כמה מרוויח פקיד בנק: 7 עד 13 אלף בדלפק, 27 אלף בממוצע המערכת

הממוצע במערכת הבנקאית כמעט כפול מהמשק, כי הוא מערב דלפק עם מטה. בדלפק: 7 עד 13 אלף שקל. הממוצע למשרה: 27,667 שקל. אבל אף פקיד בדלפק לא רואה את המספר הזה, ולא בגלל שהוא מקופח.

הנתון מגיע מסקירת מערכת הבנקאות של בנק ישראל, והוא ממוצע של 35 אלף משרות שכולל את מנהלת הסניף, את מנהל מחלקת האשראי ואת סמנכ"ל הטכנולוגיה. ממוצע כזה נמשך כלפי מעלה על ידי הקצה העליון. הפער בין הממוצע לחציון בענף הפיננסי ממחיש את זה היטב: הממוצע 23,033 שקל, החציון 15,484. כלומר מחצית מהעובדים בענף מרוויחים פחות מ-15,484 שקל.

אז כמה מרוויח מי שיושב מול הלקוחות? בנק ישראל אינו מפרסם שכר לפי תפקיד, אבל הוא כן מפרסם את התפלגות המשרות לפי עלות שנתית. מהחלוקה הזאת אפשר לגזור טווחים.

הטבלה: איפה יושבות 35 אלף המשרות

הטבלה מציגה את התפלגות המשרות בכל מערכת הבנקאות לפי רצועות עלות שנתית למעסיק, ואת אומדן הברוטו החודשי שנגזר מהן. ההמרה מבוססת על היחס שמפרסם בנק ישראל עצמו: המשכורות מהוות כ-67% מעלות ההעסקה הכוללת, והשאר הוא פנסיה, פיצויים, קרן השתלמות וביטוח לאומי. זהו אומדן מחושב ולא נתון שכר ישיר לפי תפקיד.

שימו לב לשורה השלישית. הרצועה הגדולה ביותר במערכת אינה הקו הקדמי אלא דווקא זו שמעליו, עם יותר משליש מהמשרות. זה לא נראה כמו פירמידה רגילה של ארגון גדול, וזה מרמז על משהו שקרה למערכת בעשור האחרון.

המשרות הזולות בבנקים כמעט נעלמו

הנה הנתון שהכי מפתיע בטבלה של בנק ישראל. מתוך 35,254 משרות בכל מערכת הבנקאות, רק 287 עולות פחות מ-120 אלף שקל בשנה. בשנה שקדמה היו 883 כאלה. כלומר שני שלישים מהמשרות הזולות במערכת נעלמו בתוך שנה אחת.

120 אלף שקל בשנה זה כ-6,700 שקל ברוטו בחודש. אלה משרות חלקיות, משרות סטודנט, ותפקידי דלפק בסיסיים. הן פשוט כבר לא שם. מכונות, אפליקציה ומוקד טלפוני החליפו את רובן, והתפקידים שנשארו בסניף דורשים ידע במוצרים פיננסיים ורישיונות.

למי שמחפש עבודה זו בשורה כפולה. מצד אחד, הכניסה לבנק כבר אינה עבודת נוער. מצד שני, מי שנכנס נכנס לתפקיד עם שכר התחלתי סביר יחסית למשק ועם מסלול קידום מובנה.

מה בונה את התלוש מעבר לבסיס

שכר הבסיס בבנקים הוא רק חלק מהסיפור, ולכן גם הפער בין הברוטו לעלות המעסיק כל כך גדול. עלות ההעסקה הממוצעת למשרה עומדת על כ-41,667 שקל בחודש, לעומת 27,667 שקל משכורת. ההפרש, כ-14 אלף שקל למשרה, הוא הנלוות.

• הפחד מה-AI טיפס לקומת ההנהלה: כמעט שליש מבעלי ההכנסות הגבוהות בארה"ב רואים בו את האיום הגדול על המשר
• ריח של פיטורים: מה עושים עכשיו

מה יש שם? קרן השתלמות מהשקל הראשון, שהיא הטבה שרוב המשק לא מקבל. הפרשות פנסיה ופיצויים מוגדלות. ותק שנצבר בהסכם קיבוצי. הלוואות בתנאי עובד. ובחלק מהתפקידים גם מענק שנתי שתלוי ביעדים.

הוותק הוא המנוע המרכזי. בנק הוא מקום עבודה שבו אנשים נשארים עשרים שנה ויותר, והשכר מטפס עם הדרגות. זה גם מה שיוצר את המבנה שרואים בטבלה: הרבה עובדים ותיקים באמצע הסולם, ומעט מאוד בתחתית.

איך נכנסים, ומה מקדם

לכניסה לתפקיד בקו הקדמי אין דרישת תואר מחייבת. יש בנקים שמסתפקים בבגרות מלאה, ורבים מעדיפים סטודנטים לכלכלה, מנהל עסקים או חשבונאות. ההכשרה עצמה נעשית בבנק, והיא נמשכת שבועות עד חודשים לפי התפקיד.

מה שמקדם הוא רישיונות. ייעוץ פנסיוני וייעוץ השקעות דורשים בחינות של רשות ניירות הערך או של רשות שוק ההון, וההסמכה היא שמאפשרת לעבור מדלפק כללי לתפקיד ייעוץ. זה גם המעבר שמזיז את השכר בצורה המשמעותית ביותר בתחילת הדרך.

• הבוס החדש משלם לכם יותר: על מה הולכת התוספת?
• המעסיק החליף אותם ב-AI ואז ביקש שיחזרו: כמעט אחד מכל חמישה עובדים בארה"ב כבר חווה את זה

משם המסלול הוא ניהול. ראש צוות, סגן מנהל סניף, מנהל סניף, ואז תפקידי מטה. תפקידי המטה, באשראי, בסיכונים, בטכנולוגיה ובשיווק, הם שמסבירים את הרצועה הגדולה בטבלה.

נקודה אחרונה למי ששוקל את הכיוון. השכר הממוצע למשרת שכיר במשק עמד ביוני על 15,218 שקל, והחציון שמפרסם הביטוח הלאומי עומד על 9,296 שקל למשרת שכיר. גם הרצועה התחתונה בבנקים, זו של הקו הקדמי, יושבת סביב החציון הארצי או מעליו. הבנק אינו מקום שמשלם שכר מינימום, והוא גם כבר לא מקום שמגייס בלי הכשרה.