איך בנוי תיק ההשקעות של בן פליקס ומה אפשר ללמוד ממנו בישראל
בן פליקס, מנהל תיקים ומנהל ההשקעות של PWL Capital הקנדית, מוכר לקהל רחב בזכות סרטונים שמסבירים השקעה פסיבית. כשחשף את התיק הפרטי שלו, התברר שהחלק המושקע בשוק ההון כמעט משעמם: קרן גלובלית אחת של Dimensional, שמחזיקה אלפי מניות מכל העולם ומנוהלת בעלות נמוכה. מנגד, שאר הנכסים של פליקס, אחזקה משמעותית בחברה שבה עבד, הבית שבו הוא גר ויתרת מזומן, מספרים סיפור הרבה פחות מסודר.
- החלק הסחיר בתיק של פליקס מרוכז בקרן מניות גלובלית אחת, בלי אג"ח
- כשליש מהקרן מושקע במניות קנדיות, לעומת משקל של כ-3% בשוק העולמי
- ההטיה היא למניות קטנות, זולות ורווחיות, לפי מודל חמשת הגורמים של פאמה ופרנץ'
הקרן שבה בחר פליקס היא Dimensional Global Equity Portfolio, אותה קרן שבה משתמשים רבים מלקוחות בית ההשקעות שלו. כשליש ממנה מושקע במניות קנדיות, אף שמשקלה של קנדה בשוק המניות העולמי עומד על כ-3% בלבד. כלומר, מדובר בהעדפה ברורה לשוק הבית, החלטה שפליקס מגן עליה בטענה שהיא סבירה עד גבול מסוים: המשקיע מוציא את כספו במטבע המקומי, משלם מסים מקומיים ונהנה לעיתים מיתרונות מס על השקעה בחברות מקומיות.
הידעת?מה זה הטיית בית?
הקרנות של Dimensional נראות כמו קרנות מחקות, זולות ומפוזרות על פני השוק כולו, אבל הן אינן עוקבות אחרי מדד. הן מטות את התיק לטובת חברות קטנות יותר, מניות שנסחרות במכפילים נמוכים וחברות רווחיות יותר, ומוציאות חלק מהמניות בקצה הקטן של השוק. הבסיס לגישה הוא מודל חמשת הגורמים שפרסמו יוג'ין פאמה וקנת' פרנץ' ב-2015, שהוסיף לשלושת הגורמים המקוריים, גודל, ערך ושוק, גם רווחיות ודפוס השקעה.
ויתור מודע על אג"ח
פליקס מחזיק תיק מנייתי מלא. הוא מדגיש שאג"ח מתאימות לרבים מלקוחות PWL, אבל לדבריו התנודתיות של תיק מעורב אינה מתאימה לסבולת ולכושר הסיכון האישיים שלו. החיזוק לעמדה הגיע ממחקר אקדמי שפורסם ב-2025, שמצא כי תיק מנייתי מפוזר, עם כשליש במניות מקומיות ושני שלישים במניות זרות, עשוי להניב תוצאה טובה יותר לאורך מחזור החיים מאשר שילוב מסורתי של מניות ואג"ח. פליקס עצמו מזהיר שזה אינו הופך מניות לבטוחות, ושתיק כזה צפוי לספוג ירידות עמוקות מדי כמה שנים. את הסיכון הוא מנטרל בעיקר בעזרת גמישות בהוצאות של משק הבית.
הידעת?מה זה מודל חמשת הגורמים?
להרחבה: קרנות מחקות: איך קרן עוקבת אחרי מדד ומאיפה נולד הפער
הבית, האחזקה הפרטית והמזומן
החלקים האחרים בתיק מפתיעים יותר. חלק גדול מהונו של פליקס מושקע במניות של PWL, שנרכשה ב-2025 על ידי OneDigital, אחזקה שבנה מאופציות ומרכישות נוספות. הוא עצמו מייחס את הצלחתה במידה רבה למזל, ומבהיר שזה ריכוז סיכון חריג, כי אותה חברה גם שילמה את משכורתו. את הבית רכש בסוף 2020, אחרי שנים של שכירות, ומבחינה כספית הוא מגדיר אותו כהשקעה הגרועה ביותר שלו בגלל עלויות התחזוקה והשיפוצים. עם זאת, לשיטתו בית בבעלות מתפקד כמעין אג"ח ארוכה שצמודה לעלות המגורים של מי שמתכנן להישאר במקום. יתרת המזומן מוחזקת בפיקדון נושא ריבית, והוא מודה שהיא גבוהה מהנדרש.
איך מתרגמים את זה לתיק ישראלי
משקיע ישראלי שרוצה לאמץ את העיקרון יכול לבנות את הבסיס מקרן מחקה או קרן סל על מדד מניות עולמי רחב, ולהוסיף לה רכיב של מניות ישראליות דרך קרן על מדד רחב בבורסה בתל אביב, כמו ת"א 125. ההכרעה כמה להטות לשוק הבית היא אישית. הטיעונים של פליקס, הוצאות בשקלים וחשיפה מופחתת לשער החליפין, רלוונטיים גם כאן, אבל שוק המניות המקומי קטן ומרוכז יותר בענפים מסוימים, ולכן הטיה חזקה מדי מגדילה את התלות בכמה מגזרים.
הדרך הזמינה ביותר להטות את התיק לגורמים כמו ערך וגודל היא קרנות סל זרות שמתמקדות במניות קטנות וזולות, אם כי ההשקעה בהן כרוכה בהיבטי מס ובעלויות המרה שכדאי לבדוק מראש. גם בחיסכון ארוך הטווח אפשר ליישם את הגישה, באמצעות מסלולים מחקי מדד בקרן השתלמות או בקופת גמל להשקעה, שבהם דמי הניהול לרוב נמוכים יחסית.
להרחבה: מה עדיף: תיק השקעות עצמאי או קופת גמל להשקעה?
החלק החשוב בגישה של פליקס הוא דווקא הפשטות. תיק של קרן אחת או שתיים, עם עלויות נמוכות ובלי ניסיונות לתזמן את השוק, קל יותר להחזקה לאורך זמן. מי שמתקשה לראות את התיק מאבד שליש מערכו, כפי שקרה בעבר במשברים חדים, ימצא כנראה ערך ברכיב של אג"ח או פיקדונות, גם במחיר של תשואה צפויה נמוכה יותר. שאלות של גיל, אופק ותזרים קובעות את התמהיל, ולכן פליקס מציג את בחירותיו כהחלטה אישית ולא כהמלצה כללית.
להרחבה: תיק השקעות בגיל 45: כמה מניות, כמה אג"ח, ומה לא לגעת בו
