מניות הערך בשיא, השבבים קורסים: אופנהיימר ממליצים על 5 בנקים קנדיים

וול סטריט סיימה את אוקטובר עם יום המסחר הגרוע ביותר שלה מאז יוני, כשמניות הטכנולוגיה והשבבים הובילו את הירידות. אינטל Intel Corp -28.58%   איבדה כמעט 29% ביום אחד בעקבות תחזית מאכזבת, מדד השבבים של פילדלפיה צנח ביותר מ-7%, וה-S&P 500 ירד ב-1.8% וננעל ברמה של 7,580 נקודות. הנאסד"ק איבד 2.9% ביום שישי והשלים ירידה של כ-5.3% באוקטובר כולו, החודש החלש ביותר שלו מאז מרץ 2025. אחרי חודשים שבהם ההשקעות בבינה מלאכותית היו המנוע המרכזי של העליות, המשקיעים מתחילים לבחון מחדש את התמחור של חברות הטכנולוגיה ואת התשואה הצפויה מההשקעות העצומות בתשתיות AI.

אלא שמתחת לירידות במדדים המרכזיים מתרחשת תנועה מעניינת. הכסף לא בהכרח יוצא כולו משוק המניות, אלא עובר בחלקו ממניות הצמיחה למניות הערך - חברות שבדרך כלל מתאפיינות בתמחור מתון יותר ביחס לרווחים או להון שלהן, ובהן בנקים, חברות אנרגיה ותעשייה. בזמן שמניות הטכנולוגיה מאבדות גובה, כמה ממדדי מניות הערך בארה"ב הגיעו בשבוע שעבר לשיאים חדשים.

את הפער אפשר לראות גם בקרנות הסל. קרן IWD, שעוקבת אחר מדד ראסל 1000 ערך, עלתה באוקטובר בכ-4.3%, בעוד קרן IWF, שעוקבת אחר מדד ראסל 1000 צמיחה, ירדה בכ-6.1%. כלומר, בתוך חודש אחד נפתח פער של יותר מ-10 נקודות אחוז לטובת מניות הערך. זה לא אומר שמניות הצמיחה הפסיקו להיות רלוונטיות, אבל זו אינדיקציה לשינוי משמעותי בהעדפות המשקיעים.

ארי וולד, האנליסט הטכני של בית ההשקעות האמריקאי אופנהיימר, מתייחס לשינוי הזה בסקירה תחת הכותרת "פינוק של ליל כל הקדושים לשוורים של מניות הערך". לדבריו, מדדי מניות הערך הפכו למקור חשוב של עוצמה בשוק, וההתפתחות המשמעותית היא שהיחס בין מדד ראסל 1000 ערך למדד ראסל 1000 צמיחה פורץ כעת רמת התנגדות שנמשכה כשנתיים.

וולד מסביר כי למרות העליות האחרונות, הוא עדיין רואה מקום להמשך התחזקות יחסית של מניות הערך. לדבריו, היחס בין שני המדדים נע במשך השנים האחרונות בתוך טווח רחב, אך הגבול העליון של אותו טווח נמצא עדיין מעל הרמות הנוכחיות. המשמעות היא שלפחות מבחינה טכנית, התנועה ממניות הצמיחה למניות הערך עשויה להימשך גם לאחר העליות שכבר נרשמו.

נובמבר יכול להיות חודש טוב למניות - אבל יש תנאי

למרות הירידות החדות בסיום אוקטובר, באופנהיימר לא ממהרים להספיד את האפשרות לעליות עד סוף השנה. וולד מציג נתון עונתי שמבוסס על התנהגות ה-S&P 500 מאז 1950, ומצביע על כך שנובמבר נוטה להיות חודש חיובי במיוחד כאשר שוק המניות מגיע אליו בתוך מגמת עלייה ארוכת טווח.

לפי הבדיקה, כאשר מדד ה-S&P 500 פתח את נובמבר מעל ממוצע 200 הימים שלו, הוא השיג במהלך החודש תשואה ממוצעת של 2.4%, וסיים בעלייה ב-73% מהמקרים. לעומת זאת, כאשר המדד התחיל את נובמבר מתחת לממוצע 200 הימים, התשואה הממוצעת הסתכמה ב-0.8% בלבד, ושיעור החודשים החיוביים ירד ל-63%. לשם השוואה, התשואה החודשית הממוצעת של המדד לאורך השנה היא כ-0.7%, כש-61% מהחודשים מסתיימים בעלייה.

