אחרי האקזיט של קלאסיק: מי הן חברות הקוונטים שמציבות את ישראל על המפה
תעשיית הקוונטים הישראלית רשמה בשבוע שעבר את העסקה הגדולה בתולדותיה. אינטל חתמה על הסכם מחייב לרכישת קלאסיק, שמפתחת תוכנה לבניית אלגוריתמים קוונטיים. לפי הדוח הרבעוני שאינטל הגישה לרשות ניירות ערך האמריקאית, המחיר עומד על כ-1.9 מיליארד דולר, בכפוף להתאמות מקובלות, ועוד עד 350 מיליון דולר שישולמו לפי עמידה באבני דרך. אינטל רשאית לשלם במזומן או במניות, וההשלמה צפויה במחצית הראשונה של 2027, בכפוף לאישורים רגולטוריים.
- אינטל תרכוש את קלאסיק בכ-1.9 מיליארד דולר, ועוד עד 350 מיליון דולר לפי אבני דרך
- קוונטום מאשינס, קוונטום ארט וקוונטום סורס גייסו יחד מאות מיליוני דולרים
- המדינה מימנה מרכז מחשוב קוונטי לאומי בתקציב של 100 מיליון שקל
אינטל מפתחת קיוביטים מסיליקון, ומבחינתה קלאסיק משלימה את הפלטפורמה: החיבור אמור להפוך אותה לספקית מלאה, מהשבב ועד כלי הפיתוח. החברה התחייבה להמשיך לתמוך בהרצת התוכנה של קלאסיק על מחשבים של יצרנים אחרים. קלאסיק גייסה עד 2025 כ-173 מיליון דולר, כולל סבב C של 110 מיליון דולר בהובלת Entrée Capital, והפלטפורמה שלה משמשת עשרות ארגונים בעולם. להרחבה: מי הרוויח מאקזיט הקוונטים הישראלי
הידעת?מהו קיוביט?
השחקניות הגדולות
קוונטום מאשינס מפתחת מערכות בקרה שמפעילות מחשבים קוונטיים מסוגים שונים. בפברואר 2025 גייסה 170 מיליון דולר בסבב C בהובלת PSG Equity, בהשתתפות Intel Capital ו-Red Dot, והגיוס הכולל שלה הגיע ל-280 מיליון דולר. לפי החברה, יותר ממחצית מהחברות שבונות מחשבים קוונטיים בעולם משתמשות בטכנולוגיה שלה, והיא משתפת פעולה עם אנבידיה בחיבור בין מחשוב מואץ לבקרה קוונטית.
קוונטום ארט, ספין-אוף של מכון ויצמן מ-2022, בונה מחשבים המבוססים על יונים לכודים. בדצמבר 2025 השלימה סבב A של 100 מיליון דולר בהובלת Bedford Ridge Capital, ובאפריל 2026 הרחיבה אותו ל-140 מיליון דולר, עם משקיעים כמו פועלים אקוויטי והראל. היא מפתחת מערכת של 1,000 קיוביטים בשם Perspective, הדגימה שרשרת של 200 יונים בשליטה מלאה ועובדת עם נתיבי איילון על שיפור זרימת התנועה.
קוונטום סורס מנס ציונה, שהוקמה ב-2021, מפתחת מחשב קוונטי פוטוני שמבוסס על אטומים בודדים הלכודים על שבב, גישה שלפי החברה יעילה פי עשרות אלפים מחלופות קיימות ומאפשרת פעולה בטמפרטורת החדר. בספטמבר 2024 גייסה 50 מיליון דולר בסבב A בהובלת Eclipse, בהשתתפות Standard Investments, Level VC ו-Canon Equity, לצד Pitango First, Grove Ventures ו-Dell Technologies Capital. סך הגיוסים שלה עבר אז 77 מיליון דולר, וב-2023 הצטרף לדירקטוריון שלה ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט.
תוכנה, חומרה חדשה ותשתית לאומית
קדמה מתמחה בתוכנה שמנטרלת שגיאות במחשבים הקיימים. החברה, שבראשה עומד ד"ר אסיף סיני, המנכ"ל ואחד המייסדים, גייסה ביולי 2025 סכום של 26 מיליון דולר בסבב A בהובלת גלילות פלוס, בהשתתפות IBM, Korea Investment Partners ו-TPY Capital. התוכנה שלה, QESEM, זמינה בקטלוג הפונקציות של IBM, וביולי 2026 הציגו השתיים הדגמה של יתרון קוונטי על עד 74 קיוביטים.
לצד החברות הוותיקות צומחות חדשות. Q-Factor מתל אביב מפתחת מחשבים קוונטיים המבוססים על אטומים ניטרליים, במטרה להגיע למיליוני קיוביטים. החברה מגייסת פיזיקאים ומהנדסים, ומתמקדת בבעיות הבקרה, החיבוריות ותיקון השגיאות שמגבילות כיום את התחום.
הידעת?מה ההבדל בין הפחתת שגיאות לתיקון שגיאות?
גם המדינה השקיעה בתשתית. ב-2022 בחרה רשות החדשנות בקוונטום מאשינס להקים את מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי, בתקציב כולל של 100 מיליון שקל לשלוש שנים, כחלק מהתוכנית הלאומית לקוונטים. המרכז נועד לתת לתעשייה ולאקדמיה גישה לשלוש טכנולוגיות עיבוד קוונטי שונות, עם יכולת של יותר מ-50 קיוביטים, וקלאסיק סיפקה לו כלי תוכנה. רשות החדשנות פרסמה מאז קול קורא להקמת תשתית חדשה, עם מענק של עד 100 מיליון שקל, שתכלול לפחות שלוש טכנולוגיות עיבוד ותשמש מרכז ידע לתעשייה. לפי דוח של הרשות, המרכז הקיים כבר מספק גישה למעבדים מוליכי-על, פוטוניים ומבוססי ספין, ושדרוג מתוכנן יכלול מעבד מוליך-על של 49 קיוביטים.
העסקה של אינטל נותנת לכל השחקניות נקודת ייחוס לשווי, ומראה שענקיות השבבים מוכנות לשלם על מיקום טוב לקראת המחשוב הקוונטי המסחרי. מנגד, רוב החברות עדיין בשלבי פיתוח ומסחור מוקדם, והדרך למחשב קוונטי מסחרי בקנה מידה גדול עוד ארוכה. להרחבה: האם ישראל הופכת למרכז קוונטי עולמי? להרחבה: כך חיברה IBM שני שבבים קוונטיים בכבל של 80 סנטימטר
