל תוקף של פסק דין. בעיקרו של דבר נקבע בו, כי הבעלות שייכת לעמותה ונקבעו כללים לניהול הנכס. בינואר 2023 ביקשה האגודה לבטל את ההסכם, בטענה שהעמותה הפרה אותו בכך שתכננה לבחור חברים בה שלא על דעת בית הדין של חב"ד. עוד טענה האגודה, כי אליה לא עמד בחובתו להעביר לה חלק מהכספים שגבה מהשוכרים הפועלים בבניין. אליה השיב, שההסכם התייחס רק לזכויות הבעלות בבניין וכי מדובר בתביעה המהווה צעד טקטי של גורמים מסוימים בחב"ד כדי למנוע את החלפת חברי ועד העמותה.
השוכרים מסרבים לשלם למפרק הזמני
סליש אומרת, כי טענותיה של האגודה לבעלות בבניין יוכלו להתברר רק אם יבוטל הסכם הפשרה; ובכל מקרה, "דרכה של האגודה להוכחת טענותיה בעניין הזכויות בבניין 770 אינה נחזית כזו הנשענת על גשר פלדה". עוד מדגישה סליש, כי קלושים עד מאוד הסיכויים שבית המשפט יתערב בהסכם הפשרה:
"בהינתן העובדה כי המדובר בשני צדדים אשר היו מיוצגים על ידי עורכי דין לכל אורך תקופת ניהולו של ההליך, לעובדה כי הסכם הפשרה נוסח על בסיס הסכמות אליהן הגיעו הצדדים בסיועו של מגשר, לנוסחו הפרטני של הסכם הפשרה ולעובדה כי הסכם זה טומן בחובו תנאים מאוד ברורים, פשוטים וחד-משמעיים, להיותו של ההסכם מפורט מאוד בכלל רכיביו - אני מוצאת כי יש לראותו כחוזה סגור, אשר אינו דורש פרשנות כלשהי, ודאי לא יצירתית, ואין בו אלא את שנקוב בו מפורשות. משכך, התערבות בית המשפט בהוראותיו של זה חייב שתהא מינימלית עד בלתי קיימת.
"ההסכם לא כולל התייחסות להתנהלות עתידית של מנגנוני העמותה בפירוק, בין אם לעניין חברי העמותה ובין אם לעניין מנגנוני הבחירה שלהם. עוד אין ההסכם כולל התחייבות של העמותה בפירוק שלא לפעול בכל דרך אשר החוק מתיר לה, או סיוג של האופן שבו תמומש זכות זו. מקום בו הסכם הפשרה לא כולל בחובו, ולו ברמז, התייחסות לאופן ניהול העמותה בפירוק, או לזכות האגודה להכתיב או להשפיע על פעילות העמותה בפירוק - די בנקוב לעיל על מנת להצדיק דחייתה של עתירת האגודה". גם בחינה פרשנית של ההסכם לא הייתה מובילה לתוצאה שונה, מוסיפה סליש.
בנוגע להעברת תקבולים לאגודה (18% מהשכירות שיגבה אליה), אומרת סליש: "אני ערה, עד מאוד, לקשיים המשמעותיים מאוד בהם נתקל המפרק הזמני בכל הנוגע לגביית הכספים מהמשתמשים בנכס. בעניינם של אלו נדרשתי להיקף רחב מאוד של בקשות, החלטות וצווים. כל זאת מקום בו צדדים שלישיים אשר עושים שימוש בבניין 770, בחרו במשך תקופה ארוכה מאוד שלא לשלם את התשלומים הנדרשים מהם, ועשו כל אשר לעיל ידם על מנת להימנע מתשלום זה". ואילו האגודה מצידה לא סייעה לאליה לקבל את אישורי המס הדרושים לגביית דמי השכירות. האגודה חויבה בתשלום הוצאות ("על הרף הנמוך מאוד") בסך 40,000 שקל.