ממוצע 200 הימים משמש בניתוח הטכני כאחד המדדים המרכזיים לזיהוי מגמת השוק. כאשר המדד נסחר מעליו, המשמעות היא שהמחירים עדיין נמצאים במגמת עלייה ארוכת טווח, גם אם בדרך נרשמים תיקונים וירידות. נכון לסיום המסחר ביום שישי, התנאי הזה עדיין מתקיים: ה-S&P 500 ננעל סביב 7,580 נקודות, בעוד ממוצע 200 הימים שלו נמצא באזור 7,300 נקודות.

עם זאת, וולד מצביע על כך שהתמונה בטווח הקצר מורכבת יותר. הירידה ביום שישי הורידה את המדד מתחת לממוצע 50 הימים שלו, וכעת הרמה הזאת, סביב 7,700 נקודות, הופכת לרמת התנגדות. כלומר, כדי לחזור למגמת עלייה בטווח הקצר, המדד יצטרך להתגבר על הרמה הזאת.

בכיוון ההפוך, רמת התמיכה הראשונה נמצאת סביב 7,500 נקודות, השפל שנרשם בספטמבר, מרחק של כ-1% בלבד מרמת הסגירה האחרונה. אם גם הרמה הזאת תישבר, התמיכה הבאה נמצאת סביב 7,300 נקודות, שם נפגשים השפל של יולי וממוצע 200 הימים.

וולד מזהיר כי למרות התמיכה שמספקת הרוטציה למניות הערך, עליות לקראת סוף השנה עדיין חשופות לסיכונים. הוא מתייחס במיוחד לאפשרות של חוסר התאמה בין העלייה במדדים המרכזיים לבין התנהגותן של מרבית המניות, הענפים המובילים ושוק האשראי. מצב שבו המדד הראשי חוזר לעלות, אך מספר מצומצם של מניות בלבד משתתף במהלך, עשוי להעיד על חולשה מתחת לפני השטח.

הבנקים מובילים במומנטום - אבל לא הבנקים האמריקאיים

אחד הממצאים בסקירה של אופנהיימר מגיע מדירוג המומנטום של הענפים. וולד וצוותו בוחנים 2,920 מניות מתוך מדד ראסל 3000, ומדרגים אותן לפי תשואות מתואמות לסיכון על פני תקופות של 6, 9 ו-12 חודשים, ללא החודש האחרון. לאחר מכן הם בודקים מה שיעור המניות מכל ענף שנמצא בחמישון העליון של הדירוג, בניכוי שיעור המניות בחמישון התחתון.

נכון ל-27 באוקטובר, סקטור הטכנולוגיה מוביל את הדירוג עם ציון של 11%, ואחריו הפיננסים עם 6%, והאנרגיה והבריאות עם 4% כל אחד. בתחתית נמצאים הצריכה המחזורית עם ציון של מינוס 11%, התשתיות והצריכה הבסיסית עם מינוס 5% כל אחד, והנדל"ן עם מינוס 3%.

אבל ברמת הענפים התמונה שונה. ענף הבנקים ניצב במקום הראשון עם ציון של 13.3%, כמעט כפול מענף השבבים שנמצא במקום השני עם 6.7%. לכאורה, הנתון הזה אמור לתמוך בהמלצה על מניות הבנקים בארה"ב, אלא שבוולד מגיעים למסקנה אחרת.

באופנהיימר מסבירים כי למרות המומנטום החיובי של ענף הבנקאות בכללותו, הם ממשיכים לנקוט גישה זהירה כלפי הבנקים האזוריים בארה"ב. קרן הסל KRE, שעוקבת אחר הבנקים האזוריים, עדיין מתקשה לפרוץ את רמות השיא שנרשמו בשנת 2021, ובבית ההשקעות מזהים סימנים להתמתנות במחזור העליות בענף.

כדי להבין כיצד ייתכן שענף הבנקים מוביל את דירוג המומנטום ובכל זאת הבנקים האזוריים בארה"ב אינם מומלצים, וולד מפרק את הנתונים. מתוך 240 מניות בנקים שנכללות במדגם, 80 נמצאות בחמישון המומנטום העליון - כשליש מהענף. אלא שמתוכן, 20 הן מניות ADR של בנקים זרים שנסחרים בארה"ב, ו-52 הן מניות של בנקים בעלי שווי שוק נמוך מ-2 מיליארד דולר. רבות מהמניות הללו כלל אינן נכללות בקרן KRE.

המסקנה של אופנהיימר היא שהחוזקה בענף הבנקאות רחבה יותר מזו של הבנקים האזוריים האמריקאיים. דווקא הבנקים הבינלאומיים מציגים תמונה טכנית מעניינת יותר. מדד הבנקים העולמי של MSCI תיקן לאחרונה לעבר ממוצע 200 הימים העולה שלו, רמה שבאופנהיימר רואים בה הזדמנות טקטית.

ההמלצה המרכזית של אופנהיימר: חמשת הבנקים הגדולים בקנדה

מתוך ענף הבנקאות העולמי, אופנהיימר מסמנת דווקא את קנדה. וולד מגדיר את הבנקים הקנדיים כרעיון ההשקעה שבו רמת הביטחון שלו היא הגבוהה ביותר בתחום הבנקאות.

מדד הבנקים הקנדיים של MSCI נע בעיקר הצידה מאז יולי, לאחר תקופה ממושכת של עליות. לכאורה, מדובר באובדן מומנטום, אבל וולד מפרש את התנועה הזאת בצורה שונה. לדבריו, ארבעת חודשי הדשדוש מאפשרים לשוק לעכל את העליות הקודמות ולהפחית את הלחץ שנוצר לאחר תקופה של עליות חדות, לפני אפשרות לחידוש מגמת העלייה הרחבה.

מה שמחזק את ההערכה הזאת הוא לא רק מצבו של המדד הקנדי בפני עצמו, אלא גם הביצועים שלו ביחס לשאר הבנקים בעולם. לפי אופנהיימר, היחס בין מדד הבנקים הקנדיים למדד הבנקים העולמי של MSCI פרץ לאחרונה כלפי מעלה. במילים אחרות, גם כאשר בוחנים את הבנקים הקנדיים מול המתחרים הגלובליים שלהם, הם מתחילים להפגין ביצועי יתר.

זהו הבסיס להמלצה של וולד להעדיף את הבנקים הקנדיים על פני הבנקים האזוריים בארה"ב. בעוד האחרונים עדיין ניצבים מול רמות התנגדות ארוכות טווח, הגרפים של הבנקים הקנדיים מצביעים, לדבריו, על אפשרות לחידוש העליות.

אופנהיימר מציגה חמש מניות ספציפיות לרכישה: רויאל בנק אוף קנדה (RY), בנק אוף מונטריאול (BMO), טורונטו-דומיניון (TD), בנק אוף נובה סקוטיה (BNS) והבנק הקיסרי הקנדי למסחר (CM).

את החמישה ניתן לחלק לשתי קבוצות מבחינה טכנית. רויאל בנק אוף קנדה ובנק אוף מונטריאול מציגים, לפי הניתוח, סימנים של שינוי כיוון כלפי מעלה. לאחר תיקון שנמשך מספר חודשים, המניות מתחילות לפרוץ את קווי המגמה היורדים שאפיינו את התקופה האחרונה. המשמעות היא שאם הפריצה תחזיק, היא עשויה לסמן את סיום התיקון וחזרה למגמת העלייה.

טורונטו-דומיניון ובנק אוף נובה סקוטיה נמצאים במצב מעט שונה. שתי המניות נסחרות בסמוך לרמות התנגדות שנוצרו בשיאים הקודמים, ובאופנהיימר מגדירים אותן כבעלות פוטנציאל לפריצה. כלומר, בניגוד לשתי המניות הראשונות שכבר מציגות סימני התאוששות, כאן ההערכה מבוססת על האפשרות שהמניות יצליחו להתגבר על רמת המחירים שעצרה אותן בעבר. גם הבנק הקיסרי הקנדי למסחר, CIBC, נכלל ברשימת הקנייה, אף שבדוח לא מוצג עבורו גרף נפרד.

כדאי להדגיש כי מדובר בניתוח טכני, ולא בהמלצות המבוססות על הערכת שווי או מכפילי רווח של הבנקים. אופנהיימר בוחנת כאן בעיקר את התנהגות מחירי המניות, רמות ההתנגדות והתמיכה, ואת ביצועי המניות ביחס לענף.

לצד התמונה הטכנית, אפשר להסתכל גם על התוצאות העסקיות של רויאל בנק אוף קנדה, הבנק הגדול במדינה. ברבעון השלישי הפיסקלי של 2026 דיווח הבנק על רווח נקי של 6 מיליארד דולר קנדי, עלייה של 11% לעומת התקופה המקבילה. התשואה להון עמדה על 17.9%, ויחס הלימות ההון CET1 על 13.5%. הנתונים האלה מספקים רקע עסקי לבנק, אך אינם הבסיס להמלצת וולד.

ומה עם מניות הטכנולוגיה? ההיסטוריה דווקא תומכת בהן

למרות הדגש על מניות הערך והבנקים הקנדיים, אופנהיימר לא מעריכה בהכרח שמניות הטכנולוגיה ימשיכו לרדת. למעשה, בחלק אחר של הדוח מציג וולד נתונים היסטוריים שמצביעים דווקא על יתרון עונתי למניות הטכנולוגיה בחודשים הקרובים.

מאז 1990, סקטור הטכנולוגיה הוא בעל ביצועי היתר הממוצעים הגבוהים ביותר ביחס ל-S&P 500 בתקופה שבין נובמבר לינואר, עם תשואה עודפת של 1.7 נקודות אחוז. אחריו מגיע סקטור הצריכה המחזורית עם 1.3 נקודות אחוז, והתעשייה והבריאות עם 0.8 נקודות אחוז כל אחד.

בתחתית הדירוג נמצאים סקטור התשתיות, שפיגר בתקופה הזאת אחרי המדד ב-2.3 נקודות אחוז בממוצע, האנרגיה עם פיגור של 1.6 נקודות אחוז והנדל"ן עם 1.2 נקודות אחוז.

ברמת הענפים התמונה מעניינת עוד יותר. ענף חומרי הבנייה מציג ביצועי יתר ממוצעים של 4.7 נקודות אחוז בין נובמבר לינואר, אחריו ציוד אלקטרוני עם 4.4 נקודות אחוז, ובמקום השלישי דווקא ענף השבבים וציוד השבבים עם 4.2 נקודות אחוז. כלומר, הענף שעמד במרכז הירידות האחרונות בוול סטריט הוא גם אחד הענפים שנהנו היסטורית מעונתיות חיובית בתקופה הקרובה.

אבל לצד ההיסטוריה, נתוני המומנטום הנוכחיים עדיין מצביעים על פער משמעותי בין מניות הצמיחה למניות הערך. בטבלת תמונת המצב של אופנהיימר, המעודכנת ל-30 באוקטובר, מדד ראסל 1000 ערך מציג קריאת RSI של 64 ביחס ל-S&P 500, לעומת 34 בלבד במדד ראסל 1000 צמיחה.

ה-RSI הוא מדד טכני שמודד את עוצמת המגמה. בסקירה של אופנהיימר הוא מחושב על פני 14 שבועות, כאשר קריאה מעל 60 מעידה על התחזקות המומנטום, בעוד קריאה מתחת ל-40 מצביעה על היחלשות. גם ענף השבבים מציג קריאה נמוכה של 38 ביחס לסקטור הטכנולוגיה, וסקטור התקשורת כולו נמצא ברמה של 28 ביחס ל-S&P 500.

הפער הזה מחזק את הטענה שהשוק עובר כעת שינוי בהובלה. אולם וולד מזהה גם אפשרות להתאוששות במניות שנפגעו. תיק המומנטום של אופנהיימר, שמבוסס על החזקת מניות בעלות מומנטום חיובי ומכירה בחסר של מניות בעלות מומנטום שלילי, מחק לאחרונה את העליות שצבר בספטמבר וחזר לאזור התחתון של טווח המסחר שלו בשנת 2026.

לדברי וולד, השילוב בין מניות ערך למומנטום עשוי להיות מעניין כעת משתי סיבות שונות: במניות הערך קיימת אפשרות להמשך פריצה כלפי מעלה, ואילו במניות המומנטום שנפגעו עשויה להיווצר הזדמנות בעקבות מצב של מכירת יתר.

בינתיים, התמונה שמציגה אופנהיימר ברורה למדי. בית ההשקעות מעדיף לנצל את ההתחזקות של מניות הערך באמצעות הבנקים הגדולים בקנדה, ולא באמצעות הבנקים האזוריים בארה"ב. במקביל, הוא אינו פוסל התאוששות בטכנולוגיה, בעיקר לאור הנתונים העונתיים והמומנטום שנחלש משמעותית.

השאלה המרכזית לקראת פתיחת חודש נובמבר היא האם השוק יצליח לשמור על התמיכה באזור 7,500 נקודות ב-S&P 500 ולחזור מעל ממוצע 50 הימים באזור 7,700 נקודות. כל עוד מגמת העלייה ארוכת הטווח נשמרת, הנתונים ההיסטוריים נוטים לטובת המשקיעים. אבל אחרי הירידות האחרונות בטכנולוגיה, הסיכוי לראלי סוף שנה תלוי לא רק בעונתיות, אלא גם בשאלה האם יותר ענפים ומניות יצטרפו לעליות.